יהודי נמצא תמיד בדרך לירושלים. אין כאב בעולם שיכול לגרום לי לשכוח את ירושלים. אין שמחה בעולם שיכולה לגרום לי לשכוח את ירושלים.

רבנו הקדוש המגיד מטריסק ורבנו הקדוש מגורליץ התכתבו אחד עם השני במשך עשר שנים. כל אחד התחיל את המכתבים שלו במילים `לידידי החשוב והיקר`, וחתם בשמו: `אברהמל`ה` או `ברוכ`ל`. אבל בין הפתיחה לחתימה, הדף כולו היה ריק. כששאלו את המגיד למה הוא והרבי מגורליץ כותבים כאלה מכתבים אחד לשני, הוא ענה: "כשכותבים בדיו יש מילים, אך כשכותבים בדם אין מילים".
כל יהודי בעולם מקבל מכתב מירושלים. דף ריק שמתחיל במילים: `לידידי היקר`, וחתום: `ירושלים`.
הדף הזה כל כך עמוק וקדוש! מצד אחד הוא נותן לך תקווה ומצד שני הוא ממש שובר את לבך.

אני כותב לכם, אחיי ואחיותיי היקרים, כשאני מחזיק את המכתב הזה בידי ובלבי. כולנו אוהבים את ירושלים וארץ ישראל כל כך הרבה. אבל מכיוון שהדף ריק, כל אחד ממלא את הדף במילים משלו. אני יודע שמילים שכל יהודי כותב בדף באות מרוב אהבה לירושלים.
אבל האמת היא, שאני מחכה ליום שבו האבנים השבורות של הכותל המערבי, הלבבות השבורים של עם ישראל, השבורים כבר אלפיים שנה, יגלו לי מה ירושלים באמת רוצה. אני מברך אתכם ואותי שמחר בבוקר, או אולי הלילה בתוך חלומותינו, נקבל עוד מכתב מירושלים. מכתב שכבר לא מכוסה בדם, אלא באור השמש, מלא באור הגדול שיאיר מירושלים לתוך עם ישראל ולתוך העולם כולו.

אחיכם וחברכם,
שלמה בן פסיא (קרליבך),
המשוגע מרוב אהבה לכל יהודי,
משוגע מרוב אהבה לירושלים,
וברוב שיגעון, עדיין מאוהב בכל העולם.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?