רק בריאות

רק עכשיו רואה את תגובותיכן.

אתמול בלילה זה היה פשוט משהו הזוי, בלי הפסקה

אבל כאמור נרדמתי בסוף

למעשה עכשיו התנועות בכמות סבירה, רק מכאיבות מהרגיל

אני בשבוע 32

ללכת להבדק?
או לחכות לשבוע הבא בלי לחץ?
כי כרגע הכמות התמתנה לרגיל.

אלך לבדוק

בכל מקרה אני מניחה שבשאלונים יש מקום לכתיבה חופשית לכתוב מה מפריע לך. תפרטי שם ויכניסו את זה לשיקולים.

יש כן אבל רב השאלות הן באמת על אבני דרך התפתחותיות ששם יש פחות מקום לקשיים שלו.

הרופא כן כתב מכתב אבל בכל מקרה אמר שחצי שנה זה המתנה סבירה.

לפגישה ראשונה, כן? אחר כך זה עוד תהליך..

מה שאני מכירה (בקופה אחרת) שמכניסים אבחונים ותורים לפי תאריך הגשה בלי קשר לתוכן של השאלונים...

ואם יש לכם באזור כמה התפתחות הילד, שווה לבדוק אם יש עוד מקומות שמאבחנים ואולי שם ההמתנה קצרה יותר.

וכדאי גם לבדוק איתם במקרה שמאבחנים בפרטי, מה התהליך הכרה והזכויות שמקבלים...

אחרי שאת מגישה תתקשרי כל יומיים לבדוק איפה זה עומד.

ככה עשיתי וב''ה ממש מהר קידמו אותנו (שמעתי על אחרים שעדיין בהמתנה ואני כבר מסיימת סדרת טיפולים. נכון לא יפה שנדחפנו, מה אני יעשה - מי שעושה את המוות מקבל!)

אפילו להתייעצות שלכם עם פסיכולוג כדי לראות אם בכלל זה הכיוון או שכדאי לבדוק כיוון אחר.

התורים באמת ארוכים בצורה לא נורמלית...

אז הוא אמר שהכי טוב התפתחות הילד.

יכולה לפרט על זה קצת?

אני זוכרת שגם אתם עשיתם משהו בפרטי.

זה קביל אחר כך נניח לקבלת טיפולים פרא רפואיים בקופה?

ובאמת זה הכי טוב כשרוצים לטפל דרך הקופה.

אבל יש גם פסיכולוגים פרטיים שמאבחנים אוטיזם, כאלה שהאבחונים שלהם מקובלים בקופה ובביטוח הלאומי, אבל צריך לעבור תהליך ארוך בשביל לקבל את ההכרה...

לכן אני ממליצה בינתיים רק ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג כזה, כדי לראות אם זה בכלל הכיוון, ובינתיים לחכות לאבחון בקופה. (יש לי המלצה לפסיכולוגית, אם תרצי. בתקווה שהיא עדיין פנויה, אחרי כל האנשים מהפורום שכבר הפניתי אליה🤭)

(הבת שלי אובחנה בקופה, אבל חצי במקרה - הלכנו להתפתחות הילד בכלל כדי לקבל טיפול קלינאית תקשורת, ומשם עלה החשד לתקשורת... הבן שלי אובחן באופן פרטי, אחרי שבקופה לא קיבלנו מענה שלם. אבל הוא היה בגיל הרבה יותר גדול...)

אבל בגיל 3 הפסיכולוגית בגן אמרה שהוא גבולי אבל בטח זה בגלל שהוא מהקטנים בשנתון

והתסמינים מתרבים ולי זה שקוף כשמש.

הוא בתפקוד גבוה אבל בתוך בועה 

ואני כולי חוסר אונים שאני לא מצליחה לגעת בו באמת,

הכל מרגיש לי מעבר למסך זכוכית.

וגם במשפחה הסבתות מסכימות איתי שמשהו לא תקין...

אשמח להמלצה על הפסיכולוגית.

אז נראה לי שבאמת כדאי ללכת לאבחון פרטי כרגע, בתקווה שתצליחו במהרה לקבל הכרה בקופה ובביטוח הלאומי.

הפסיכולוגית היא דינה זלזניק, מקבלת בירושלים ובזום. אם לא תמצאי מספר שלה ברשת אוכל לתת לך באישי.

בהצלחה, יקרה❤️

שמלחיצים אותך? אולי תפריט קצת ונוכל לכוון?

גם לי יש הפרעות קשב בבית...

אני חושדת בהפרעות תקשורת, זה משהו אחר לדמרי 

בגיל תשע חיכינו לפסיכיאטר מעל שנה וחצי

אפשר באמת ללכת בפרטי

בכל מקרה נאמר לנו שהאבחון הפסיכולוגי הוא בפרטי...

אנחנו העדפנו לחכות

לשאןל מה קורה עם זה ושיזרזו עניינים.

פעם אחת נמאס לי ופשוט הלכתי לשם... אז אמרו בנונשלנטיות שכתוב שמגיע לנו תור לקלינאית תקשורת...רק שהם לא טרחו להודיע את זה.

קיצור- תהיו על זה

או שאת עושה הפסקה מדי חודש בשביל לקבל וסת?

אני מחברת ברצף (בלי להפסיק לדימום) עד שמתחילים כתמים, ואז עוצרת לשבוע לדימום (כלומר. כדי שההוראות על הקופסה מנחות לעשות כל חודש) ואז סבבה.

לפני שהתחלתי הרופאת נשים אמרה שאני יכולה לחבר בכיף, ושהחברות היחיד בלחבר זה שעשויים להגיע לסיטואציה של כתמים שקשה להיפטר מהם.

לרוב מצליחה לחבר לפחות חודשיים, ואם מוציאה כשיש כתמים, הם לא חוזרים אחרי הדימום של הכמה ימים.

אם חיברת חפיסות חצי שנה (כלומר בכוונה כדי שלא תדממי) זה הגיוני מה שאת מתארת. אם את עושה לפי מה שההוראות אומרות לעשות מדי חודש (משתנה טיפה בין סוגי גלולות, לרוב זה 5-7 כדורי "סרק" שבהם הגוף מדמם לרוב), אז זה נשמע לא ברור. 

האמת שלקחתי ברצף וכשהתחילו כתמים עשיתי הפסקה ולא הגיע מחזור

אז אמרו לי שזה לא נכון להפסיק אז חזרתי לקחת

והיה בסדר עד הדימום הזה

אם רופא אמר לא להפסיק, אז לא להפסיק.

בכל מקרה, כדאי לקבוע תור. גם אם זה לא עניין בריאותי אלא "רק" מציק הלכתית- אז צריך למצוא פתרון.

אולי יחליפו לך סוג, אולי המלצה אחרת.

אבל שורה תחתונה זה מפריע לך לאורח החיים. 

גלולות פרוגסטרון בלבד

בשונה מגלולות משולבות פרוגסטרון ואסטרוגן שצריכות הפסקה

בעיקרון אם את עדיין מניקה הייתה מנסה לקחת 2 כדורים אחד בבוקר ואחד בערב זה עוזר להפסיק דימום (את יכולה להתייעץ עם הרופא). אם זה לא עוזר תנסי אמצעי מניעה אחר.

מלפפונים ירוקים עם גבינה

כל אלו מורידים את החומציות והצריבה.

ולמה לא טאמס? יש כשר

גם לי הרוקח המליץ לא לקחת אומפרדקס בהיריון אם לא חייבת.

כי זה מתערב בחומציות של הקיבה, אמר שעדיף טאמס אם אפשר

לא זוכרת אם 4 או 8, תלוי במינון.

לקחתי בחצאים....

לדעתי שווה להתייעץ עם רופא או רוקח איזו תרופה עדיפה. ואם כדאי לקחת מעל המינון כדי לא לקחת תרופה חריפה יותר

אולי הוא עדיף?

כי אותי רק אומפרדוקס הציל. והגעתי למיון בגלל צרבות.. שהוא כאבי תופת והתקפים הזויים..

דברים נלווים

לקחתי שנים בצעירותי ואני גם לא ששה לקחת אותו האמת

ולי עזר יותר מטאמס

כן לקחתי אומפרדקס בימים קשים וזו הייתה הצלה

אבל כשלא, מאלוקס עזר לי.

יש תמיסה(דוחה) ויש בטבליות שיותר סביר

עושה קסמים במיידי ומחזיק לכמה שעות.

בריא ומזין. ממליצה בחום!

משו כמו 6 שקדים בכל פעם..

יהיו היא לא חייבת לך תנשמי תתקדמי ותשלמי את

אבל תדמיינו סיטואציה שיש לכן ארון בחדר

שהוא אומנם שבור .. אבל יש ארון שעושה את העבודה והיא מתעקשת שהוא כבר מתפרק ולא מתאים אז תלך תזמין לכם חדש ותגיד שזאת המתנה שלה

מקדמה שולמה ועכשיו צריך את כל היתרה

זה שלא שמדובר במליונים אבל עדיין.. היה ארון וזה לא שדחוף להחליף אז למה????? זאת דוגמה אחת מתוך כמה לצעריייייי

הייתי מסכימה איתך.

ומה זה הדבר הזה שומרים על אמא שלא תשלם, למה אתם גנבים ונוכלים שבאים לשנורר ממנה כסף?

הייתי מתפוצצת, רותחת ובהחלט שהייתי פותחת את זה עם האחים או לכל הפחות איתה.

היא לא יכולה מצד אחד להיות איתך ביחסים ומצד שני להרוז מאחורי הגב.

לא ולא.

והאמת שלא הבנתי את החלק שהייתם בשיחת ועידה ושמעתם, אבל את העיקרון הבנתי.

הייתי כותבת דוגרי בקבוצת המשפחה

א. שהיא החליטה שהיא רוצה להזמין את הדברים האלו,  אתם לא ביקשתם

ב. זה ממש פוגע כל ההתנהלות שלהם

והייתי מנתקת איתה (עם הגיסה) ואיתם (האחים המגעילים של בעלך שמתערבים לאמא שלהם ולא מציעים עזרה בעצמם גם) קשר או לפחות מתרחקת מאוד

מה זה עניינם?

אל תעדכני אותם יותר בכלום ואל תעני להם

וגם אומרת לה שזה הכסף שלה והיא הבטיחה אז הא לקיים

בהחלט הייתי רבה על זה

אמא שלי עוזרת לאחים שלי בכל מיני דברים

בטח שמעצבן אותי לפעמים שזה בא על חשבונה אבל בחיים לא אמרתי ולא אגיד מילה, זכותה.

זה באמת מעצבן ממש ממש והייתי מעלה את זה בפני האחים 

אבל היא בריאה

מתפקדת ניידת צלולה

מה שכן ככה או ככה בעלי אפוטרופס של ההורים במרפאה בבתי מרקחת ובאופן כללי

לא באופן רשמי בחשבונות שלהם. וזה לא משהו שהוא יקח על עצמו לבד יתן לשאר להתעסק עם זה

היא בקשה לקנות למרות שאני אמרתי לה מליון פעם שאין צורך מבחינתי כל עוד יש נוכחות של ארון מפתפרק ככל שיהיה אין צורך לקנות ארון

בטח לא שאני עוברת מדירת שכירות אחת לשנייה כל תקופה קצרה

יישוב קטן כולם מכירים את כולם

בסופו של דבר בעוד תקופה אקבל מכתב תביעה אני פחות בעיניין 😳 אבקש מבעלי שידבר איתה ולסדר את העיניין 

לפעמים קשר צמוד מידי לא בריא.

איזה שמתקשרת מליון פעם בשעה לא ממש תקין מבחינתי.

התנהגות שתלטנית.

שמרו מרחק, רחוק- מתוק. 

אבל אני אישית, לאור מה שסיפרת הייתי אומרת שהיא תסגור את הנושא עם הספקים. שתיקח אחריות עם מה שהיא התחילה, זה לא עניין שלך וזה לא באחריותך גם אם היא הזמינה כל כך הרבה. את לא צריכה לשלם על זה. היא התעקשה לקנות לכם ושהיא תישא בתוצאות.

הייתי אומרת לאחים שתבטל את זה ושלא ביקשנו ולא קניתם כי אין לכם את היכולת כרגע. 

זה לא "סיפורי גיסות"

זה סיפור מאד לא תקין. מה זאת אומרת אוסרים על אמא שלהם לשלם ? מה זה ללות אותה לכספומט? זו התנהלות אלימה במידה מסויימת. ממתי הילדים מחליטים על ההורים? (כל עוד לא מדובר במצב שההורים כבר לא מתפקדים )

זה חתיכת סיפור

אני אמרתי לאיש- אם הם רוצים לעזור, אני אשמח.

אם הם רוצים לא לתת שקל- הכל טוב. משפחה זה משפחה, לא בשביל כסף. הרי ברור לי שעזרה כלכלית זה אקסטרה ולא איזו חובה.

אבל אם הם *מציעים*, ובגלל זה אנחנו לוקחים משהו שלא היינו לוקחים כלכלית אם זה לא היה קיים, כלומר אנחנו מסתמכים על מה שהציעו ואמרו שיתנו, אז כן, אני מצפה שבאמת יתנו.

אז או שנסרב בנימוס בכל הפעמים הבאות, או שתדבר איתם לפני שדבר כזה קורה ותסביר את העניין.

אני הכי מבינה אותך.

באמת לא חושבת שחייבים לי שקל. אבל אם אני מסתמכת על משהו שבאמת אתם הצעתם (ולרוב גם התעקשתם), אז… זה לא יפה לתקוע אותי עם זה.

הרי לא הייתי לוקחת את זה אם לא. הייתי מסתדרת לבד בלי אנשי מקצוע…

או שהאיש שלי ידבר איתם כי זה הצד שלו.

הסכומים האלו לא שווים לי פגיעה ביחסים המשפחתיים.

ולפעם הבאה לא להיכנס לזה בכלל, אם את יודעת שזה נושא נפיץ… (לא שמאשימה אותך, אומרת מה אני הייתי עושה)

קודם כל חיבוק

זו סיטואציה הזויה ומבאסת

הייתי מנסה לנצל אותה לעשות שינוי בדינמיקה המשפחתית ואובעת כמה גבולות וסטנדרטים חדשים

אין מצב בעולם שאני מנהלת שיחת עם אחד ההרים ובמקביל גם עם עם כל האחים

מה שבינכח הןא בניכם

פשוט לנתק

(ומה זה למנוע ממנה לצאת או)

להגיד במפורש

זה לא ענינכם.

אם יש לכם בעיה עם ההתנהלות של אמא- דברו איתה

להגיד לאמא- אני לא מעונינת לשמוע מה יש לאחים להגיד

את יכולה להקשיב ולהחליט מה שנראה לך

אם היחסים בנינו צריכים תיווך של אח אחר- אנחנו בבעיה גדולה

כשהם שואלים איך ניתן לעזור-

להגיד את האמת בפרצוף

אל תתערבו- עשיתם מספיק נזק

ולהבא- אמא שלא מסוגלת לעמוד על שלה מול הילדים שלה- כנראה לא מסוגלת להבטיח הבטחות ולקיים אותם

זה מעל יכולתה

(גם אם יש יכולת כלכלית- כנראה אין יכולות אחרות)

ואחרי כל זה-

יכול להיות שאתם לא קוראים נכון את הסיטואציה ואת מצב האם??? בעלך הוא הקטן?

מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת של האחים?

האם זה קנאה?

האם זה צורך בשליטה?

האם זה דאגה כנה?

השלב הזה שהורה הופך ממשענת לנתמך הוא אחד השלבים הקדים ביותר בחיים

לוקח הרבה זמן להכיר במציאות ולשנות הרגלים בהתאם

לק"י

אני ילדתי את הגדול בקיסרי חירום בגלל מצוקה עוברית, ואחריו ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות ב"ה.

לא עשיתי כלום מיוחד.

זה כן משפיע על זה, שלפני לידות אני חושבת שמחתימים על טופס שאת מודעת לסיכונים, שיש ניטור רציף במשך כל הלידה, שאם צריך זירוז- לא נותנים כל זירוז (יש לזה גם פלוסים, שלא יזרזו "סתם").

בטח יש עוד דברים.

בעז"ה שיילך בקלות, בריאות ובידיים מלאות ובריאות!!

מהפורום פה קיבלתי המלצות מאוד חמות לקחת דולה.

ואצלי היא באמת מאוד מאוד עזרה לי וקידמה את הלידה.

אז לדעתי כן כדאי לקחת דולה, במיוחד בלידה כזאת שהיא בכל זאת קצת יותר מורכבת.

אני קראתי הרבה סיפורי לידת ויב"ק באתר קיסר נולד אני חושבת

זה נתן לי כח להבין מה זה לידת ויב"ק, מה שונה בה.

ולקחת מזה המלצות וטיפים ללידה שלי.

יכולה לשתף בשתי החלטות שלקחתי לעצמי לקראת הלידה השניה שלי:

1. לא רציתי לדעת מה הפתיחה לכל אורך הלידה. כדי לא להילחץ ולא להיתקע.

2. רציתי להיכנס לחדר לידה כמה שיותר מאוחר,

הפרוטוקול הרפואי בלידת ויב"ק היא ניטור רצוף בחדר לידה.

ואצלי מכיוון שעברו לניתוח עקב ירידות בדופק יש לי קצת טראומה מהניטור

אז בחרתי להיכנס לחדר לידה מאוד מאוחר, את מרבית הלידה העברתי במחלקה (הגעתי בתחילת הלידה עקב דימום והציעו להתאשפז ולחכות שהלידה תתפתח, אחרת הייתי מתעכבת בבית)

לק"י

מהזמן (לפני הניטור הרציף). אלו היו 2 הלידות הראשונות שאחרי הקיסרי. 

אבל אני לא יודעת במה זה היה תלוי... אולי בפתיחה, אולי במיילדת.

(בלידה אחת לא הרגשתי שזה מיקל, בשניה ממש כן).

(וכל הארבע לידות היו באותו בית חולים).

אז תמיד שווה לשאול אם זה אפשרי.

כל הזמן עד הלידה עצמה

לק"י

אולי באחת שהייתי במקלחת המיילדת עוד לא נכנסה לחדר לידה, אז בזמן שחיכיתי לה נכנסתי לשם ופשוט לא יצאתי.

באחת אחרת, זוכרת שהמיילדת הציעה לי להכנס למקלחת. נראה לי אחרי מוניטור.

ילדת יותר מלידה אחת אחרי הקיסרי?

יכול להיות שבלידה הראשונה שאחרי הקיסרי מקפידים יותר?

(למרות שבשתי האחרונות שלי דוקא ניטרו מההתחלה. אבל אני לא אחת ששואלת הרבה או מנסה לבקש משהו אחר).

הבנתי שזו הלידה היותר רגישה.

גם לידות שמגיעות אחרי קיסרי ואחרי לידה רגילה (שהייתה אחרי קסרי) נחשבות ויב"ק

אבל הבנתי שהלידה הראשונה אחרי קיסרי יותר קריטית

כי הפחד הוא מהצלקת ברחם.

אחרי שיש לידה רגילה יש כביכול הוכחה שהצלקת עומדת בלחץ של הרחם בלידה.

ככה הבנתי, כמובן הסבר של הדיוטית, אני לא רופאה ולא מומחית.

ולגבי ויב"ק-

עברתי את זה עכשיו ממש

האמת שהיה חויה מתקנת מדהימה!!!

למרות כל החששות.

הייתחי עם בעלי

אחרי הניתוח חירום האחרון.

מבחינת הלידה בפועל ההבדל היה הניטור (והזירוז כמו שאמרו אצלי בפועל רק פקעו מים)

ובזה שווה ממש ללכת למקום עם מונטיור אלחוטי כי אחרת קשה לזוז וזה ממש מקשה!!

הייתה לי לידה קיסרית ראשונה ואחכ ילדתי 3 טבעי,  לא לקחתי דולה.

בלידה החמישית היה סיבוך ושוב היה קיסרי.

אחר כך לקחתי דולה וילעתי בחסדי ה' עוד 3 טבעי.

היום במבט לאחור- הצטערתי שלפני כן לא לקחתי דולה, כי הפער בין הטבעי שהתמודדתי לבד לבין הטבעי עם דולה היה שמיים וטרץ. זה הפך מלידות סבל ללידות חלומיות ומדהימות. (למרות שאת 2 הקיסרי אף דולה לא יכלה למנוע..( 

ממליצה בחום על דולה,  לא כי אי אפשר ללדת לבד אלא גם זו חוויה אחרת לגמרי

ויש המלצות לדולות מסויימות שיש להן התמחות בויבאק? 

