מעצבן.

קודם כל הזדהותי (למרות שאני בכור ולא חוויתי את זה בעצמי, מקווה שלא חוו ממני. נראה לי שלא).

דבר שני - לא אצל כולם זה ככה.

אני חושב שאני יודע על מה את מדברת, ונראה לי שיצא לי להיתקל בזה.

אם כן אני מנחש שהוא נשוי טרי. יש כאלה שמרגישים שהנישואין נותנים להם איזשהו ערך שלא היה להם קודם ושאין לאחרים שעוד לא זכו לתואר 'נשואים', והם רוצים להדגיש את זה אז הדרך שלהם היא לנצל את ה'מעמד' החדש על חשבון מי שלא זכה לו. 

זה ילדותי ומעצבן, אבל אם זה מנחם אותך זה בד''כ עובר אחרי כמה חודשים (וחוזר אחרי הלידה של הילד הראשון ).

אני מכירה מישהו במשפחה שלי שמתנהג ככה, אבל אותו אני יכולה להבין..

הוא אח שלך, דברי איתו על זה! 

גם נשואים הם בני אדם, ודווקא שמתנהגים רגיל ולא אובר בנחמדות מרגישים הכי בנוח..

אם אשתו תקרא בין השורות, היא תבין את זה גם.. 

בכל אופן, הרגשה ממש לא נעימה.. 

ישמצב שאת משקפת לו

ומספרת לו איך את מרגישה עם זה ?

כמו שסיפרת לנו ?

מספת לו על תחושה לא נעימה

של חוסר הדדיות

של יחס לא נעים

ואם הוא ישאל טוב אז מה את רוצה עכשיו?

1. תגידי אני רוצה שתתנצל שגרמת לי צער... יש לזה משמעות לאמירה הזו שלך גם אם לא יבצע

כי זה אומר שלעתיד הוא יחשוב פעמיים אם לא ירצה שוב להתנצל..(והוא נשמע לי טיפוס כזה)

2. וגם תגידי דברים קונקרטיים כדי שיהיה לו כלים לעתיד: למשל להתענין בשלומי. כשמבקשים בקשה להגיד אחכ תודה רבה. ואם אני אומרת שלא יולה להגיד לא נורא. לא להגיב בגסות רוח כמו "תתאמצי"..  וןאם אתה רוצה לפנק את אשתך אז לבריאות אבל לא על חשבון אחרים.  

3. ולדעתי כשהוא אמר לך על בגד שלך מכוער- תגידי איך אתה חושב אני מרגישה עם זה ? זה יפה להגיד ככה ?

4. השתיקה שלך קצת מדאיגה... תיזהרי לא לבלוע יותר מידי בלי לבטא...אם כי ייתכן שאת פשוט ככ מופתעת מהתגובות שלו שלא ציפית לזה וכן את עדיין בהלם...ולכן שותקת יותר. 

5. תזכירי לו שזה קשור למידות ויראת שמים. אם הוא ביניש חזק הוא אמור להזדעדזע מזה

לפעמים אנשים עושים טעויות.. לא הייתי רוצה שחברה הכי טובה שלי, פתאום ביום בהיר לא תדבר איתי,

על משהו שאני אפילו לא יודעת מה הוא..

ותיהיה בטוח שלא הייתי מחכה שנה (??!!) כדי לשאול אותה מה קורה.. בגג שבוע.. 

אין טעם להשאיר כעסים בלב.. פותרים בעיות במקום.. זאת הגישה שלי.. 

קיבלת שיעור באיך לא מתנהגים 

כולל דוגמאות מפורטות...

הוא מתרגש מהסטטוס החדש ורוצה שהכל יהיה מושלם עם אשתו הטרייה, נכון, קצת הרבה על חשבונך...

יש לי אח גדול שהתגרש ונישא שנית לפני מס' שנים

והדבר שהוא מצביע עליו כגורם מס' אחת לגירושין זה שהוא הרגיש שאשתו לא מספיק מכבדת אותו..

אני חושבת שאחיך רוצה לעשות רושם על אשתו וכך אולי גם להרוויח את הכבוד שלה...ואת זכית בכבוד כי את רווקה בלי בעל על הראש וילדים מתרוצצים סביבך .בע"ה שתזכי בקרוב ..חח..

אני ממש משתדלת שיהיה להם טוב כי אני רוצה שלאחי קודם כל יהיה טוב, אם טוב לו- טוב לנו כמשפחה..וזה גם עובר מתישהו או לפחות נרגע..

