ג' באב תשע"ח 14:27
יש דבר כזה?
רואה כבר פעם שלישית ורוד בניגוב... לוקחת פרימולוט כבר שבועיים.
זה בהכרח יתפתח לדימום? או יש מציאות של כתמים?
תודה
ג' באב תשע"ח 14:39
שלקחתי לפני החתונה אמרה לי הרופאה שכשלוקחים הרבה זמן יכול להיות כתמים. ורשמה לי כדורים נוספים לתמיכה למקרה שזה יקרה. אני לא זוכרת את שמם...
ג' באב תשע"ח 15:11
ג' באב תשע"ח 15:09
התחלת לקחת אחרי הביוץ בוודאות?
כי אם לא.. יכול להיות שפרימולוט+ביוץ גורם לדימום..

ואם כן- לוקחת כדור אחד או שניים?
אני יודעת שלפני החתונה נותנים 2 שלא יהיו בעיות..
ג' באב תשע"ח 15:11
מניקה, מחזור לא ככ סדיר...
אבל כמעט בטוחה שאחרי
ג' באב תשע"ח 15:13
או פשוט לשחרר את הגוף.. לפעמים הגוף דורש הפסקה...
ג' באב תשע"ח 15:19
ג' באב תשע"ח 19:48
אני קצת בלחץ ולא מצליחה להשיג את הרופא
ד' באב תשע"ח 08:51
לתמיכה, בעקרון אחרי שבועיים יש הרבה נשים שהפרמילוט לבד לא מחזיק להם...
מקסימום תפני לרופא אחר...
ד' באב תשע"ח 09:26
את יודעת לתת לי דוגמא לכדור שמוסיף תמיכה?
ד' באב תשע"ח 11:52
במרפאה שלי לא עונים כבר יומיים אוףףףף
ד' באב תשע"ח 12:17
אני לא מכירה שם, רק זוכרת שלמדתי עם הרב בורשטיין, לגבי כלות שמוסיפים להם כדורים חומים כולשהם או מגבירים מינון....
מקווה בשבילך שזה לא מאוחר מדי...
ד' באב תשע"ח 21:41
לא מומלץ הכדור הזה, תוספת חזקה של הורמונים, במיוחד בהנקה....
אמר להמשיך כך ובעז"ה יהיה בסדר.
טוען שכתמים לא בהכרח יתפתחו לדימום, יכולים להעלם
השם יעזור
אתמול 08:23

רואה סביבי אמהות שעובדות כל בוקר וחוזרות לילדים מיד ואיתם לבד כל יום כולל השכבות והכל והבעל חוזר רק בערב..

 

רואה סביבי אמהות שנשארות בבוקר עם תינוק ועוד פעוט גם מיד אחרי לידה ואז כל הצהרים ואחה''צ לבד עם כולם יחד ובעל שמגיע רק בערב מאוחר

ומתחזקות לבד את הבית בהכל כמעט

 

 

ומדברת על אמהות למשפחות גדולות

לא ל2-3 ילדים..

 

ולי הז נראה כל כך מעיף לחיות ככה

מאיפה יש להן כח?

איך הן מצליחות ככה יום יום?

גם לי חצי מהשבוע אני לבד עם הילדים מ2 עד הלילה ואפילו בשייש אני לבד עד שניה לשבת..

 

אבל י ש לי איזה יומיים ולפעמים 3 שבעלי חוזר סביבות 4-5 וחלק מהמזן עוזר עם הילדים ובארוחות ערב והרדמות

ואני לא עובדת בעבודה תובענית אז י 'לי גם בקרים פנויים.. עם תינוק אמנם

אבל גם ככה לא קל לי ונגמר לי הכוחות כל כך מהר

 

עם הילדים אני מסתדרת בגדול

אבל מרגישה 

שפשוט הכוחות לשי בחיים מוגבלים בכללי

קצב מהיר עמוס ץובעני מעייף אותי

בלי קשר לילדים אני כזאת..צריכה קצב בנחת..

 

אבל כשעושה השוואות מרגישה חלשה או מפונקת

 

אפילו שיש לי קרוב למספר דו ספרתי של ילדים והם גם ממ שצפופים ואני בהריון אז אולי לא מפונקת

כן מצליחה להרגיש אמא טובה בכללי

אבל זקוקה להרגיש איזה מערך תמיכה כלשהו לא מצליחה לדמיין להחזיק הכל לבד

 הז מאיים עלי

(ובעלי מגוייס לפרקים אז כן יודעת מה זה..אבל מדברת כרגע על שגרה יומיומית רגילה)

 

רק אני כאזת?

 

 

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


היום 00:09

ואי אפשר לדעת מה הולך בבית באמת...

תמיד קיים תיעדוף של דברים מה שעדיף וחייב קודם

כל השאר שיחכה

 

שוב

את אלופה

אתמול 08:56

קצת רקע-

אנחנו נשואים מעל 20 שנה. בגדול- טוב לנו מאוד ביחד. 

א-ב-ל, בתקופות שחיינו שבועיים-שבועיים, זה היה פשוט סיוט. אנחנו פשוט לא מצליחים לתקשר בלי מגע. משהו שם לא עובד. וכל פעם מחדש הייתי מקבלת מחזור, וזהו. כאילו כל הזוגיות היפה והטובה נעלמת כלא היתה. ובעלי נעלם ועצבני ואין עם מי לדבר.

ומפעם לפעם היה לי יותר ויותר קשה לטבול. זה גם המעבר מאפס למאה, אבל בעיקר התחושה הזאת שאני צריכה לשים את כל המשקעים וכל הכאב שלי בצד ולהשקיע עכשיו מלא בכל התהליך של הטהרה בשביל להתקרב. ובכל זאת טבלתי, וכשהייתי חוזרת הוא היה מבקש רק לתת לי יד- ופתאום היה אפשר לדבר, וגם משהו בי היה מתרכך ונרגע וכאילו שם את כל המשקעים והכעס והעצבים בצד, אבל בגלל זה אף פעם לא פתרנו את הכל עד הסוף.

ואז אחרי שבועיים הם שוב היו צפים מחדש, כואבים יותר.

וכל חודש היה לי קשה יותר לטבול. וכל חודש מחדש הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא נותנת לזה לקרות. אבל זה תמיד קרה. הייתי הולכת למקווה עם דמעות, ומושכת את הזמן כמה שאפשר כי אני לא רוצה לחזור הביתה. אבל הקסם היה קורה, והכל היה נשכח.

ובסוף, הפתרון שמצאנו היה מניעה הורמונלית. פשוט לברוח מהסיטואציה. וב"ה שזה עבד לנו, וטבלתי פעם בחצי שנה בערך, ועשינו גם טיפול זוגי שלכאורה עבד על הדברים ובמשך שנים חיינו כאילו הכל בסדר.

אבל לא. כי אני רוצה עוד ילד. ולראשונה בחיינו (תודה ה'!)- בינתיים עוד לא נקלטתי. וכל חודש, חוץ מזה שההריון לא מגיע, אנחנו שוב באותו הלופ. וכל פעם מחדש אני לא מבינה למה בכלל רציתי הריון אם הזוגיות כל כך נוראית- כי אלה שבועיים שאין שיח. אין כלום! כל שניה אנחנו רבים וכועסים כאילו על שטויות. בשבת אני לא הצלחתי להסתכל עליו בלי לבכות. יש לי מיליון דברים שכואבים ומציקים ואני מרגישה שהם כמו הר שאי אפשר לעבור אותו.

ואני אמורה לעשות היום הפסק, ופשוט לא מתאים לי. לא רוצה. 

אני מנסה להקשיב לנשמה שלי- שמתכווצת וצורחת עלי לא להתחיל בכלל עם התהליך של הטהרה עד שאני לא ארצה לטבול. עד שלא יהיה בי געגוע. אבל לא ברור לי מתי והאם זה בכלל יקרה אי פעם. 

ומצד שני, גם לי בא להיות כבר 'בצד השני' ולשים את כל המשקעים האלה בצד.

ואני גם נורא לא רוצה לפגוע בבעלי, והוא יפגע עד עמקי נשמתו אם ידע שאני חושבת לדחות. אבל איך אפשר בכלל לדבר, כשהוא סוג של 'מחרים אותי' ומדבר איתי רק את הדברים הכי קונקרטיים בעולם (ניסיתי לספר לו משהו קטן שהיה עם הילדים, הוא עושה לי 'בסדר' ונעלם. וזה תמיד ככה). אבל אני גם כן מרגישה צורך לעדכן אותו, כי בסוף זה כן תלוי בו, ואם הוא יחליט שהפעם הוא מתגבר על עצמו ומוכן לתקשר גם לפני הטבילה.

זהו. לא יודעת מה אני רוצה ממכם.

חיבוקים, הזדהות, עצות, מה שיש לכם לתת לי.

רק בלי ביקורת. אני מספיק אוכלת את עצמי גם ככה.

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 09:15

גם אני השבועיים האלה גומרים עליי.

נשואה סביבות 20 שנה כמוך.

וזה קשוח.

ולמען האמת לא הייתי מוכנה לקבל את הרעיון שהוא מתייחס אלי כך.ממש אמרתי לו ברחל בתך הקטנה בהמון הזדמנויות גם בשבועיים שמותר,וגם כששאסור 

לא במיוחד יעיל.

כן יכולה להגיד שלי אישית עזר לנתק אותו מתהליך המקווה.הכוונה שאני הולכת לטבול בשבילי לא קשור אליו המצוה הזו שלי בלבד.

ופעם אחת גם הלכתי למקוה והוא לא ידע ולא יידעתי אותו.באמת בשביל לחזק לי את ההרגשה שזה לי ולא בשבילנו.

ועדיין הכל קשוח לי בטרוף.

ממש מבינה אותך🤗

אתמול 09:22

מה לדעתך הסיבה שבשבועיים שאתם אסורים זה ככה?

האם המתיחות היא מצידו ואת מגיבה לה?

את מרגישה שרק כשהוא צריך אותך אז הוא נחמד אלייך?

 

אני מאוד מבינה אותך שאת לא רוצה ללכת לטבול. מבחינתך יש פה מימד של השפלה- בקושי מתייחסים אליי שבועיים! ואז כן מתייחסים אליי, אבל רק כשאני יכולה לענות על צורך שלו.

זה באמת משפיל ומאוד מעצבן.

מצד שני- את מכירה את זה כל כך מקרוב, שזה מצב שנמשך במשך כ"כ הרבה שנים,

שאת אומרת- אני כבר אספוג את זה, ויאללה נטבול ויהיה שקט...

 

אני חושבת שאם תדברי אתו על זה דוגרי. על ההשפלה שיש ביחס שלו,

על העובדה שאת מרגישה לא מכובדת ולא מוערכת כאדם בזמנים שאתם אסורים,

ושוב ושוב תעלי ותציפי את זה,

אולי זה ישנה משהו אצלו?

 

נשמע שאת פוחדת לערער את המצב העדין ממילא שיש ביניכם. שאת לא רוצה למתוח את החבל חזק מדיי.

אבל כדי לעשות שינוי לפעמים צריך להתמודד עם כל הסחלה שיש בפנים. אי אפשר טיפול קוסמטי חיצוני.

 

אמרת לו פעם באילו דרכים ספציפיות את מרגישה אהובה? ושחשוב לך שהוא יראה לך שאת אהובה במיוחד כשאתם אסורים?

 

אתמול 10:30

בזמן שמותר הוא באמת מקשיב או סתם נותן הרגשה טובה תוך כדי נתינת יד או מגע?

מה בעיה שלו בזמנים אסורים? קשה לו להתאפק עד כדי כך? 

יש לכם סתם דיבור בלי מגע בזמנים מותרים? נושאים משותפים? 

אתמול 16:34

עונה גם ל @שוקולד פרה. ששאלה בערך אותן שאלות-

בזמנים מותרים המצב מצוין. אנחנו מדברים הרבה, ועל הכל.

 

והיינו בטיפול זוגי סביב הנושא הזה.

 

בגדול, שנינו אנשים ששפת האהבה שלהם היא מגע. יש משהו אפילו בנתינת יד פשוטה, שמעביר מאוד מהר ובקלות את המסר של 'אנחנו ביחד'. ואז אפשר לדבר גם על דברים מאוד אישיים, או שיש בהם קונפליקט גדול- ועדיין להבין שאנחנו שנינו מול כל קונפליקט וכל התמודדות שיש.  המטפלת הגדירה את זה שבזמן שאנחנו אסורים זה כאילו לקחו לנו את הרגליים. אפשר לתפקד- אבל הכל קשה ומוזר ודורש המון מאמץ.

 

ואני גם מודה מאוד לקב"ה על זה שנתן לנו את המתנה הזאת שהמגע ביננו הוא מאוד חזק וטוב. וב"ה אלף פעמיפם שמעולם לא היתה לנו התמודדות רצינית בתחום הזה.

מצד שני, כשאין את המגע- עצם נקודת הפתיחה של השיח כבר יוצרת ריחוק. איזשהו 'אני פה ואת שם'. 

וכשלפעמים בכל זאת מצליחים לדבר ולהתקרב- אז אחר כך הרבה יותר קשה להמשיך לשמור. וזה גם אחד הדברים שגורמים לנו לא להתחיל בכלל.

 

ויש גם את הנקודה המאוד חשובה שכל תקופת איסור מתחילה בבאסה. כרגע למשל זה עוד חודש שלא הצליח. ועצם העובדה שהוא לא מחבק אותי כשאני מגלה דבר כואב ומבאס, זה כבר גורם לי לתחושה שאני לבד. ולא משנה כל המילים שהוא ינסה לומר. בטח עם ההורמונים של המחזור (ולצערי, אני מאוד הורמונלית. והרבה פעמים גם פגעתי בו בגלל זה). 

ובכלל, גם מבחינתו-אם הוא לא חיבק אותי בלילה, כבר הוא מסתובב בעולם מבואס. וזה יוצא עלי ועל הילדים (ואז אני כועסת עליו שהוא מוציא עליהם עצבים...).

 

בקיצור, כל תקופת ריחוק שנינו על הקצה. ומאוד מאוד קשה לדבר ככה.

מצד שני, גם מאוד מאוד קשה לטבול ככה...

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 17:06

ולא משהו שאי אפשר לעבוד עליו.

נראה לי לא לגיטימי להעביר כך תקופות שלמות, גם אם יש לכם פתרונות עוקפים

הייתי הולכת שוב לטיפול טוב שיאפשר לכם לעבד את התחושות בזמנים של הריחוק ולעבור אותן בצורה קצת יותר טובה. 

שולחת חיבוק❤️

אתמול 20:51

שלי כן. ואני ממש מזדהה עם הפותחת. 

לעבוד על זה - מכירה אנשים שגרו בחו"ל עשר שנים אפילו. הם עדין מרגישים יותר נח עם עברית. (מצד שני, מכירה מישהו ש 60 שנה גר במדינה אחרת, ואני לא יודעת עם איזו שפה מרגיש יותר נח). 

אתמול 21:02

האמת

וכן. (לפחות היה ככה)

אבל זה לא אומר שהנישואין שלי חרבים על בסיס חודשי. 

תקשורת טובה ויכולת להביע קושי ולגשר עליו היא שאיפה שצריכה להיות לכל זוג, כדי שגם במקרים בהם אי אפשר לגשר באמצעות מגע, יהיה אפשר להתנהל בצורה לא פוגענית. 

האם זה יהיה מושלם כמו ללכת בלי ולהרגיש עם? ברור שלא. אין מושלם חוץ מהשם. אבל לפחות לא לצאת עם מפחי נפש כאלה

אני לא מאמינה בלהנציח קשיים, כדרך חיים. ולא באמונות מגבילות. ברגע שאני מגבילה את עצמי רק לשפה אחת של אהבה בראש,טאין דרך אחרת להגיע אליי, חסמתי כל אופציה למשו אחר. אפשר להיות גם וגם. האם זו עבודה? כן

האם זה קשה? כן

האם זה שווה לטווח המיידי והרחוק? גם כן

אתמול 21:21

וגם התייחסתי לזה בתשובתי

אתמול 17:05

קודם כל חיבוק על זה...❤️

 

רוצה להציע פה משהו, שאני לא יודעת אם יתאים לך, אבל אולי בכל זאת...

 

יש מישהי מקסימה בשם ליאון קנדיל, שממש למדה את כל הנושא של המחזוריות לעומק, גם מהכיוונים ההלכתיים וגם מהכיוונים הנפשיים והפיזיים, בקורסים מכיוונים שונים (איילת בוכניק, הרבנית נעמי שפירא, נשמת - תכנית יועצות הלכה, ועוד).

אני למדתי בקורס שלה (ששת שערי הלבנה, ומחול הלבנה) על כל המהלך של המחזור החודשי, שממש לומדים אותו לעומק, על כל הקומות שלו (הפיזיולוגי, ההורמונלי, הנפשי, הזוגי, ההלכתי, והקומה של הקשר מול הקב"ה דרך המחזוריות). והיא מלמדת איך בעצם כל הקומות מתחברות למהלך שאנחנו צריכות לעבור כל חודש, שכשמבינים אותו ומתחברים אליו, כל המחזור מקבל פנים אחרות.

היו איתי בקורס כמה נשים ששיתפו שלפני כן ממש שנאו את המחזור והיה להן מאוד קשה לפגוש אותו כל חודש, והקורס ממש שינה להן המון...

 

הקורס כן מצריך השקעה (של כסף וזמן), וכרגע בכל מקרה אין מחזור שנפתח בקרוב.

אבל ממש לאחרונה היא יצרה משהו שנותן טעימה מכל התכנים שהיא מלמדת, וזה חינמי לגמרי.

למעשה היא בנתה את זה כי היתה לה תקלה עם מערכת הדיוור במייל, והיא צריכה 'להתניע' אותה מחדש. אז היא יצרה תכנית של רצף של מיילים יומיים, סביב ההתקדמות החודשית של המחזור, כשכל מייל נותן עוד הבנה על מה קורה לנו במחזור, ובעצם עוברים את המחזור החודשי תוך לימוד והבנה של התהליכים שעוברים בו.

אם מעניין אותך, את יכולה להירשם דרך הקישור הזה:

הרשמה לחימום מחדש של רשימת התפוצה

בגלל שהיא בנתה את זה כדי להתניע את מערכת הדיוור, מי שנרשמת לזה צריכה כל יום לשים לב שהיא קיבלה את המייל, להעביר אותו ל'ראשי', ולהגיב עליו (אפשר רק במילה - 'קראתי', 'תודה', וכדו'. ואפשר גם להגיב באמת על התכנים, אם יש לך מה להגיד לה. היא ממש קוראת ומתייחסת למה שכותבים לה...).

 

לא חושבת שזה יתן לך פתרון קסם, אבל זה אולי כן יוכל לעזור לך להבין מה עובר עלייך לאורך המחזור, ולתת כלים להתמודד.

(ואם תתחברי לתכנים, אולי בהמשך גם תרצי להירשם לקורס המלא, שהוא באמת הרבה יותר מעמיק).

אתמול 17:16

מבינה שאת באה להיטיב... פשוט תוהה:

 הקורס עוסק גם במה שהגברים "צריכים לעבור" כל חודש?

 או שזה בקורס שיעביר גבר? לא מכירה פשוט קורסים כאלה לגברים...

למה בעצם זה לא קורס זוגי?

אתמול 17:17

היא שכל הנשים זהות בשלבים הללו?)

אתמול 17:35

אם נבין את עצמנו נדע להסביר את זה לגברים

שלנו....

זה לא נראה לי קורס זוגי כי הוא לא מיועד לזוגות זה מיועד לנשים.

אתמול 17:56

אז למה אין קורס זוגי או קורס לגברים?

אתמול 18:20

וכל אחת לוקחת את המהלך למקומות שנכונים לה ומדברים אליה, לאתגרים השונים שלה.

 

אתמול 18:35

אם מישהו ירים כפפה ויבנה קורס שמיועד לזוגות - זה אחלה ומעולה

אבל זה בוודאי ידבר על דברים אחרים ממה שהיא מדברת.

(וממש יש מצב שהיא לא תתנגד שגברים ישמעו את השיעורים שהיא מעבירה, המפגשים הסדנאיים/מעשיים פחות רלוונטיים)

אתמול 18:42

לא מדוייק כי ההלכות של ההיטהרות ובעיקר ההרחקות - שכדי להתמודד איתן בין השאר נבנה הקורס - הן הלכות שהתקבלו, לא נתון ביולוגי שאין מה לעשות איתו כמו קבלת מחזור. לא באה לחלוק על חשיבותן אלא להאיר מחיר שמשלמים עליהם ושמצריך ללמוד את המהלך שהוא כולל כדי לחוות אותו בטוב... חבל, זה הכל.

אתמול 18:51

הוא נועד על מנת שנבין את עצמנו בתוך כל החודש.שנבין למה מותר או אסור ונהיה שלמים עם זה אבל זה רק חלק ממנו.המטרה שנבין איך הביולוגי משפיע על ההלכתי וההפך.אבל רב הקורס הוא איך לעבוד עבודת השם מתוך הסתכלות בריאה על הנשיות שלנו בלי קשר לגברים.

ורב הדברים שם ממש לא רלוונטים לגברים.

 

אתמול 18:54

דייקת מאוד

אתמול 18:54

אז אם את רוצה שאתייחס לנתון שהוא לא ביולוגי.אז אני אכתוב שזה כמו שתשאלי למה דווקא האישה טובלת במקווה.

 

אם את באה להתנגד מכל וכל למצווה הזאת ולדברי חז"ל בעניין אז באמת הקורס הזה לא בשבילך. הוא מאוד מחוייב להלכה במלואה 

 

אני מאמינה שתורה משמיים וגם תורה שבע"פ ניתנה מסיני. זאת נקודת המוצא שממנה אני יוצאת וממנה אני לומדת את המשמעות של הדברים.

 

מה גם, שבאמת חלק משמעותי מהתוכן של הקורס עוסק בדברים שבעיני חובה לכל אישה לדעת, גם אישה שלא שומרת מצוות. והוא עוסק הרבה מאוד בהבנה של הנפש שלי ומה עובר עליה בתקופות השונות במחזור (ומה קורה כשזה נפגש עם האכזבה שאין הריון או 7 נקיים או טבילה..)

 

ודבראחרון וחשוב מאוד- הקורס ממש לא נבנה כדי להתמודד עם דיני הרחקות. זו אחת מהתוצאות הטובות שלו, שלנשים קל יותר להתמודד איתן. אבל לא זו מטרת הקורס. 

אתמול 21:18

וגם לא 'פתרון קסם'.

אבל כמו שממליצים פה לא פעם להתייעץ עם מכון פוע"ה או עם היועצות של נשמת בנושאים שקשורים אליהם, וזו המלצה שחוזרת על עצמה כי יש פה הרבה פעמים שאלות שהם יכולים לעזור בהן (מובי הדברים, בגלל נושא הפורום).

 

אז גם כשהנושא הזה עולה, וזה קורה פה לא מעט בפורום, אז הגיוני שמי שנחשפה למשהו שהועיל לה, תרצה לשתף בזה ולהציע למי שהיא חושבת שזה יוכל להועיל גם לה.

אם הכיוון הזה לא מדבר אלייך - זה בסדר גמור. לא כל דבר יתאים לכל אחת.

אתמול 21:18

כי אני בכל אופן לא מתחברת ללימוד הזה בשביל ההתמודדות

אבל אני גם לא מגדירה את עצמי כסובלת כי אין לנו קושי בשיח, בין אם בזמן נידה בין אם בזמן טהרה. אז קחי בערבון מוגבל את דבריי כמובן

אבל באופן כללי, אני מאמינה שהקושי עם ההרחקות מגיע מחוסר יכולת להתמודד עם השיח והדינמיקה בהיעדר המגע הרבה פעמים (לא תמיד. ולא חייב להתחבר כמובן)  ואז נוצרת תלות במגע כדי ליצור קשר ולרכך. שזה הכי מובן בעיניי אבל כאמור לא גזרת גורל

ז"א, לדעתי יש קושי להתמודד עם הקשר הזוגי ולנהל אותו בלי המגע. מכל מיני סיבות.

בשביל זה לא בהכרח יעזור קורס על מחזוריות האישה אלא יותר בדק בית פנימי של -- על איזה צורך המגע עונה, ומה חסר לי בהיעדרו. 

הורמונים יכולים להחמיר מצבים רגשיים אבל הם לא יוצרים יש מאין (מנסיוני כpmsית) 

אתמול 21:25

שצריך לעשות, לגבי הבירור של מה המגע נותן ולמה הוא כל כך חסר בתקופה של ההרחקות.

וזה באמת בירור אישי מעמיק יותר, שלא יקבל מענה בקורס, ובטח לא בסדרת מיילים...

אתמול 18:19
אתמול 18:17

המערכת ההורמונלית של גברים שונה לחלוטין ממערכת הורמונלית של נשים שכל יום במהלך החודש משתנה.

 

די ברור לי שיש מה להגיד גם לגברים אבל זה לא מה שליאון עוסקת בו 🤷‍♀️.

(אגב יש גם גישות כאלה בזוגיות שעוסקות רק בצד אחד, כי דינמיקה אפשר לשנות גם כשרק צד אחד עושה שינוי, ובכל זאת לא זאת הסיבה שהקורס הזה הוא לנשים. הרבה מאוד מהתוכן שם לא ממש ידבר לגברים, לפחות לא באופן פרקטי)

היא כן חולמת להכין איזה קורס משלים גם לגברים אבל כל הדיבור הוא שונה. האתגרים של האיש ושל האישה בימי האיסור הם אחרים. ההתמודדויות שונות. הקורס הרבה יותר מקיף מאשר רק על ימי האיסור ואיך להתמודד איתם, הוא עוסק בעבודת ה' נשית.

וכבוגרת של הקורס יכולה להגיד שאני למדתי הרבה וגם שיתפתי את בעלי בחלקים ממה שלמדתי, אבל ממש לא הכל רלוונטי לו.

אתמול 20:39

ואני אוסיף שבאופן אישי, אם היה מדובר בקורס זוגי, ככל הנראה לא הייתי נרשמת אליו. כי בדברים כאלו שנוגעים לנפש לא מתאים לי להיפתח בפני גברים.

אז גם אם חלק מהתוכן מתאים וכדאי לעבד באופן זוגי, אני מעדיפה להביא את זה לזוגיות ששלנו באופן אישי ועצמאי, ולא לעבור את כל הקורס עם עוד זוגות.

 

יכול להיות שיש נשים שמחפשות משהו אחר. אז הקורס של ליאון באמת לא יתן להן מענה.

אבל יש לא מעט נשים שדווקא הוא כן יתאים להן, ודווקא במתכונת הזו (מכל הסיבות שהוזכרו).

אתמול 21:12

קןרס הכנה ללידה באופן פרטי - רק הזוג וזה שמלמד, לבד שלושתם

אתמול 21:27

אבל האמת שאם הזוג הולך באופן פרטני למישהי, נשמע לי שיותר הגיוני שיפנו למטפלת זוגית, מאשר למישהי כמו ליאון, שאין לה הסמכה בטיפול זוגי.

למרות שזה היה יכול להיות מדהים בעיני אם היו מטפלות זוגיות שלמדו את הקורס שלה או שיש להן את הידע שיש לה, והיו יכולות להכניס את זה כחלק מהטיפול הזוגי.

 

פה היא מציעה משהו אחר. יש נשים שזה עזר להן. יש נשים שזה לא מדבר אליהן. ויש נשים שאולי זה כן יוכל לעזור להן...

אז דווקא בגלל שעכשיו יש לה תכנית שמאפשרת להיחשף לתכנים שלה באופן חינמי (ותמיד אפשר אחר כך להתנתק מהרשימת תפוצה במייל), חשבתי שיש פה נשים שאולי ירצו לטעום קצת ולהרגיש אם זה מדבר אליהן (באופן אישי זו דווקא אחת הרשימות תפוצה היחידות שנרשמתי אליהן שאני באמת עוקבת אחרי התכנים כי הם באמת מוסיפים לי, אבל זה לגמרי עניין של טעם אישי...).

מבחינתי זה היה מתבקש ומתאים מאוד להציע את זה כתגובה לשאלה של הפותחת. לא כפתרון קסם, אלא כהצעה למשהו שאולי כן ידבר אליה ויעזור לה.

ויכול להיות שבאמת במצב שלה זה לא יהיה מספיק והיא תצטרך לעשות עבודה אישית של בירור יותר עמוק על הצורך שלה במגע ולמה זה כל כך חסר לה, כמו שכתבה @המקורית .

אתמול 18:38
אתמול 21:13

ק

 

קיבלתי את ההמלצה עליה כאן בפורום והיא פשוט מדהימה!

והיא מאוד מאוד מבינה את הקושי וההתמודדות עם טהרת המשפחה 

הסדרה שלה באה להאיר את הנושא מנקודות מבט חדשות ואחרות לגמרי.

 

יכולה להגיד על עצמי שהייתי בטוחה שאני מכירה הכל ויודעת בדיוק מה הסיבות ומה הטעמים לכל דבר (ולא מתחברת כ"כ)

ואין מה לחדש לי בנושא

ואצלה במפגשים אני יוצאת מהשיעורים בוואו בחיים לא שמעתי את זה

 

המפגשים שלה הם בזום במחיר ממש סימלי למפגש.

אם מעניין אותך תשלחי לי הודעה בפרטי, אשלח לך את הפרטים להצטרפות.

אתמול 23:01

אצלי זהגם היה ככה, ואפילו יותר קיצוני , רק שאצלי יש בינינו פערים דתיים ממש משמעותיים, אז הייתי בזה לבד והייתי חייבת למצוא דרך לעשות את זה בלי לפרק את הבית שלנו. 

גם אני (כמו קולות אחרים פה בתגובות) לא התחברתי בכלל לעניין הזה של הצורך הנפשי של האישה בהרחקות וכל זה, בעיקר בגלל שההרחקות שגזרו חז"ל נועדו להיות סייג וגדר, האיסור המקורי שעליו דיברה התורה זה על קיום יחסים בלבד, וזה מתאים לצורך הנפשי של כל אישה וגבר להימנע מחיבור בזמן של דימום (זה דבר שהיה מקובל גם בכל התרבויות העתיקות)

בשום מקום לא כתוב שאישה בזמן הזה לא צריכה את החיבוק של הגבר שלה ואת המגע שלו, ואולי להיפך, בזמן שהאישה הכי פגיעה ורגישה היא הכי צריכה את החיבוק. אני לא מוכנה שימכרו לי שאני צריכה ללמוד להתמלא מעצמי וכל מיני אמירות מהסוג הזה כי אני התחתנתי על דעת זה שאני לעולם לא אצטרך ללכת לישון יותר לבד, או להתמודד עם שום דבר בעולם לבד. ולא, לא רוצה למצוא דרכים אחרות לווסת את עצמי. 

ולא, אין צורך בריחוק, אם היה צורך רגשי אמיתי בריחוק לפי התפיסה החז"לית אז היו קובעים הלכות ריחוק בהריון, ומינקת לא הייתה נחשבת מסולקת דמים שנתיים. פשוט לא. 

אחרי ששחררתי את המקום הזה, כבר הוקל לי הבנתי שהצורך שלי הוא אמיתי ושברוך השם זה ככה אצלי ואני לא רוצה לשנות את זה. רוצה להמשיך להזדקק ולהצטרך את המגע שלו גם כשאנחנו אסורים. 

אז מה כן? מה שלי עבד זה להציב גבולות חד משמעיים לעצמי. הבנתי שמבחינתי שמירת נגיעה זה איסור חמור, אבל לריב עם בעלי זה יחסית סבבה, ואת זה ניסיתי ואני עדיין מנסה לשנות. להבין שלצעוק עליו, להתעצבן, ולכעוס זה יותר חמור מנגיעה, כי זה יפרק את הבית שלנו במוקדם או במאוחר. ואין שום עניין בטהרת הבית כשאין בית. 

אשרייך שיש לך בעל שגם לו זה חשוב, אני לא זכיתי בזה אז הגבולותהיו מהצד שלי בלבד- אבל וואלה, זה תהליך מדהים של בחירה אמיתית בלשמור על המצווה בלי לפרק את הקשר בדרך. זה דורש ממני המון עבודה כי אני סופר הורמונלית ועצבנית ומתפרקת ורגישה , אז מה. בדיוק כמו שאני יכולה להתאפק ולא לישון איתו באותה מידה אני יכולה גם להתאפק ולא לצרוח. לאכול מלא שוקולד, לבקש זמן לעצמי, לעשות איתו דברים כיפיים אחרים או לבקש ממנו להיעלם, מה שמתאים לי, אבל יש לי גבולות ממש ממש חזקים ומוגדרים (עם הזמן גם פיתחנו מערכת של קודים) ואני משתדלת ממש חזק לא לפרוץ אותם.  

אני מאמינה שבשביל לריב- צריך שניים, ואם יש צד אחד ששומר בכוח על החיוביות בקשר אז הצד שלי מצטרף, במיוחד במקרה שלכם ששניכם רוצים לשמור...

חיבוק והרבה כוח! 

שלשום 08:25

אני בעד חיסונים באופן מושכל. לא רוצה לתת את כולם ואין לי סבלנות לעשות מחקר ולבדוק מה אפשר לא לתת בלי לסכן את התינוקת.

אני התחסנתי לשעלת ולא לשפעת.

בעבר דילגתי רק על רוטה ופוליו.

מי שבדקה וחקרה יכולה לשתף אותי (אפשר בפרטי) איזה חיסונים היא כן נותנת?  

תודה!

אתמול 20:04

נכנסתי לאתר שלו, לא ראית מחקרים אקדמאיים, אולי פספסתי

אתמול 20:00

אני ממש מנסה להכין מראש ארוחת ערב ובגדים למקלחת.

לחשוב מראש מה נעשה -אם זה יצירה, גינה, טיול, חברים וכו.

מכינה הכלללל מראש

ועדייןןןןןן

 

אחה"צ הוא פשוט קשהההה

הגדולה רוצה זמן לעצמה שאעזור לה עם שיעורי בית

השני משחק עם האוכל וזורק על הרצפה

אחד אוכל עם הידיים במקום עם כפית והכל מתלכלך

התינוק בוכה שהוא רוצה שארים אותו

ועודדד

 

אז מה עושים???

אמא שלי טוענת שזה בגלל שהילדים שלי לא ממושמעים

 

אני לא יודעת מה הסיבה, רק רוצה שיהיה לי יותר כיף אחה"צ, שלא ארגיש שאני רק רוצה שהם יעופווווווו לישון מידדדד

שיהיה כיף, שנהנה אחד מהשני

 

בעלי בעבודה עד מאוחר 

ועזרה חיצונית לא רלוונטית

 

ממש אשמח לעצות

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 20:44

בלי לחץ של הספקים ומשימות? פשוט יותר זרימה?

אתמול 20:45

ברור לי שהבית יהיה מלוכלך ויהיו צרכים במקביל של כולם.

לכן אני לא מתרגשת שזה קורה.

מסדרת ומנקה לפי העין תוך כדי. לא בטירוף, אבל גם לא משאירה ככה, שהבלגן יגדל.

אני חושבת מחשבות שעושות לי נחת. שכמה הילדים שלי מתוקים. איך כדאי לנצור כל רגע בילדות המתוקה הזאת שלהם. לתת עוד חיבוק, עוד נשיקה.

יבוא יום והם כבר לא ירצו את החיבוקים ןהנשיקות שלי...

 

אני מאמינה שהם מבינים שאמא היא אחת והם שלושה, ולכן האווירה היא- אמא תתפנה כשהיא תוכל.

 

האם אין קרייסס? בטח שיש.

אבל זה כי הבן שלי בן השלוש כמעט מוחץ את בן השנה ב"משחק" שלו.

 

הכי חשוב- מילות אהבה ופרגון. עוד ועוד ועוד. כשמתרגלים לאהבה, אז זה הרבה יותר נעים מלהתרגל לכעס.

כמה שיותר מילים טובות. זה מכניס אווירה של אהבב ושל קירוב.

אתמול 20:49

זה הקטע בילדים.

את יכולה לתכנן עד מחר איך בא לך שיהיה, ואני ממש בעד תכנון (!!!!)-

אבל ילדים הם יצור חופשי, וזה הכיף שבהם והתסכול שבהם.

פחות פחד ושליטה, יותר הבנה שמה שחשוב זה שיהיה לכולכם נעים בבית, ולא נורא אם יהיה בלגן, או שלא תגיעו לשיעורים הכל טוב

אתמול 23:10

איך יוצרים את זה?

אפילו את הגדולה שלי זה ממש לא מעניין שהם כמה ואני אחת או שאח שלה בוכה וכו

היא רוצה את אמא עכשיווווו 

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 23:22

לנסות לדבר על זה לפני, ולא תוך כדי. 

לפעמים עוזר גם להסביר לילדים מה התכנון להיום.

אבל קשה לעשות את זה תוך כדי תנועה, אז אני לפעמים מסבירה מראש בזמן רגוע.

היום 05:58

בצורה ברורה (ורגועה)

׳אני עסוקה עם x עוד מעט אתפנה׳

׳עסוקה כרגע עם הכביסה׳ ׳נחה כרגע׳

 

גם כי יש לי חיים מלאים נוספים חוץ מלטפל / לשחק/ לשוחח עם הילדים (גם בשעות אחה״צ)  וגם כי זה לא חינוכי להרגיל את הילד שההורה זמין לו במיידי (אלא רק במקרי חירום)

אתמול 20:58

אני רואה ילדים עם התפתחות תואמת גיל.

לגדל ילדים זה קשה.

יש כל מיני סוגי פתרונות, זה כבר שאלת תיעדוף שלכם.

אפשר קצת להקל, למשל להעביר אחריות לילדים

למשל ילדה שמכינה שב, מכיתה ב' זה שלה.

אפשר להחליט שאת לא מנקה במהלך היום אלא בעלך מגיע בכל שעה ושוטף יסודי.

אבל בסוף צריך להבין שזה מה שיש. אפשר קצת להקל פה ושם אבל בסוף זאת המציאות, ילדים זה שמחה והמון עבודה וההחלטות בחיים צריכות לנבוע מנקודת ההנחה הזאת.

אני מתכוונת להחלטות כמו איפה לגור ובמה לעבוד ובאיזה שכר ואיך נראית החלוקה בין שני בני הזוג, ועל מה מוציאים כסף.

יכולת לנהל בית היא לא משאב בלתי נגמר.

בסוף יש תקרה מסויימת שאם עוברים אותה, או שדברים מתחילים ליפול או שסובלים.

יכול להיות שבמכלול הדברים נכון לכם כרגע התנהלות שכוללת סבל,

אבל יכול להיות שכשבחרתם את הבחירות שלכם לא לקחתם בחשבון שהמשמעות של כל הבחירות ביחד היא סבל, וכדאי לחשוב על זה מחדש כל תקופה.

 

אתמול 21:33

תכנון יתר יכול לגרום לאכזבות

אצלי אם יש שיעורים, זה עיקר העבודה אחהצ ואחרי זה שישבו לשחק בבית בספונטניות עם עצמם, לא רואה את עצמי מפעילה אחהצ שלהם ככה. רק הכיבוי שריפות של הילדים המלוכלכים היהמוציא אותי מדעתי, זו מספיק התעסקות 

לא יציאות ולא כלום

גם ככה הם חצי יום מחוץ לבית

את אמא נהדרת והילדים שלך מקסימים ושאמא שלך לא תחליש אותך, הכל טוב ❤️

אתמול 22:06

במיוחד שכולם קטנים. לפעמים זורם, לפעמים פחות. 

לגבי אוכל ילד מעל שנה וחצי פשוט להוציא אותו מהשולחן. ילמד מהר. לגבי שיעורי בית . לתת לקטנים קופסנ גדולה של לגו גדול או מכוניות או סרט ולעשות בינתיים. 

לגבי לכלוך בזמן אוכל. לשים סינר או חולצה ישנה, על הרצפה שקית גדולה, לאסוף אותה אחרי אוכל. 

אם יש לך בני ארבע-שש , הם יכולים לשמח את התינוק במיטה שלו כמה דקות כשאת עסוקה במשהו אחר. 

לא לנסות לתקתק. 

אתמול 16:35

משפחות מאוד פשוטות. לא נהוג אצלנו להביא צ'קים באירועים. 

כמה הייתן מביאות למתנת אירוסין שמארגנים כל האחים?

קונים להם סט מצעים, אנחנו 5 אחים נשואים

 

הצענו להביא 200, האחות המארגנת מבקשת 400 וזה מרגיש לנו מוגזם (היא רוצה למצעים שווים ועיצוב שלם)

מה אומרות?

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 16:44

אני מרגישה לא טוב, בפעם המיליון בחורף הזה מצוננת קשות. 

לפני חודש לא הלכתי לאזכרה של סבתא בגלל סיבה דומה. כמה גרוע יהיה לא ללכת לאירוסין?

באופן כללי שונאת אירועים ככה שממש רוצה לדלג על זה 😭

שאלתי את בעלי כמה גרוע זה יהיה אם לא אלך והוא לא רואה בזה שום בעיה. מבחינתו זה מצוין ככה ''נחסוך'' את החיפוש (והתשלום) של הבייביסיטר

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 16:54

לא יודעת מה הקרבה, תלוי בך

אולי שבעלך ילך לבד?

אתמול 16:57

ואם 400 מכל אח אז 2,000 שח שווי מצעים? למה בעצם? אם תוסיפו את הפער הזה למתנה כספית לחתונה הם כנראה ישמחו יותר... לא? בכל מקרה 1,000 מהאחים רק לאירוסין מכובד בעיני ובטח בהתחשב במגזר ובמה שאמרת על זה שהמשפחות פשוטות.

אתמול 16:57

אני לא חרדיה ואלו לא הנורמות שלי

אבל נשמע לי מוגזם ממש

400 שקל מתנה לאירוסין?

לי 200 נשמע יפה ומכובד בהחלט.

 

אישית אם המצעים שלי יעלו כל כך הרבה אני לא אצליח לישון בנחת בלילה 😉 וגם אם למתנה אקנה דברים שלא משתמשת בהם בשגרה, לא בכזה פער מהרגיל שלי.

 

שוב כותבת.. אני לא מכירה את הנורמות.

אישית הייתי אומרת לה שזה מה שתכננו להקציב, ושתסתדר עם זה.

 

במיוחד אם אתם מדברים על לחסוך כסף של בייביסיטר, עדיף כבר להפחית במחיר המתנה ולשלם על בייביסיטר.

בניגוד לדעתו של בעלך אני חושבת שיותר משמח אנשים שמגיעים לאירוע שלהם, במיוחד שזו דרגת קירבה שנשמעת קרובה, מאשר כמה שווה הייתה המתנה שהבאת. לבת מצווה של אחיינית שלי שהייתה כל כך רחוקה עד שכמעט גמרנו מיכל דלק שלם על הלוך חזור, הקצבתי 80 שקלים למתנה. אז אם זה נכנס לשיקולים אפילו הייתי מביאה פחות כסף למתנה ומכסה בזה את הנסיעות והבייביסיטר. 

לא נכנסת לשיקולים של זה שאת חולה וזה בטח כבר סיוט... אישית הייתי עושה מאמץ. אבל זה שלך וההיכרות שלך עם המשפחה.  

(באופן כללי, בעיני בתוך משפחה צריך זהירות ורגישות בנושא הכלכלי. אצלינו כשעושים מתנות משותפות פותחים פייבוקס חסוי וכל אחד מכניס כמה שהוא יכול. שאף אחד לא ירגיש חייב לתת יותר מהיכולת שלו.)

אתמול 16:58

אם אתם מתארגנים כל האחים על מתנה אחת יקרה, נשמע לי 400 קצת יקר...

מצד שני אם היית שמה כסף, זה בערך הסכום, לא?

2000 שקל לסט מצעים זה המון!!! אלו מצעים מזהב? חח

 

את יכולה להגיד שאת שמה סכום מסוים, שכל אחד ישים כמה שנראה לו ולפי זה תקנו מתנה.

 

לגבי ללכת לאירוסים- אוי, כמה שאני מבינה אותך... שוב, תלוי מה הקרבה, אם זה בת דודה לא הייתי טורחת ללכת.

 לא יפה, אבל זה מה יש.

גם ככה יש אח"כ חתונה וזו עוד יציאה ועוד הוצאה... וחתונה לדעתי יותר חשוב ויותר כיף.

 

לא יודעת אם עזרתי בכלל

אתמול 17:02

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 17:03

אבל לדעתי כדאי להתאמץ על זה

אתמול 17:04

ההתלבטות היא רק לגביי. קשה לי נפשית לקחת חלק באירוע קרוב במיוחד בצד של בעלי. אני כנראה לא מרגישה טוב בגלל זה. 

משתמש אנונימי כללי אך ורק לפורום הריון ולידהעגלה


 


1. נא לעשות שימוש הגון.


2. לא לפרסם דרכו.


3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.


4. הסיסמא אצל מנהלות הפורום.


אתמול 17:07

לא נכון בכל סיטואציה ללכת, רק את יודעת מה המורכבות

אבל אם זה לא משו חריג, הייתי בולעת צפרדע, מתגברת והולכת. זה ממש קרוב.

אתמול 17:57

לק"י

 

ולגבי הסכום של המתנה, מצעים גם באלף שקל נשמע לי מוגזם לגמרי. אם זה שני סטים משובחים, אז בסדר....

200 שקל זה מספיק בהחלט בעיני.

מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:

יש לי 2 מתכונים - בישול ומתכונים

אתמול 20:49

בשביל להבריז

מצד שני את כותבת שבעלך אמר לך שאת לא צריכה לבוא 

מאמינה שהוא ואת מכירים את הסיטואציה יותר מקרוב

ואם הוא שהוא כל כך קרוב גם אלייך וגם למשפחה אמר ככה יש מצב שזה נכון שתשארי

 

לגבי הכסף, גם לי נשמע סופר מוגזם

אתמול 18:02

לא הייתי מבריזה...

אלא אם כן זה יתקבל בהבנה גדולה במיוחד.

 

ומזל טוב!

אתמול 18:07

400 זה הרבה, במיוחד אם יש גם מתנה לחתונה.

לגבי ללכת לאירוסין - לפי דעתי קשר עם המשפחה זה משהו שכדאי להשקיע בו. אז בגדול הייתי עושה מאמץ ללכת.

 

אבל ככה מבין השורות, נשמע שאולי יש משהו מעבר שמפריע לך?

אולי המתנה הזו וחוסר רצון ללכת מעידים על קושי אחר?

אנחנו לא רואות את כל התמונה, ולכל יכול להיות שהתשובה לא באמת מתאימה לסיטואציה, אם יש עוד מאחוריה 

אתמול 14:36

פורים מעבר לפינה והגדול שלי בגן 3. 

בגדול התכנון שלי הוא לתת לו להביא משלוחים לכמה חברים, אבל חוץ מזה הייתי שמחה לחנך אותו לתת גם לילד שפחות יש לו חברים. 

התהיה שלי אם זה גיל מוקדם מדי בשביל זה. 

לא במובן של גיל מוקדם לחינוך לאמפתיה (לא נראה לי שיש כזה), אלא בגלל המחשבה (המצחיקה?) שאני לא בטוחה אם הוא יבין בכלל מה הכוונה אם אשאל אותו. 

