הצפת בי זכרונות מסיטואציות דומות שהייתי בהן.

כ"כ מבין את הקושי והתסכול שלך מהמצב.

כואב איתך, אחי.

אני אנסה לנתח מה קרה אצלי, ואולי זה יעזור גם לך.

יש ביניכם קשר טעון מאוד רגשית, שזה טוב.

ויש לה גם חשש כבד מאוד להינשא לך.

היא לא יכולה בלעדיך, אבל לא מסוגלת להתחתן.

כך אני מנתח את מה שהיה אצלי.

ייתכן שהבעיה היא אצלה, והיא צריכה להתייעץ, ואולי גם טיפול.

ייתכן שהתחושות שלה צודקות, והפרידה הכרחית.

אני לא יכול לדעת, ומי יודע אם מישהו עלי אדמות יכול לדעת.

ההחלטה שלך להגיע להכרעה היא לדעתי נכונה,

גם אם היא תיגמר בכאב גדול.

ברור לי שאחרי 8 ימים אתה חייב ליצור קשר, לפחות הודעה.

אתה הגבר, אחי.

תוביל, תיזום, תנהיג ותקח אחריות על הקשר.

גם אם התשובה שלה תהיה 'כרגע לא',

מבחינתך זה לא, ותבהיר לה את זה.

אח"כ יתחילו הכאב והייסורים,

אבל לפחות התרת את הספקות,

וקרבת את היום בו שניכם תתחתנו בע"ה.

המון הצלחה אחי!

מנסה לתמוך, איכשהוא..

שום דבר טוב לא יצא מזה

5 חודשים + להיות בבית שלה (מניח שזה להפגש עם ההורים גם?) החברות קיבלו סקירת כבוד (לא ברור מה הן קשורות)

מה עוד נשאר? אם זה בגלל שהיא לא בשלה לחתונה שתגיד את זה.

יש גם בנות שרוצות את הטוב ביותר ותמיד יחפשו את הדמות שהן חלמו עליה

ואולי הוא כמעט שם ועדין זה לא זה? עדיף שיברר מה הסיבה שהיא לא רוצה להתארס

שוב,אני לא בטוח במאה אחוז שזו הסיבה , אבל אם היא לא נותנת סיבה הגיונית , אין טעם להמשיך עם זה

באמת לא פשוט. במיוחד כשאתה מרגיש מאוד בטוח כבר בקשר והיא לא.. 
דבר אחד שחשוב לי להאיר לאור חלק מהתגובות מעליי - 
אל תהפוך את זה להתנהלות מגעילה - היא לא רוצה, אני לא מחכה ובעיה שלה. או להציב לה 3 החלטות ושתבחר בינהם. לפי המקום שאתה נמצא בו כרגע(לפי איך שמשתמע) אתה אוהב אותה ומבחינתך אתה מוכן ורוצה להתחתן איתה. אז לדעתי מומלץ לפעול ברגישות ובאהבה. בהרבה סבלנות. להכיל את האפשרות שאולי אתה נמצא במקום מסויים והיא עוד לא הגיעה אליו. ואולי היא במרחק של צעד אחד קטן משם.. אם אתה מוכן לתת לזה עוד הזדמנות, הייתי ממליצה לך לשלוח לה הודעה או להתקשר ולהסביר לה שאתה מבין אותה ואתה רוצה שהיא תקבל את ההחלטה ממקום נכון ובריא. בלי לחץ. שאם היא צריכה עוד זמן ביחד לפני שהיא מחליטה אז אתה מוכן לזה.. בקצב שלה. אם היא רוצה לדבר על זה ביניכם שוב, לפתוח דברים - אתה שם בשבילה..
כמובן לפי איך שאתה מרגיש ומה שאתה מרגיש שנכון לך. אבל שתפעל ממקום אוהב ולא ממקום פגוע. 
בסופו של דבר זאת באמת החלטה מאוד מאוד חשובה. וגם החלטה מאוד מפחידה. ולכן אני יכולה להבין אותה..
אולי טעיתי לגמרי בזיהוי הסיטואציה, אבל מרגישה שהייתי חייבת לאזן את התגובות האחרות.
 

"אחרי שכבר עשינו הפסקה, וחפרנו ודיברנו והתייעצנו וכו וכו"

לא ראיתי אף תגובה שייחסה לעלמה התנהגות מגעילה.

ראיתי תגובות שייחסו לה רגלים קרות, פחד, חוסר החלטיות ואולי חוסר בשלות.

זה לא מגעיל, אלא נוגע בחולשות אנושיות שיש לרבים מאיתנו, במידה זו או אחרת.

מה שייעצתי לו (ועשיתי בעצמי) לא נעשה מתוך מקום פגוע בכלל,

אלא מתוך מקום שמבין שהתבוססות במצב הקיים לא תוביל לשום מקום,

ואני, כגבר, צריך להיות זה שמקדם אותנו.

אז לקחתי אחריות (ואני כ"כ שמח שהיא נשואה לבחור יקר היום).

היה חשוב לי להגיב על הדברים שלך,

כי ייחסת כאן להרבה אנשים אמירות שהם לא אמרו.

זה לא רק לימוד בשבילך, או בשבילי,

זה לימוד בשביל כולנו,

לבדוק שוב ושוב אם אין דרך חיובית לקרוא את המפה,

ולראות אם ניתן לדון לכף זכות את האחר.

מתנצל על הנימה האישית, זה נאמר כלפי כולנו.

לא רואה למה להציב גבול זה בהכרח מגעיל.

זו אולי אמירה של איבוד אמון בקשר,

אולי אמירה של ייאוש או תסכול,

אולי אמירה קצת מניפולטיבית, בקטע חיובי,

ואולי, כפי שהיה אצלי, ניסיון לצאת מההתבוססות בבוץ של הקשר.

זו ממש שלא חייבת להיות אמירה אטומה וכעוסה,

ובמקרה שלי לפחות היא נאמרה בצורה רגישה ונעימה.

אין שום סיבה שאדם נורמלי לא ינהג כך.

בת..

יש לה חששות ופחדים וסרטים..

תמתין עוד קצת בסבלנות.

[יכול לשלוח הודעה, שאם היא עדיין בהתלבטויות, אינה צריכה להילחץ.. שתיקח את הזמן שהיא צריכה..]

זה לא רק בנות

בנושא זה יש הרבה מעורבות רגשית, התאהבות וכו' לא לכולם זה כ"כ פשוט ולא כולם חושבים באופן רציונלי. לפעמים צריך להתנתק רגשית כדי להגיע להחלטה שקולה

אם רק הייתי יכול להיות בטוח שיצא מזה משהו!...

אם הייתה אומרת לי שהיא רוצה להתחתן איתי והיא רק צריכה עוד זמן או משהו כזה הייתי יכול לקבל את זה, זו באמת החלטה לא פשוטה, אבל כרגע זה לא נשמע שזה המצב... או שאני לא מבין את המצב בצורה נכונה....

אני באמת משתדל להפגין סבלנות ובטחון ורגישות, ודאי שאמרתי לה את זה בשיא הרגישות והיא גם הבינה את המקום שלי.

אני פשוט לא יודע אם עוד זמן יעזור ובאמת נמצא את עצמנו יום אחד יחד מתחת לחופה או שבאמת אין לזה סיכוי ועוד זמן שאנחנו ביחד רק יסבך את המצב...

קצת אובד עצות...

שגם אם בסוף "תאבד" אותה.. אז כנראה שזה לא היה זה.

ואולי זה עוד מוקדם מדי, אבל יכולה לספר שאצלי היה מישהו שהייתי בטוחה בטוחה בטוחה שזה זה ובסוף לא הסתדר

והיום אני מודה לקב"ה ולכל הנוגעים בדבר על כך שזה לא הסתדר, כי ב"ה זכיתי בבעלי ואין לי מושג איך חיי היו נראים אחרת ובטח לא יכולה לדמיין את החיים שלי עם ההוא הקודם.

אז תדע שבאמת הכל לטובה

וגם לפעמים אם אנחנו בטוחים שזה זה יש מצב שמחכה לנו משהו טוב יותר מעבר לפינה.

ובתור הבחור נראה לי שהגיע הזמן לשלוח לה איזה סמס, של התגעגעתי, מה שלומך? או משהו בסגנון, ולראות לאן הדברים התפתחו בזמן שלא דיברתם..

בהצלחה, ותזכור שהכל הכל הכל לטובה, עוד תמצא את המאושרת שתזכה בך

לא יודע עד כמה זה בריא..

מצד שני מבין את החשש שלך מפזיזות יתר..

העניין הוא שהחסרת הרבה מדברים שדיברתם וקצת קשה להבין איפה אתם עומדים

אם אחרי כל השיחות שלכם אתה עדין לא יודע להצביע על הסיבה שהיא לא נכנסת לזה איתך..

שאלה גדולה לאן זה הולך..

בסוף התייאשתי וחתכתי

facepalm אגדי

ההנחה שהיא שתקה באותו רגע גם לא וודאית, מה גם ששתיקה כהודאה לדינא. ככה שהיא כנראה הסכימה לזה (לא נראה לי שהיא אמרה לו במפורש שהיא לא תחזור אליו). בכ"א לפחות מדרך ארץ מקובל לא להשאיר אדם באוויר.

ותפסיק לתת מושגים הלכתיים. שלא יתבע אותה לדין תורה אחר כך

זה מספיק זמן כדי לגרום לאדם צער

ו... איך אפשר בלי הלכה כשזה ד' אמותיו של הקב"ה?! שנדחק את רגלי השכינה מהעולם?

אנחנו אחרי 4 חודשים היינו נשואים  (לא אני ואתה, אני ואישתי)

אבל לא קשור אלינו נראה לי אחרי 4 חודשים יש יכולת להגיד לאיזה כיוון הקשר הולך (

בנינו אגיד לך שיכול להיות שהוא שמע שאומרים שאחרי X זמן צריך להחליט אז זה הלחיץ אותו שאין החלטה (יכול להיות בתת מודע)

ובזמן הספציפי שזה קרה. יכול להיות שאם זה היה קורה שנה לפני או אחרי היא הייתה גומרת איתך אחרי חצי שנה. יכול להיות שגם אחרי שנה לא היית בטוח

אני לא יודע אם זה בא כאולטימטום או מחוסר ברירה שלו אחרי שהרגשות שלו סחוטים

מה שחשוב הוא שירגע ויחשוב מהשכל מה טוב ומה לא טוב.

השינוי הזה ויש אנשים שלוקח להם יותר זמן לעבור את השינוי של להיות נשוי לקחת אחריות  וללחוץ לא יתן יותר מדי כי היא פשוט תגיד לא אם היא חושבת שהיא לא מוכנה עדיין להיות מוגדרת נשואה זה לא רק מילה זה בא עם משמעות גדולה עם יש לה בעיה להחליט זה דבר אחד אבל אם אתה חושב שזה זה וגם היא אבל היא צריכה זמן לסיים לעבור את השינוי של המשמעות שזה בא איתה זה דבר אחר לא מכיר אותך אבל בהצלחה

אמרת לה "חייבים להחליט אז שתתקשר אלי כשהיא מחליטה לכאן או לכאן" . יכול להיות שהיא באמת חושבת על הקשר אבל כמה זמן אתה יכול לחכות? חודש? חודשים?  מצד שני גם להחליט על "דד ליין" זה לא ממש עוזר

לפעמים אנחנו אומרים דברים ואנחנו לא חושבים עליהם עד הסוף. לקחת בחשבון שזה יכול לקרות? או שהיא תגיד לך למחרת לא רוצה? שהיא בעצמה לא יודעת?

אני יוצא מנקודת הנחה שהיא בחורה רצינית וישרה ולא סתם עושה דברים רק להתעלל רגשית באנשים. יכול היות שגם היא בוכה ומתוסכלת מחוסר הבהירות

אני גם יוצא מנקודת שאמרת לה את זה בגלל שהתכוונת לזה ולא בגלל איזה עצות גרועות של חברים. כנראה אתה הגעת לקצה היכולת הרגשית שלך ואתה אומר כבר לא אכפת לי שלא יצא מזה כלום רק לדעת מה קורה איתכם.

המלצה שלי אני יודע שאתה שבור מזה ואין לך כח לקום בבוקר ולא בא לך לישון ולא בא לך לאכול. זה נורמלי ובסדר גמור וזה קורה לקשוחים ביותר. תנסה כמה שאפשר לחזור לשגרה (יקח לך כמה זמן) כי אחרי פרידה מרגישים בחור שחור ואולי תנסה גם להבין שיש סיכוי גבוה שזה נגמר בניכם אולי זה יעזור. אולי מפרספקטיבה של זמן תראה גם בכלל שאתה לא מעוניין בקשר הזה ולא הכי מתאים לך. שבנאדם בסערת רגשות ובתוך הקשר קשה לא לקלוט מה ואם זה מתאים

ואמרה לי שהיא לא יכולה להחליט ככה ושהיא מהאנשים שלוקח להם זמן.

אבל אני מרגיש שאין לי עוד כוחות לזה, מרגיש שמיציתי כבר את השלב הזה...

ושהיא באמת חושבת שאני הכי מדוייק לה רק היא עדיין לא שלמה עם ההחלטה, ואין לה גם שום צפי מתי זה יקרה...

האם היא פוחדת מהחלטה להתחתן או מהחלטה האם להתחתן איתך?

לא תמיד ניתן להפריד, זה בהחלט הגיוני שזה יתערבב,  אבל לפעמים כן אפשר להבין - אם היא תוכל לענות על זה אולי זה יעזור להבין משהו נוסף.

(כי אולי - 

היא פוחדת לקפוץ לעבר החתונה אבל אם ידוע שזה העניין אז יש מקום להרגע שמצאתם אחד את השניה ועכשיו לקראת החתונה צריך עוד תקופה כדי להרגיש מוכנים לחתונה.