אם זה ממש מעיק עלייך קחי אותו לשיחה צדדית (יוצא לי לעשות מדי פעם בפעם..)

.נסי להבין אותו, יכול להיות שגם לך יהיה חשוב שיתקיימו תנאים מסויימים בבית בעקבות הכרות עם בעלך והכרת הדברים שמקשים או מעיקים עליו לדוג' אם הוא יהיה סטרילי ברמות את מאוד תשמחי שאחייך/אחיותייך יתנו יד כדי שיהיה לו נוח וכו'... .

בהצלחה

עריכה:

רגע, רגע, רגע...זה אחיך הקטן?..

אם  כן, הייתי מנערת אותו כמו שצריך.!(בצד, לבד)

והקטע עם ההערה על האיפור/לבוש שלך ממש ממש אבל ממש לא לעניין!

וזה לא נותן להם את הזכות להתנהג ככה. 

אבל יש לי עצה בשבילך, כשמישהו מתנהג אלייך בצורה לא נעימה תאמרי לעצמך

"הקב"ה תעשה שבזכות הביזיון הזה אני אזכה לדברים טובים" אומרים שזו שעת רצון גדולה  

@בוריסה

תספרי איך אצליכם "משרתים" אתכם חחחחח (במיוחד את הקטע של לפנות שולחן .. רק אומרת) 

אני חושבת שאת צודקת בכל התלונות שלך והיחס שלך והרצון לא לפתוח מריבה וכו ממש ראויים להערכה וכל הכבוד!

מאד מבקשת ממך לא לדבר עם אשתו, רק איתו.

הם נשואים טריים, את לא יודעת מה הדינמיקה בינהם ומה היא חושבת על ההתנהגות שלו ובאופן כללי גם עוד 20 שנה, מריבות בין אחים שומרים בין אחים. לא מערבים בני זוג. אחים רבים ומתפייסים, בני זוג יזכרו לך לכל החיים את הדברים שאמרת ובין אם את צודקת ובין אם לא טוב לא יצא מזה.

או שהיא תכעס עליו ואז הוא ירתח עלייך שהרסת את הזוגיות שלו והשפלת אותו בפני אשתו ועוד יותר יורעו יחסיכם, או שהיא תכעס עלייך כי הוא בעלה המושלם בעיניה . פשוט לא כדאי והיא גם לא אשמה בצורה שהוא מתנהג ובטח יש להם מספיק מה לבנות בזוגיות בינהם בלי שהיא תצטרך לבקש ממנו להתנהג יפה לאחותו. מאד לא בריא להכניס אותה בינכם.

מקווה שהבנת את הכוונה שלי ושיהיה לך הרבה בהצלחה וכל הכבוד לך על הבגרות, באמת שאת מיוחדת

הקטנות

היה בלשון בקשה אם ידברו איתי בלשון ציווי לא רוצה לסכסך אבל הלך עליהם לא עושה כלום  דווקא גם הצלחתי להוציא מחמאות אחר כך וגם אני שהאחים באים אם כי לא הרבה כל כך אני עוזר בשטיפת כלים וגם אחותי הנשואה עובדת קשה 

אני חושבת שכדאי להעמיד אנשים כאלה במקום.

כמובן בנועם...

אבל בתקיפות!

ואם יעזור אולי שאחד האחים או אחד ההורים ידבר איתו.

זה ממש לא בסדר להתנהג ככה!

כלומר, פתאום הם נוחתים למציאות. מציאות בה פתאום הם נדרשים (ואני מדברת גם על הגבר וגם על האישה) אשכרה לעזור בבית, למלא מטלות שאבאמא המפנקים לא העלו על דעתם לדרוש מהם, להתחשב, לוותר. יש כאלו שרגילים לכך מהבית ויש כאלו שלא. אז כשהם מגיעים להתארח, הם פשוט חשים שהם הגיעו למקום הבטוח-ומבחינתם המשמעות היא ש"אני התחתנתי, אני הגשמתי את הייעוד, אז בבקשה כבדו אותי כי השגתי את המטרה... ואתם לא".

ולא נורא, לא להתבייש ולומר לאח/ות שבכל זאת, נכון להיום, הם אורחים לא יותר. ואם הם רוצים להרגיש עצמם בבית-אז חלק מתחושת הבית כאמור היא להיות עצמאי ולשרת את עצמך.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם