הגיע הזמן שתצאו קצת מהמשבצת הצרה שלכם
נכון אתם נשואים כמה חודשים שנה שנתיים שלוש ויש לכם אישה/בעל ואולי ילד,שניים או שלושה. קמים בבוקר הולכים לעבודה/ למודים חוזרים לבעל/אישה ילדים. ולא רואים אף אחד חוץ מהמשפחה המצוצמת שלכם. נכון אתם מאד עסוקים אבל אתם עסוקים בטוב ובשפע שנתן לכם אלוקים. גם אם לפעמים זה אומר עומס לחץ עיפות...
ויש גם אנשים בדיוק כמוכם באתו גיל לפעמים אפילו עובדים באותה עבודה כמוכם מתפלים באותו בית כנסת איתכם שחוזרים לבית ריק או לדירה עם שותפים.
נכון כבר התרגלתם הם רוקים מה זה קשור אליכם. זה הם וזה החיים שלהם.
אבל אם הייתם מגדילים קצת ראש מגלים קצת אחריות חברתית רחבה טיפה יותר מהמשבצת הצרה שלכם וחושבים 5 דקות בשבוע מי אני יכול להכיר/לשדך לאנשים שאני רואה יום יום או שבוע שבוע סביבי.
אז הרבה אנשים סביבכם היו כבר נשואים או לפחות פחות מיואשים ובודדים. גם אם לא הצלחתם לשדך גם עצם המחשבה ונסיון לעזור-עוזרים
נכון אתם נשואים ומאד עסוקים ועמוסים עם המשפחה שלכם
אץם גם לא שדכנים . לא עוסקים בזה. ועוד כאלו תרוצים מטופשים שמשכנעים אתכם לשמור את האף שלכם רק במשבצת הצרה של היומיום והמשפחה שלכם.
אבל בדיוק בגלל שאתם נשואים מעגל ההכרות שלכם יותר רחב ואתם מכירים הרבה יותר אנשים (גם אם הכרות לא הכי חזקה ועמוקה) כמו חברים רווקים/רווקות מהישיבה/לימודים/עבודה/משפחה מורחבת כמו גיסים גיסות שלכם ומהצד השני, בני דודים בני דודות משני הצדדים ושכנים שלכם או של ההורים.
אם רק הייתם מקדישים 5 דקות בשבוע לחשוב על האחרים הסובבים אתכם להעלות רעיון להכיר את הבן דוד למכרה מהעבודה או מהלימודים. וכדומה.
אז עוד הרבה חברים/ות גיסים/ות שכנים/ות בני דודים כבר לא היו רווקים.
אם אני כרווקה מנסה לחשוב ולהכיר אתם וודאי יכולים.
הגיע הזמן שתגייסו קצת רצון טוב לעזור מהטוב שיש לכם
שתצאו מהמשבצת הצרה והאנוכית שלכם. תתנערו מהתירוצים המטופשים של אני לא שדכן/ית. אני לא עוסק/ת בזה. אני לא כזה מכיר רווקים. ותעזרו לאנשים סביבכם. בדבר משמעותי כל כך שלא דורש מכם הרבה מאמץ אלא כמה דקות של מחשבה והיזכרות את מי אני מכיר ויכול להכיר ל..
ולגלות לכם כמה סודות ממש כמוסים:
אף שדכן/ית לא למדו באוניברסיטה או עברו איזה הכשרה מסודרת לעסוק בתחום. הם בדיוק אנשים כמוכם שברוב המקרים שדכנות זה לא המקצוע שלהם אלא רק משהו שהם עושים תוך כדי עבודתם.
הרבה מאד אנשים זוגות נשואים כמוכם הכירו את בן/בת זוגם על ידי מכרים חברים קרובי משפחה. ואילו שידוכים מאד מוצלחים וקלים יותר כשיש איזה היכרות עם האנשים. וזה בדרך כלל יותר מתאים מאשר שידוך של שדכנים ואתרי היכרויות השדכן לרוב לא מכיר את האדם לו הוא משדך.
אם תנסו להכיר בין שני מכרים שלכם לא תהפכו בין לילה לשדכנים, ולא תפוטרו מהעבודה שאתם עוסקים בה. מקסימום זכיתם לעשות מצווה גדולה עם שני אנשים שאתם מכירים.
וכן זה פניה לכל אחד נשוי/ נשואה כמוכם. אני פשוט בטוחה שכל אחד מכם אם יחשוב 2 דקות יכול להזכר בכמה רווקים/רווקות שהוא מכיר. ולנסות לעזור
ונכון הפניה לא נחמדה כל כך וקצת צינית.
אבל אולי זה יגרום לכם/ן לחשוב קצת מעבר לחיים שלכם בלבד. להרחיב את מסגרת התייחסות והאחריות שלכם ולהבין שאם כבר פונים אליכם תגובות כמו " אני לא שדכן, אני לא עוסק בזה, אני לא מכיר/ה". לא באות בחשבון. הן מקטינות ראש אטומות קפואות חסרות רגישות מינמלית ומעידות עליכם...
נכון אתם נשואים כמה חודשים שנה שנתיים שלוש ויש לכם אישה/בעל ואולי ילד,שניים או שלושה. קמים בבוקר הולכים לעבודה/ למודים חוזרים לבעל/אישה ילדים. ולא רואים אף אחד חוץ מהמשפחה המצוצמת שלכם. נכון אתם מאד עסוקים אבל אתם עסוקים בטוב ובשפע שנתן לכם אלוקים. גם אם לפעמים זה אומר עומס לחץ עיפות...
ויש גם אנשים בדיוק כמוכם באתו גיל לפעמים אפילו עובדים באותה עבודה כמוכם מתפלים באותו בית כנסת איתכם שחוזרים לבית ריק או לדירה עם שותפים.
נכון כבר התרגלתם הם רוקים מה זה קשור אליכם. זה הם וזה החיים שלהם.
אבל אם הייתם מגדילים קצת ראש מגלים קצת אחריות חברתית רחבה טיפה יותר מהמשבצת הצרה שלכם וחושבים 5 דקות בשבוע מי אני יכול להכיר/לשדך לאנשים שאני רואה יום יום או שבוע שבוע סביבי.
אז הרבה אנשים סביבכם היו כבר נשואים או לפחות פחות מיואשים ובודדים. גם אם לא הצלחתם לשדך גם עצם המחשבה ונסיון לעזור-עוזרים
נכון אתם נשואים ומאד עסוקים ועמוסים עם המשפחה שלכם
אץם גם לא שדכנים . לא עוסקים בזה. ועוד כאלו תרוצים מטופשים שמשכנעים אתכם לשמור את האף שלכם רק במשבצת הצרה של היומיום והמשפחה שלכם.
אבל בדיוק בגלל שאתם נשואים מעגל ההכרות שלכם יותר רחב ואתם מכירים הרבה יותר אנשים (גם אם הכרות לא הכי חזקה ועמוקה) כמו חברים רווקים/רווקות מהישיבה/לימודים/עבודה/משפחה מורחבת כמו גיסים גיסות שלכם ומהצד השני, בני דודים בני דודות משני הצדדים ושכנים שלכם או של ההורים.
אם רק הייתם מקדישים 5 דקות בשבוע לחשוב על האחרים הסובבים אתכם להעלות רעיון להכיר את הבן דוד למכרה מהעבודה או מהלימודים. וכדומה.
אז עוד הרבה חברים/ות גיסים/ות שכנים/ות בני דודים כבר לא היו רווקים.
אם אני כרווקה מנסה לחשוב ולהכיר אתם וודאי יכולים.
הגיע הזמן שתגייסו קצת רצון טוב לעזור מהטוב שיש לכם
שתצאו מהמשבצת הצרה והאנוכית שלכם. תתנערו מהתירוצים המטופשים של אני לא שדכן/ית. אני לא עוסק/ת בזה. אני לא כזה מכיר רווקים. ותעזרו לאנשים סביבכם. בדבר משמעותי כל כך שלא דורש מכם הרבה מאמץ אלא כמה דקות של מחשבה והיזכרות את מי אני מכיר ויכול להכיר ל..
ולגלות לכם כמה סודות ממש כמוסים:
אף שדכן/ית לא למדו באוניברסיטה או עברו איזה הכשרה מסודרת לעסוק בתחום. הם בדיוק אנשים כמוכם שברוב המקרים שדכנות זה לא המקצוע שלהם אלא רק משהו שהם עושים תוך כדי עבודתם.
הרבה מאד אנשים זוגות נשואים כמוכם הכירו את בן/בת זוגם על ידי מכרים חברים קרובי משפחה. ואילו שידוכים מאד מוצלחים וקלים יותר כשיש איזה היכרות עם האנשים. וזה בדרך כלל יותר מתאים מאשר שידוך של שדכנים ואתרי היכרויות השדכן לרוב לא מכיר את האדם לו הוא משדך.
אם תנסו להכיר בין שני מכרים שלכם לא תהפכו בין לילה לשדכנים, ולא תפוטרו מהעבודה שאתם עוסקים בה. מקסימום זכיתם לעשות מצווה גדולה עם שני אנשים שאתם מכירים.
וכן זה פניה לכל אחד נשוי/ נשואה כמוכם. אני פשוט בטוחה שכל אחד מכם אם יחשוב 2 דקות יכול להזכר בכמה רווקים/רווקות שהוא מכיר. ולנסות לעזור
ונכון הפניה לא נחמדה כל כך וקצת צינית.
אבל אולי זה יגרום לכם/ן לחשוב קצת מעבר לחיים שלכם בלבד. להרחיב את מסגרת התייחסות והאחריות שלכם ולהבין שאם כבר פונים אליכם תגובות כמו " אני לא שדכן, אני לא עוסק בזה, אני לא מכיר/ה". לא באות בחשבון. הן מקטינות ראש אטומות קפואות חסרות רגישות מינמלית ומעידות עליכם...
