ואני "שמתי לב" ההיפך...
את חושבת "כאילו לא הבנתָ" - מישהו אחר חושב בדיוק הפוך, שאת לא הבנת... אז מוטב שלא תנכסי לעצמך איזו "תבונה אובייקטיבית", אלא תביני שיכולים (לפחות..) לחשוב אחרת ממך.
כמו כן - טיפה דרך ארץ: דברי על הנושא. לא עניינך (גם אם נתעלם מהטעות בסגנון, מניח שזה בא מהתרגלות בשפה זרה) "שאלה היא למה"... את מנסה להעביר דיון ענייני לרמה אישית. אז זו לא רמה, אלא "תת רמה"... אני חושב כפי שכתבתי; אז מלבד מה שנראה מדברייך שלא בדיוק הבנת מה כתבתי, את יכולה לחלוק, להסביר למה נראה לך אחרת - בדיוק כמו שאני עשיתי. אל תציגי את עצמך כ"מבינה כל", שכל השאלה היא רק "להבין למה מישהו אחר בכלל חושב אחרת"... בעיני, הקושיא על ה"הבנה" שלך גדולה בהרבה - ובכל זאת נמנעתי מלשאול מה בתפיסה/בהיסטוריה שלך גורם לך "להבין" ככה ולהסית אשה בבעלה... תתמקדי בנושא, אל תנסי להעביר את הדיון לאנשים שדנים.
זה נכון גם לגבי מה שבעלך אמר על בעלה של הכותבת "בעל בשרשור דפוק" - וראית לנכון לצטט את זה פה, לקריאת הכותבת.. מענין אם מישהו היה מגיב על כך, שבעלך דפוק.. מה היית אומרת. תלמדו קצת לדבר. ושיהיה ברור זה שבעלך אמר כך עליו, זו לא הוכחה לכלום.. בדיוק כמו שזה שאת חושבת כך אינו הוכחה לכלום. אף אחד מכם אינו ה"בעלים" על האמת המוחלטת. לכל היותר -זו דעתכם.
כעת, לגופם של דברים:
א. הגבת על מה שלא כתבתי. לפני שעונים למישהו, רצוי להבין מה אמר. אני לא טענתי שהתנהלותו הכלכלית נכונה. אמרתי שזה כרגע לא הנושא. מדוע: קודם כל כי הפגיעה לא היתה בגלל ויכוח על התנהלות כלכלית, אלא בגלל הסתרה. דבר שני, כי מה שמענין כעת את האשה, בצדק, הוא שִיקום היחס.
מה שאמרתי על הבדל בין גברים לנשים בנושא זה, באחת ההודעות, היה שלפעמים נשים יותר לחוצות מהחשש של "מה יהיה", וזה יכול היה להביא לאיזה שיבוש בשיקול, לפעול בצורה שהיא קיצונית יחסית ו"להסתיר". כתבתי מפורש, שאת הדאגה שלה בנקודה המסויימת אפשר להבין - אלא שכעת לא זה הנושא.
ב. הכותבת האריכה לתאר שהיתה בניהם אהבה, אמון, הסבירה במה זה התבטא כל השנים. ואת באה בקלות ראש, ופוסקת: "אהבה לא היתה שם", "חושב על עצמו, קונה רק לעצמו" (מי אומר לך? הרי זה בעל שרוב פרנָסת המשפחה לגמרי בא ממנו. הוא "קונה רק לעצמו"?.. בגלל דוגמה מסויימת שהביאה?).
"אמון לא היה שם", למה? כי עשתה מאחרי גבו. הרי בדיוק מה שאני טענתי, שהסתרה זה דבר שפוגע באמון. אבל מכאן להסיק ש"אמון לא היה שם"?.. עשר שנים?... קרה דבר חד פעמי, בגלל מחלוקת רגילה ביניהם בנושא מסויים, כלכלי, ולכן התגלגלה פגיעה באמון. אבל זה זוג שהאשה מעידה שתמיד יש ביניהם אמון גדול - ולכן כנראה זה כ"כ פגע. אז את פוסקת "אמון לא היה שם"?... יש לך אינטרס לסכסך בין איש לאשתו? להשחיר?
ג. את "יודעת" שהאשה התנהל כמו שהתנהלה, בגלל "טכניקות מספרי שלום בית שמציעים לזוז הצידה.. או אפילו לעשות מאחורי גבו ולראיה מביאים.. את האימהות הקדושות"... מאיפה את יודעת? אם את מכירה ספרים כאלה (הווי "חרדי"?), מי אומר שגם היא. אולי פועלת סתם לפי מה שנראה לה נכון. לפי מה שהיא מתארת שהיה ביניהם עד כה, ובעז"ה יימשך, יש לה חושים מאד בריאים ביחס להתנהלות והיחס והשלום בין איש לאשתו.
ד. "אם היה שם אמון ודיבור ובכלל יחס נורמלי מזמן הם היו מדברים ומוצאים פיתרון. עובדה שהם לא. היה שם שקט תעשיית שעכשיו התפוצץ".. כך את כותבת, על אנשים שאת לא מכירה, שיכול להיות שהמצב בבית שלהם טוב אפילו מאצלך, גם אם הבעל לא הכי זהיר-כלכלית.. ואין לך כל בעיה. לדעתי, זו בעיה גדולה מאד.
לגמרי "יתכן" - והרבה יותר מזה - שהיה שם אמון ודיבור ובוודאי יחס נורמלי. יש נושא אחד שהם חלוקים בו, אולי במנטליות, אולי במחשבה. אז זה אומר ש"לא היה יחס נורמלי"?.. בדיוק ההיפך: אשה עם יחס טוב, והתנהלות נורמלית, יודעת להבחין בין נקודה מסויימת, לבין מכלול. אם היתה שומעת הסתה מהסוג הזה מההתחלה, שצריך להתפוצץ בגלל נקודה אחת, לא היתה זוכה למה שזכתה עד כה..
ה. וממילא אין כאן "לשחק כאילו הכל בסדר".. יש כאן לדעת מה עיקר ומה טפל. והעיקר זה היחס ההדדי. את זה אפשר לשקם במהירות. על הכלכלה, שעיקרה מגיעה מהבעל, אפשר לדון בהמשך. בדרכים סבירות.
ומי שכבר כאילו "יודעת" שאצלם בסה"כ "כאילו הכל בסדר".. ולכן לא מבינה למה לחכות עד שיתפוצץ ומעדיפה לפוצץ להם את היחס בקלילות מעל דפי האתר.. זו בעיה.
צריך להאמין למי שפתחה את השרשור, ולא לדעת במקומה: יש אמון, יש אהבה, אנשים טובים. יש נקודה של מחלוקת, יחזרו בהם מהצורה שבה ניסו "לפתור" אותה (הסתרה, דיבורים לא נעימים), ואח"כ כבר ימצאו דרך להגיע לעמק השווה גם בכך.
