אבל אולי גם משהו תחושתי.

(ממש כל החולצות כמעט מהגיל הזה מחוררות בצווארון... כמעט לא נעים לתת לילדים שאחריו ללבוש את החולצות האלו...)

תבררו את העניין הרגשי, אבל בלי לחץ.

הוא היה ככה תקופה מאד ארוכה. 

תקופה שבאמת הגן היה לו פחות מעניין (הוא נשאר שנה).

עשינו לו מבצעים ועניינים ושום דבר לא עזר חוץ מהכניסה לכיתה א' (מבחינתינו המבצע הצליח והוא קיבל את שלו). 

שפשוט נהיה לו מעניין ומאתגר. 

כל החולצות מהתקופה הזו נזרקו לפח אחרי הגמילה אבל בתקופה עצמה באמת כל החולצות היו אוכלות והוא ידע שזה החולצות שלו כי חבל להרוס חדשות. אח"כ קנינו לו מלתחה חדשה. 

בגדול. אני מאמינה שנכון לא להתייחס לזה יותר מידי ולא להיבהל. להתייחס לזה קונרקטי (כול ללהגיד שזה לא אמור להיות) ולהמשיך הלאה... 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות