חלפו המאורעות ושבו ימים כתקנם. חזר עזרא לעבודת יום-יום שלו. לא אהב עזרא ימים שיש בהם מתיחות, שהמתיחות מרגשת את הלב ומערבבת את הדעת ומעכירה את שלוות הנפש. אוהב היה עזרא ימים רגילים, ימים שפותחים בתפילת שחרית רגילה עם הנץ החמה בבית-הכנסת זהרי  חמה, ממשיכים בעבודת המכבסה של כדורי ובקניות השוק במחנה יהודה, וחותמים בשיעור הלכות בן איש חי של הרב כהנוף. אולי אצל רוב העולם נראים ימים כאלה אפורים, אבל אצל עזרא היו הם ימים מלאים בצבעים. אוהב היה להתבונן בכל יום בזריחה, ובכל יום נראתה לו בגוון אחר. בכל יום היה מתפלל אותה תפילה, אבל בכל פעם היה מבחין במלה אחרת כאילו חדשה היא אצלו, מגלגל אותה במחשבתו, נראה כחולם, והיא מעלה לפניו עולם ומלואו. וכשבא לעבודתו במכבסה, שקבועה היתה ושווה היתה תמיד,בכל פעם היה מוצא בה מראות חדשים. בכל יום ראה את בעל הבית יחזקאל באותו מקום, ובכל יום נראה היה לו בפנים חדשות. בכל יום שמע את ברכתו כשנכנס ואת ברכתו כשיצא, ובכל יום היתה נשמעת לו כברכה אחרת. בכל יום ניקה טלית מכתמיה, ובכל יום היה עולה בדמיונו ציור אחר. פעם נראה לו הכתם כמין עוון שצריך ללבנו והוא ממרק אותו ומתפלל שייפתחו השערים ותתקבל  התשובה ותעלה עד כיסא הכבוד, ופעם היה מדמה חתן שעולה לתורה בטלית חדשה שנתנה לו כלתו וליבו מלא שמחה ואהבה, ובוץ ניתז עליה ומצערו והוא דואג שמא סימן יש בדבר, ועזרא מכבס את הטלית ומחליק אותה ומפייס אותה ואת החתן ואת כלתו, ומברך אותם שיזכו להקים בית נאמן ושכינה תשרה בו. כל ימיו של עזרא היו מלאים בציורים. (כעפעפי שחר- הרב סבתו)  

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי