מִתּוֹךְ הַמֵּצַר
אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מִגֹּדֶל הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּמִכֹּבֶד צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אַף- עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז דַּיְקָא לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִקְרֹא לַשֵּׁם מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק. כִּי עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק תְּחִלָּה, וְעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ עַל פִּי רֹב לָבוֹא לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא - שֶׁנִּתְעוֹרֵר לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַמְּרִירוּת כָּזֶה.
(ליקוטי עצות, תפלה, ע"ה)
אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מִגֹּדֶל הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּמִכֹּבֶד צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אַף- עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז דַּיְקָא לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִקְרֹא לַשֵּׁם מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק. כִּי עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק תְּחִלָּה, וְעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ עַל פִּי רֹב לָבוֹא לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא - שֶׁנִּתְעוֹרֵר לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַמְּרִירוּת כָּזֶה.
(ליקוטי עצות, תפלה, ע"ה)
תודה