שההלכה הסתדרה כל השנים בלי בודקת טהרה, כד כדי כך שיש אפשרות
לתלות בפצע בלי לוודא שהוא קיים רק על סמך
זה שאישה אומרת שכאב לה או משהו כזה.
משנה מסכת נדה פרק ח:
"מַעֲשֶׂה בְאישה אַחַת שֶׁבָּאה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ, רָאִיתִי כֶּתֶם. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא מַכָּה הייתה בִךְ. אָמְרָה לוֹ, הֵן, וְחָיְתָה. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם. אָמְרָה לוֹ, הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו), וְאישה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, דָּם וְלֹא כֶתֶם:"
וכבר אמרו גדולים וטובים שצריך לשים לב שבודקת הטהרה היא למקרים שבהם *אין* אפשרות להתיר או לעשות בדיקה בלי להאסר,
ולא בכל מקרה שיש בו ספק כתם ואפשר להתיר אותו על סמך כאבים/מיקום הכתם בעד וצבעו...