ואם היא לא בטוחה "שזה זה" - יש אנשים שניתן לשבת איתם להבין אם היא "חיה בחלום" על משהו מושלם ונוצץ - שבחיים לא יהיה - ולהוריד אותה לקרקע. )

במקומך, הייתי אומרת לה שאני מאוד בענין והכל, אבל אם היא לא יודעת להגיד מה היא רוצה וגם לא יודעת להגיד מתי תדע לומר זאת אז אני ממשיכה הלאה.

ואם בע"ה היא תחליט שזה מתאים והיא רוצה, שתחזור אליך, ונראה איפה אתה נמצא בחיים..

זה לא הגיוני לעצור את חייך עבור משהו שאולי יקרה מתישהו. זה גם לא הגיוני לבקש את זה.

תדבר איתה, תסביר לה, ותמשיך לצאת.

יכול להיות שהדבר הטוב האמיתי נמצא מעבר לפינה, וזה פשוט מאוד לא נועד להיות.

וסליחה על הדברים, אני יודעת שזה לא מה שאתה רוצה לשמוע, אבל זה מה שהייתי מייעצת לחבר(ה) הכי טוב(ה) שלי בסיטואציה.

זה מדהים

לא מגיב דווקא לך, אלא לרוב הבנות שהגיבו פה. אני חושב שזה עניין שדורש מידות טובות

אבל מילא עין טובה, אתם הופכים את הקערה על פיה ומאשימים אותו בלחץ. זה עין טובה?

חתונה? לא חושב שזה הכי לגיטימי.

אבל יכול להיות שזה סתם נראה לי לא נעים כשהופכים פתאום את הביקורת כלפי מי שהוא ה"בסדר".

אין כאן שום קטע של בסדר או לא. יש סיטואציה מסויימת של גבר שמרגיש רוצה ומוכן ואישה שלא בטוחה. למה? סיבות רבות ומגוונות. אתה רוצה בכוח שאנשים יחליטו? אין שום סיבה שתהיה ביקורת על אחד מהצדדים, דברים כאלו קורים ויקרו לאנשים.

את מי צריך להתחשב במי נשאיר כבר לכל אחד להחליט

או שתדע בכוח? או שתגיד לא?

לא מבין את ההיגיון שלכם.

אפשר לשלוח "מה נשמע? עדיין בלבטים". אף אחד לא ימות מזה. וזה הכי לגיטימי אחרי כל-כך הרבה זמן בשידוך.

זה שאדם היה בצד הזה, ומצדיק אותו, לא רק לא אומר שזה נכון גם נראה לי קצת משוחד...

הסברתי לה את המקום שלי, שבאמת אין בי עוד מוטיבציה להמשיך בשלב הזה ולכן זה גם לא יעשה טוב לקשר אם ננסה להמשיך, היא הבינה שזה המקום שלי וזאת המציאות שאיתה היא צריכה להתמודד. היא הלכה להתייעץ וכנראה הבינה שבאמת מה שחוסם אותה זה רק פחד.

אתמול נפגשנו והייתה פגישה חיובית מאד, ב"ה דברים מתחילים לזרום לכיוון טוב, אשתדל לעדכן, אני מקווה שאוכל לבשר בשורות טובות בקרוב...

בע"ה בשורות טובות! ממש שימחת אותי

היה לי סיפור דומה, ואני חושבת שאם הבחור לא היה מתייאש כל כך בקלות (לא מאשימה אותו אבל בכלל)

אז יש מצב היינו מתחתנים..

זה שלב שהיא ממש ממש צריכה אותך , את הרוגע והנחת שלך!

בהצלחה!

עוד כמה עשרות שנים, יהיה לך סיפור טוב לנכדים

היא רוצה להגיד כן, אבל יש קצת פחדים.

אולי תציע לה לחזור למי שהתייעצה איתו. 

מניסיון אישי...

ב"ה עברנו בשלום את התקופה הזו. עד שהייתי בשלה להחלטה (הכי משמעותית בחיים!!!)

מה שעזר לי אישית זה עוד התייעצויות, ועוד זמן של קשר .

אין ספק שבמבט לאחור (יותר מעשר שנות נישואין) חלק מהפחדים נבעו מנקודות באמת בעייתיות.

אבל הכל מקבל פרופורציות אחרות אחרי החתונה.

(לא מתחרטת לרגע. הרגשתי שה' הוביל אותי לזה וא זה החצי השני - אז אפשר להתמודד עם כל דבר.)

בקיצור, בהצלחה רבה בלהיות משענת תומכת בתקופה הלא פשוטה הזו (שרבים עוברים, מי יותר ומי פחות) 

נתפלל עליכם שיצא לטובה במהרה. 

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם