אבל למי יש כוח למשחקים האלה 

בהתחלה אתה מדבר עם הבחורה בצורה ישירה,

ואח"כ יש מתווכת ששואלת אם אתה רוצה להמשיך?

ולמה אתה מחכה עד ליום רביעי? אין לך כבוד עצמי? במחילה אבל אל תיתן לבחורה או כל אדם אחר לגרום לך לחכות, במיוחד אחרי שכבר דברתם וסיכמתם משהו.. אם הרגשת שהיא לא בפוקוס, אז מוצא"ש שלח הודעת תזכורת או משהו.. 

דבר נוסף, למה לבזבז בדייט ראשון סכום כזה גבוה על אוכל, זה גם נראלי תמוה.. ממתי אוכלים בצורה רצינית בדייט ראשון.. מקסימום איזה שתיה או משהו קטן לאכול עם השתיה.. 

הכל נשמע לי הפוך, אבל מבחינתי הכי גרוע זה שאתה רואה שהבחורה לא מחזירה תגובה למרות שסיכמתם, ואתה מחכה עד ליום רביעי.. ולא הבנתי מה התפקיד של החברה הזאת בכל הסיפור.. 

אבל עדיין יש מלא בנות טובות וצדיקות עם מידות, לעומת הנ"ל... שתזכה למצוא בחורה טובה וצדיקה!

ובעיקר לא הבנתי למה לא היית גלוי וענייני ?

כלומר למה לא אמרת..---אני מחכה לתשובה ומאוכזב שלא קיבלתי מענה..כי דוקא כן רציתי להמשיך

במקום זה אתה אומר--- לא ..

מה, כנקמה כאילו ?

לא ככ הבנתי..

אני גם חושב שזה מגיע ממצב שאתה כ"כ רוצה להתחתן אז נראה לך שאם תעשה כל מיני "טריקים" זה יוביל אותך לחתונה. אולי כן אבל אחרי החתונה מגיע מצב של זוגיות וכאן כל "הטריקים" האלו לא יעזרו

מה שבטוח המרמור שלך לא יוביל אותך למקום שאתה רוצה.

מה קשורות הנשים וגם אם היא לא מעוניינת(גם לי נראה ככה ) מה התסכול הזה? ואיך אתה יודע מה החברה שלה יודעת ומה לא ומה העצה של החבר שלך קשורה לכאן?

תעשה מה שטוב לך ולעזאזל מה שאנשים עושים.

יש קטע מפגר שחופרים לבנות שהן צריכות שהבנים יתקשרו. 
שהבנים יובילו.
אז כנראה היא ישבה וחיכתה שתתקשר שוב ותקבעו.

חיכתה וחיכתה.
ולא העזה להתקשר\לשלוח הודעה.

אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל לספר לך כמה פעמים שמעתי את זה? 

-הוא לא יוצר קשר

- אז תשלחי לו הודעה!
-לא מעיזה\לא רוצה להשמע נידי\מפחדת שהוא ירגיש אני מלחיצה\מה? אין מצב...

-נו, תשלחי לו הודעה, מה יקרה?

-לא, הוא ממש ירגיש שאני מלחיצה\לחוצה\אסור\ זה לא לפי הכללים...

הבעיה היום שמרוב כללים אנשים כבר פוסלים בנ"א רק כי הוא "לא בכללים"

אבל זה המקום והזמן לפתח כלים שיעזרו לך עכשיו להתחתן, ויותר מזה- יעזרו לך להשאר נשוי באושר.

עין טובה.
לימוד זכות.

הבלגה על האגו.

חוסר ביקורתיות.

כי אתה יכול להקשיב לעצה מטופשת של חבר (וכן. זו עצה מטופשת גם אם היא עובדת לפעמים כי היא מכניסה למשחקי אגו.)
ואתה יכול לשחק פה משחק של "כמה אני נותן וכמה היא וןאם זה לא מאוזן אז המשחק נגמר"

ואתה יכול לצאת מהמשחק הזה, ולחפש בת זוג לחיים. מישהי שיהיה לך כיף לקום איתה בבוקר ולצאת איתה לקניות ולריב איתה מי צריך לשטוף כלים.
כי בחיים עצמם בין בני זוג-

משחקי אגו זה מתכון מוצלח להרגיש לבד או להשאר לבד

חשבונאות מי עשה מה וכמה זה מתכון מצויין למרירות ומריבות.

ביקורתיות זה הדרך הכי טובה לריב ולחיות ביחד אבל עם הרבה משקעים.

אולי היא רוצה מאד להמשיך אבל לא הבינה נכון שחיכית לה שתשלח הודעה?
אולי היא טעתה?

אולי קצת סלחנות וקצת עין טובה יעזרו לך?

אולי בעצם שניכם נמצאים באותו צד? שניכם רוצים מאד שזה יצליח? ושניכם צרכים להלחם ביחד מול אותו אויב- השטן שרוצה שלא תתחתנו. שרוצה להרוס בתים. 
אז תסתכל לאגו בעינים ותגיד לו ללכת לעזה. 

תתקשר אליה, תשאל אם היא יכולה לדבר ותנסה להבין מה קרה. 

בהכי פתיחות וכנות. 

תתפלא כמה זה כיף כשהכל פתוח ואפשר לדבר בכנות. וכמה מגלים שהרבה זה רק פרשנות שלנו.

בהצלחה! 

עם כל הכבוד יש גבול לפסיביות שבחורה יכולה לדרוש מעצמה,

אנחנו לא נכות ב"ה!

במקרה הזה, לדעתי זה מקרה קיצון. כי בד"כ לא קורה מצב שבחור או בחורה מחכים 4 ימים לשיחת טלפון או הודעה,

זה לא אמור לקרות. מבחינתי אם יום אחד יש עיכוב ישר צריך לברר מה קורה.. (עם הבחורה או הבחור.. זה לא משנה)

אני ממש לא הולכת לשבת בחיבוק ידיים ולחכות להודעה מירום הודו.. 

במקרה הזה, היא לא הייתה בסדר, נקודה. לא קשור למה היא ציפתה או חיכתה או רצתה או קיוותה.. 

יכול להיות ש @בינייש פתוח לא היה צריך לפסול ככה ישר, אולי כן לברר , לבדוק למה היא לא מגיבה, לברר איתה למה עשתה את זה.. וכו'.. 

אבל מפה ועד להגיד שהיא בסדר, כי היא חיכתה שהוא ייזום. לא מקבלת את התירוץ הזה.. 

ובכללי, אהבתי את התגובה שלך. ואני מסכימה לגמרי לגבי על הקטע של המשחקי אגו, שזה לא אמור לעבוד ככה. זוגיות זה לא "אני עשיתי בשבילך, אז יאלה תורך לעשות בשבילי" אין תורות בנתינה. שאתה יכול אתה נותן.. אתה רק מצפה שהצד השני ייתן משהו גם, לא באותה מידה אולי..אבל שייתן או יראה נכונות לתת. 

במקרה הנ"ל הם כן סיכמו משהו, הכדור היה בידיים שלה. במצב כזה, אין פה את מה שרשמת שהבחורה מחכה שהבחור יתקשר. כי היא זאת שהייתה צריכה לעדכן מתי היא רוצה להפגש.. בקיצור, מסכימה שבשלב הראשוני בנות מצפות שהגבר ייצור קשר, אבל מפה והלאה זה צריך להיות הדדי.. 

ואז רשמתי שבד"כ זה נכון בשיחה הראשונה אבל במקרה הזה זה לא קשור, כי היא בעצמה אמרה שהיא תחזיר תשובה.

במקרה שלנו הבחור ישב וחיכה לתשובה.. 

וגם אם היא באמת חיכתה לתשובה, למה את מחכה 3 ימים, מה את טיפשה.. מחילה.. תתקשרי, תבררי, שלחי הודעה.

בקיצור, לא מקבלת.

צריך להבין שבאמת יש מציאות כזאת, גם של בחורים וגם של בחורות שלא מתנהגים בדרך ארץ בפגישות וזהו.

יכול להיות שהם באמת בלי דרך ארץ ויכול להיות שמחוסר נעימות משהו שם השתבש.. אותי זה לא מעניין..

צריך לדעת איך להתנהג.. 

(האמת שגם בחיים)

כמו שכולנו בני אדם והיינו רוצים יחס קצת יותר מבין מקבל וסלחני- גם הצד השני ראוי לפחות לבירור.

יש עובדות ויש פרשנויות.

העובדה היא שהיא לא שלחה הודעה ולא התקשרה.

הוא פרשן את זה כ"אני משקיע יותר מדי אז היא זורקת"

לימוד זכות זה לנסות למצוא פרשנות אחרת.

צדק זה לנסות לשאול- מה קרה שם באמת?

אנשים תבינו, כשיוצאים עם מישהי זה אומר שאתם בזוגיות וכל כללי הזוגיות חלים על הקשר הזה. כאילו אתם כבר נשואים. אחרת זה לא יעבוד.
זה אומר פתיחות, כנות, כבוד, אכפתיות, הכלה, הבנה, נתינה בלי חשבונות.

נסו ותהנו.

לא אמרתי שהוא צריך עכשיו לנתק את הקשר,

אבל בהחלט זאת לא התנהגות תקינה, וזה מוריד את כל החשק לנסות את הקשר בכלל..

בתחילת קשר אתה בונה אמון, והתנהגויות מוזרות כאלו (כן , זה מוזר לא להגיב אחרי שתי פגישות , ואחרי שאת בעצמך אומרת שתחזרי תשובה) שוברות אמון ורצון לקשר. 

הוא יכל כמובן להתקשר אליה, לשלוח לה הודעה ולברר איתה מה קורה. גם לדעתי ככה הכי טוב, בלי משחקי אגו.

אבל אני מבינה אותו לגמרי שההתנהגות הזאת מעצבנת.. 

יש לי ניסיון, גם אישי (הקשר שלי קצת יותר מחודש וחצי... יותר לכיוון ה7+ שנים עם 3 ילדים..) וגם כמישהי שמלוה הן זוגות נשואים והן בנות בדייטים.
יש לי ידע שהשגתי מא.נשי מקצוע, מחקרים והתבוננות בהרבה מקרים.
ויש לי המון כאב לב מתרבות המערב שהורסת פה בתים עוד לפני שהם נבנו...

זה מה שיש לי.
רוצה? בכיף. 
לא רוצה? גם בכיף. 

אלו החיים שלך. בחירות שלך. 

אני לא אומרת לך מה לעשות.

אני חולקת מניסיוני, לא רוצה? תדפדף הלאה.

הוא אדם שאמור להיות מסוגל לראות דברים לא רק מהפריזמה הצרה שלו.
לדעת שהוא לא יודע הכל, ולא רואה הכל, גם אם ממש ממש ברור לו שהוא (והאגו שלו ) צודקים ואין בלתם.
תמיד, אבל תמיד, יש צד שני.
בכל דבר בחיים, וגם בזוגיות.

האם צריך להיות לך גבול? בהחלט. כל אדם צריך שיהיה לו גבול, להיות בלי גבולות זה גם לא מתכון לזוגיות טובה.

בעיני הגבול שלך צריך להיות;
דבר ראשון הבנה שמשהו פה לא בסדר מבחינתך. דיברת איתה, מבחינתך מה שהבנת זה *שהיא* תתקשר להגיד לך מתי היא פנויה השבוע (יש מצב שהיא פשוט לא פנויה ויש לה שבוע עמוס??)
ציפית שזה יקרה עד שלישי ורביעי כי אז *אתה* יכול וקיוית שלפחות עד אז תדע מה קורה ושהיא יכולה.
שלחת הודעת ס.מ.ס ישר עם פרשנות לכיוון ספציפי, או אפילו טיפה מאשימה- אני מבין שאת לא בעניין להמשיך.

בעיני התחושות שלך שזה לא נעים לחכות ולהיות תלוי, ושהשקעת בקשר הן לגיטימיות לגמרי.
אתה לא אמור להדחיק אותן או להתעלם מהן.