אני לא קיבלתי הנחיה להגיע מוקדם יותר לבית חולים.

צריך לשאול רופא.

כמובן שיש לי המלצה לדולה מושלמת!!! שליוותה אותי.

מוזמנת לפרטי אם רלוונטי לך דולה שמלווה בלניאדו.

שמתמחה בויבק.

ילדתי לראשונה 10 שנים אחרי הקיסרי לידת ויבק בזירוז, אמנם לידה ארוכה אבל ב"ה מדהימה, כן התעקשו על מוניטור רציף למרות שעברו מלא שנים מהקיסרי

לאחר שנה הגעתי שוב ללדת שם הרופאה התעקשה על מוניטור רציף עוד מהמיון כי כבר היו צירים חזקים, בסוף סיימתי בחדר ניתוח עם קרע ברחם שמה שהדליק נורה אדומה היו האטות במוניטור, אז בעצם הרופאה הזאת הצילה אותי ואת התינוקת

כן לקחתי דולה אבל לא היה משנה כי מה שקרה לא קשור אליה.

באה להגיד שלפעמים הניטור הזה כן מציל חיים ולא צריך לזלזל גם אם זה סיבוך נדיר

בהצלחה ובידיים מלאות!! 🙏

לק"י

אין ניטור רציף?

או שיש משלב מסויים?

(אצלי זה בהחלט הראה על בעיה: כשעמדתי- הדופק ירד. וכשחזרתי לשכב זה הסתדר).

הקרע ברחם גדל משמעותי...

אותי אישית זה הציל ממש למרות שהתנגדתי והדולה שלי גם התנגדה, בפועל הקשבנו להם מחוסר ברירה וככה עלינו על הקרע שטופל בזמן

לק"י

אני יודעת שמוניטור מנטר את הדופק של העובר..ואצל הגדול שלי באמת הדופק ירד.

ואם לא מנטרים, עלולים לפספס.

הוא העובר

אם הוא בסדר

האמא והרחם בסדר

לכן מנטרים רציף אחרי קיסרי

גם כל אישה שמגיעה לחדר לידה מנטרים

ואם יש חשד שיש בעיה ממשיכים עם הניטור 

זה ירידות דופק. לפעמים ירידות דופק קשור לעןבר ולפעמים ירידות דופק קשור למצוקה אימהית- הרחם.

זה בעצם מה שהיה אצלי. היו צרים חזקים מאוד (שאפילו אפידורל לא השפיע גם תוספת לאפידורל ף בחדר ניתוח לא השפיע עד שנאלצו להרדים אותי) וחשבו שהעובר במצוקה מסיבה אחרת (אצלי היה עובר קטן) אבל אחרי שפתחו את הרחם הבחינו בקרע  שמן הסתם גם השפיע על העובר, היא נודלה אפגר 5 אחכ כבר היה אפגר 9...

אם תרצי המלצה, אפשר בפרטי.

זה מאוד עזר לי לפרוק ולפרק את הטראומה, להבין מה אני מרגישה ומה קורה בתוכי. עזר לי גם שזה מישהו חיצוני.

עם בעלי למשל דיברתי על זה אין ספור פעמים וגם זה עזר, אבל הרגשתי שצריך עוד מישהי עם הסתכלות מבחוץ וניסיון טיפולי.

חוץ מזה ממליצה מאוד לקחת דולה. כמובן שזה אישי וגם תלוי איזו דולה אבל מבחינתי זה היה שווה כל שקל שחסכנו עבור זה. עזר מאוד מאוד תודה לה'.

בשעה טובה בעזרת ה'

האמת שאני לא מרגישה בטראומה.י צאתי ממש בהכרת הטוב גדולה שיצאנו שנינו בריאים ושלמים מהלידה הזו. ובסהכ ההתאוששות היתה ממש בסדר ולא טראומתית מדי. 

כן זה מחשבות האם יקרה שוב.. בגלל שכל התהליך ככ מעורפל לי אז קשה לי לחשוב מה הייתי רוצה שיקרה הפעם ומה אני יכוךה לעשות בשביל זה. בלידה הקודמת לא היה לי תרחיש של ניתוח בשום אופציה בראש, ופתאום זה קרה..