כל כך מבינה כמה קשה זה לרקוד החתונות של החברות האחרונות שנשארו כשאת עדיין רווקה עולם מסביבך נשואות/עם עגלות/מאורסות..
אבל אני מאמינה בך, את בחורה כל כך מיוחדת, ואת יכולה למרות זה ובכלל זה דווקא לשמוח באמת. ואם רק תבחרי לשמוח, אחד הניסיונות הכי קשים בתקופה הזאת - זה יעשה לך רק טוב, ובעז''ה יקרה את המועד לחתונה שלך בעז''ה!!
ואני אסביר לך מאיפה באה החשיבה שלי..
את בטח זוכרת שסיפרתי כמה פעמים על גבי הפורום ששברתי אירוסין. ממש מעט זמן אחריהם..
זה היה הלם, טראומה ומה לא..
זה לא היה משהו שחשבתי וחשבתי עליו הרבה החלטתי בצורה מושכלת..
זה היה כי גיליתי ברגע אחד שהבחור פשוט ''עבד'' עליי בעיניים, ושיקר לי בצורה חמורה, והסתיר דבר נוראי..
ממש הלם מוחלט.
משמחה עצומה, לאיבוד האימון באדם שחשבתי שהוא בחירת ליבי..
וכן.. יש גם את ההתמודדות עם העולם..
אבל כשחברות שלי התקשרו לברר האם אני חיה ואם אני לא נפלתי לדיכאון, וגיסות שלי התקשרו בדאגה לברר שאני בסדר..
החלטתי דווקא לראות איך ה' אוהב אותי והציל אותי ברגע האחרון. זה היה כואב, קשה, אבל עזר לי מאד! לשמוח בזה שכולם תומכים בי ואוהבים אותי, לבחור לראות דווקא את הטוב בכל החושך..
ויותר מזה - החלטתי ללמוד ספרים על אמונה, ביטחון ושמחה... ממש יום למחרת, התחלתי..
ופתאום, במקום חושך, ראיתי הרבה אור..
אולי זה בגלל שה' הבין עד כמה הניסיון הזה יהיה קשה לי, אז הוא נתן לי אקסטרה כוחות להתמודד..
מה שהיה כתוב בספרים האלו - חיזק אותי מאד. הבנתי שבעצם, כדאי לי לבחור לשמוח!!
כן.
לבחור להיות בשמחה!!
ולמה?
כמה סיבות:
דבר ראשון - אני מרוויחה פלוס ענק בעצם זה שפשוט אהיה שמחה..
דבר שני - השמחה ממתקת את הדינים...
דבר שלישי - כשיהודי שמח, ה' נותן לו סיבות לשמוח!! כך ראיתי שכתוב בשם כמה וכמה צדיקים..
דבר רביעי - כשיהודי באמת בוטח בה' - בידיעה גמורה שעכשיו הולך להיות לו הכי טוב בעולם - אז זה פשוט קורה!! כמו ילד שמברך ברכה על תפוח - ואז אין לאבא שלו ברירה אלא להביא לו כדי שלא תיהיה ברכה לבטלה..
באותו שבוע רקדתי ב2 חתונות של חברות.
רקדתי בכל הכוח - כי הבנתי ששמחה אמיתית מתבטאת בריקוד - וכשאדם עושה תנועות של שמחה - זה משפיע על הנפש.. - "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (ספר החינוך).
רקדתי והשתדלתי בכל הכוח לשמוח ולחייך, גם לעצמי בבית.. פשוט הפעלתי מוזיקה ורקדתי..
וכשזה היה בחתונות - זה היה ניסיון כפול..
כן, כי ראיתי מולי כלה.. מה שחשבתי שאני אהיה עוד כמה חודשים בודדים.. וכי ראיתי את כל החברות, ואת המבטים.. וכי כמה שעוד לא היו מעודכנות ניגשו לאחל לי מזל טוב..
רקדתי - ואני לא אשקר, חייכתי חיוך גדול - עם דמעות בעיניים.. לפעמים הם גם קצת נזלו..
אבל השתדלתי לרקוד, ולדמיין שאני סך הכל עושה חזרות גנרליות לחתונה שלי..
שהנה אני זאת שרוקדת עם שמלת כלה...
הנה זה קורה..
אז לסיפור הזה בינתיים אין סוף סופי..
עברה שנה וחצי מאז, ואני עוד לא מצאתי את החצי השני שלי..
אבל אם את שואלת אותי - הרווחתי את השמחה שלי.. שלא תלויה בשום סטטוס..
הרווחתי את הכלי להתמודד עם כל דבר בחיים - שמחה..
הבנתי את מה שניסו להחדיר בי בבית שנים.. שרק אני בוחרת איך להרגיש.. בכל מצב..
לב..
אני כל כך מבינה עד כמה זה קשה..
המבטים המרחמים..
וגם בלעדיהם - הרחמים העצמיים..
החברות ש''עוזבות'' לאט לאט.. וכבר אין לך נושאים משותפים איתם אחרי החתונה..
אני לא יכולה להיות במקומך בסיטואציה הזאת, ואמן לי באמת מושג מה את עוברת..
מה שיש ביכולתי לעשות, זה רק לכתוב לך על משהו שאני עברתי, שאולי נראה לי דומה למה שאת עוברת.. לפחות מבחינת הרגשות..
שולחת לך חיבוק גדול

את מוזמנת אליי בפרטי מתי שתרצי..
ואני גם לקבל את שמך ושל אימך, אני אתן לך גם את שלי. כדי שנתפלל אחת על השניה..
זהו.
ולמרות שלא יודעת עד כמה יהיה הוגן מצידי לייעץ לך - אני חושבת שלימוד בנושא שמחה, אמונה וביטחון - זאת התקופה הטובה ביותר לנפש, וגם בסגולה הכי טובה..
אני כאן בשבילך.. />חיהל'ה