והנה הגיע הרגע, לבוא ולהודות לכולם.
על הקשבה אינסופית, על הכלה, על הבנה. על לסבול אותי במצבים הכי הכי הזויים שלי.
לאנשים שלוו אותי ברגעים שמחים וקשים, מדהימים ושוברים. ימים של צער וכאב, של געגועים, ולהבדיל ובמקביל - רגעים של שמחה,רגעים של אושר, של הצלחה.
אולי חלקכם תוהים למה כתבתי את זה. יכול להיות אני בעצמי תוהה.
יכול להיות שחלקכם כבר הבנתם. אז כן, אני רוצה לעזוב.
אני אדייק. אני לא יודעת האם אני רוצה. אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות.
אני לא יודעת לכמה זמן אני עוזבת. יכול להיות שליום, יכול להיות שלתמיד. מה שבטוח, אם מישהו צריך אותי - מוזמנים תמיד לפנות בהודעה.
אז זהו. אני סוגרת כאן היום, תקופה ארוכה ממש שהייתי כאן. תקופה שחיזקה וחישלה אותי. תקופה מדהימה, באמת. הכרתי כאן אנשים, שיש להם כוחות אדירים. אדירים ממש. המקום הזה בוודאות גידל אותי, והצמיח בי דברים גדולים.
למקום הזה יש עוצמות גדולות. ממש. ואני יכולה רק לבקש מה' שיברך אתכם, ושתצליחו לעשות כאן את הבחירות הנכונות. אם מי לדבר ואם מי לא, האם לעזוב או לא.
ואסיים בדברי הרב זצל - בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.
והעיקר - אל תכחש בם...
ב'הצלחה לכם.
ממ. תיוגישיין?
תיוגישיין.
@לעשות רצונך!@עברי אנכי@פוסעת@גיבורה בדממה@נוצת זהב @הנושמת @הנסיך הקטן.@עובדת ה'!!!@אניייי@מי_אני_ומה_שמי@מתיישב בנשמה@מתנחלת גאה!@החיים תותים!@@קלות הראש
הוא לא נותן לי לתייג עוד. קבלו המשך בשרשור נפרד.