ועם זאת התגובה שלך יכולה להיות שונה.

להבין שלא כל מה שנראה לך (נניח שהיא לא בעניין, נניח שככל שמשקיעים בה ובכל הנשים ה&@/@^!& היא נעלמת) הוא בהכרח המציאות.
זו לכל היותר אופציה- שאו נכונה או לא נכונה.

כשמנסים לגשר בין 2 בני אדם, קל וחומר כאלה שרק בתחילת היכרותם, ובטח אם הם מנסים לבדוק אופציה ליחסים קרובים,
המצופה בעיני הוא להרים צלצול.

אם ממש רצית לבחור בס.מ.ס (שאין לך דרך לוודא שהיא רואה אותו או מקבלת אותו. אולי נגנב לה המכשיר/אבד לה המטען/ נשבר לה המסך)
אז אפשר לשלוח הודעה שלא מוותרת על עצמך אבל לא מדברת בשמה;

למשל- מה נשמע? את עדיין בעומס גדול? חיכיתי ואני מחכה כבר די הרבה זמן לדעת מה קורה... אשמח לעדכון ממך.

אל תגיד שום דבר בשם אף אחד אחר. הדבר היחיד שוודאי כאן זה העובדות- *ראית* שהתקשרה או לא *ראית*. לא מה היא חושבת או למה היא עשתה או לא עשתה.
קצת צניעות וקצת ענווה.

ברגע שתשמע ממנה מה קרה, ואולי אפילו תגלה שבאמת לא התחשק לה סתם לענות והיא ייבשה אותך בכוונת זדון,
תוכל גם להגיד לה שזה מאכזב ואפילו לא בסדר.


ולגבי החבר עם הנסיון-
מילא היה מתחתן או בונה קשר בריא אז היה מה ללמוד ממנו.
אבל בגלל שהוא יצא עם המון בנות (וזה לא התקדם לקשר רציני מספיק מסתבר)
הוא הופך למישהו שכדאי ללמוד ממנו??

לא אומרת שבהכרח לא, אבל יתכן שכדאי לחפש מישהו עם קבלות יותר רציניות.

 

שנית- אני לא אומרת שהכל היה רק בראש שלך, אלא שמה שודאי כרגע זה מה שאתה מרגיש,

ולא פרשנויות שאתה מייחס לבחורה זרה.

שלישית- בכנות רבה אגיד שהשקעת בהחלט בפגישות אבל תקשורת בין פגישות, בטח ראשונות,

בהודעות טקסט אינה מעידה על רצינות רבה ולהיפך.

ולסיום זה בהחלט תמוה כל הסיפור של דייט במאה ש"ח, אבל כיוון שלא פירטת בדיוק באיזה אמצעים *היא* (כמובן)

גרמה לך ללכת לבית קפה יקר ולהוציא כזה סכום, קשה לי לשפוט את בסיטואציה

למעט לכתוב שזה באמת לא נשמע לי ראוי ומקובל.

הפסד גדול שנפרדתם.

אמורה להיות לה רגישות לעניין הזה. זה לא פרט שולי, זה חצוף.

מילא אם הייתה מציעה לשלם חצי, ניחא. אבל אתם בקושי מכירים. זו רק הפגישה השניה.

מציעה שלא תחשוש לאמר: המחירים כאן די יקרים. אני מעדיף מקום פחות יקר.

תבחן את התגובה שלה. אם היא מציעה להסתפק בשתיה, זה נורמלי.

ואם היא "נעלבת עד עמקי נשמתה", שתמצא פראייר אחר.

יש לי בן דוד שבכסף שהוציא על דייטים יכול היה לקנות רכב חדש.. והוא לא נשוי.

וכן, זה סיפור מכוער, למרות כל לימוד הזכות, כי גם בתקופות הכי עמוסות של חיי אם הייתי רוצה למצוא זמן להודעה חביבה בוואטסאפ - הייתי מוצאת. 

תרים עוגן, פגשת סלע, אבל גם תגיע לחוף מבטחים.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)