כאילו ניסיתי פעם לשאול אותו אם יש ילדים בגן שאין להם ככ חברים, אז הוא דיבר על ילדים שהם לא חברים *שלו* אבל למיטב הבנתי יש להם חברים. 

יש ילד אחד מאד מאד שובב ומהמעט שאני רואה כשמגיעה וממה ששומעת ממנו הוא ילד שמאד מאתגר את הצוות, אבל לא יודעת אם זה בהכרח קשור, דווקא כן נראה שהילד הזה משחק עם אחרים, וגם - הילד הזה הוא קצת הנמסיס של הבן שלי 😅 אפילו הגננת אמרה לי שהם חתול ועכבר. 

אני מאד רוצה לחנך אותו לאמפתיה, אבל הוא ילד מרצה שלא יודע ככ להחזיר ולא הייתי רוצה לחנך אותו לתת למישהו שלא טוב אליו, אז קצת מסתייגת מלתת לילד השובב. 

 

אשמח לשמוע דעות או עצות 

אתמול 14:39

לשלוח הודעה לגננת, לשאול אותה למי היא חושבת שכדאי להביא.

 

ודווקא במשלוחי מנות אני לא חושבת שיש עניין של ריצוי, כי זה חג כזה שפשוט נותנים. אז מביאים גם לאלו שחברים וגם לכאלו שפחות.

אבל זה באמת נראה לי גיל צעיר בשביל שהוא ידע להגיד בעצמו למי יש פחות חברים

אתמול 14:41

לא חשבתי שהיא יכולה לספר לי על מצב חברתי של ילדים אחרים

אתמול 14:55

לא בקטע שתגיד לי מי לא מסתדר.

אמרתי לה שחשוב לנו שכולם יקבלו משלוח מנות, ביקשתי שתרשום לי למי מהילדים בגן כדאי להביא 

אני בוודאות יודעת שהיא רשמה לי ברשימה גם חברים שלו, וגם ילדים שפחות מסתדרים. ככה היא עשתה זה בעדינות

אתמול 20:07

זה ממש לא יפה לענות. 

 

ובעיניי גיל 3 זה בכלל עוד גיל מוקדם לזה

אתמול 21:07

יש דרך לשאול את זה ברגישות ויש דרך לענות על זה יפה.

לא צריך להגיד לילד, אנחנו הולכים להביא ל___ בגלל שאין לו חברים.

אצלנו כל אחד אומר כמה שמות (אנחנו מגבילים נגיד ל3-4 חברים בגיל כזה) ואז אנחנו מציעים עוד 2 שמות בטבעיות. 

הם קטנים, אני לא מתחילה להתפלסף איתם. ואם הם שואלים למה עוד ילדים? כי פורים זה חג שאנחנו רוצים לשמח. אז מחלקים מנות לכמה ילדים. הם מקבלים הסברים פשוטים.

זה יותר מלמד את השריר של נתינה, מאשר את השריר של לשים לב לילד שיש לו חברים. ודווקא בגלל שהם קטנים זה מצויין להתחיל, ככה מקבלים דברים בטבעיות.

 

אנחנו באופן קבוע כילדים היינו הולכים עם ההורים להביא משלוח מנות לאנשים מבוגרים שהם קצת יותר לבד. לא קיבלנו איזה הסבר עמוק. פשוט זה מה שעשינו. כשגדלנו הבנו את המשמעות של זה כבר מעצמנו, ולמדנו שבמשלוחי מנות יש גם אלמנט של חסד.

היום 00:08

ואם הגננת עונה על שאלה כזאת אז היא צריכה לקבל על הראש לגבי שמירה על הפרטיות של הילדים.

אף אמא לא אמורה לדעת אם הילד שלי מסתדר חברתית בגן או פחות.

היום 02:36

שוב, כי קצת לא נעים לי הביקורת הזו.

לא שואלים ישיר, יש צורה ודרך לשאול באופן יפה

ויש צורה ודרך לענות באופן רגיש.

אתן לא רוצות, לא חייב. יש כאן רעיון, איך לדאוג שלא יהיה ילד שבפורים ישב בבית בלי שאף אחד מגיע אליו לקבל משלוח מנות. דבר כזה זה שובר לב.

כן, עושים את זה רגיש. כן, זה לא מובהק. 

לא מתאים לכן, לא חייב.

אתמול 21:08

את התגובה של מתואמת. אם הכוונה לגן עצמו, אז בדרך כלל יש הנחיות מאוד מדוייקות. כל מה שכתבתי מכוון ליום של פורים עצמו

אתמול 15:42
אתמול 19:54

לתת משלוח אחד למי שהוא לא חבר שלי, כדי לעשות לו הרגשה טובה,

וזה כאילו השלב הראשון בהקניה הזו. כרגע הוא באמת לא יודע למי יש חברים ולמי לא, אבל המחשבה שלו על זה שצריך לתת משלוח אחד למי שהוא לא חבר שלי - נראה לי ככה מתחיל החינוך.

גם אם הילד שיקבל הוא ילד ממש מקובל בסופו של דבר - הילד שלך הרוויח את החינוך להמשך החיים.

אתמול 20:08

אם לא בולט לעין לו או לך למי אין חברים זה מראה שזה מוקדם.

רעיון מקסים

אתמול 20:48

או בפורים עצמו?

כי אם ביום התחפושות - אז עדיף שלא. בדרך כלל גם עושים הגרלה בין ילדי הגן, מי מביא למי. הסיבה היא כדי למנוע קנאה, וזו הסיבה שאני אומרת לך שעדיף לא להביא משלוחים אישיים (ולא משנה למי) ביום התחפושות בגן.

ובקשר לתהייתך אם זה מוקדם מדי - אז כן, לדעתי זה מוקדם, ולו מכיוון שזה גיל שלא צריך להכניס להם לראש את העובדה שיש ילדים דחויים... וגם בדרך כלל אין ילדים שהם דחויים בהגדרה, אלא זה דינמי ומשתנה. (גם בעצמך ראית שהוא לא מבין מה זה ילד שיש לו פחות חברים...)

לדעתי זה גיל שצריך דווקא להפך - לחזק את החברויות שהוא נמשך לכיוונן, כדי להעניק לו את הביטחון ב"מוסד החברות".

בכל אופן, אשרייך על המחשבה ועל הכיוונים למעשה!

אתמול 21:19

אי אפשר לצפות מילד להגיד למי קשה חברתית ולבוא לקראתו 

.. זה ממש כמה רמות מעל. זה חשוב אבל לפמפם- כולם חברים של כולם, אנחנו אוהבים את כל החברים של הגן... וכד'. 

אתמול 22:30

היו לי ילדים עם רגישות חברתית גבוהה, שכבר במעון ידעו לומר- בלי להשתמש בביטויים האלו- בדיוק מי מקובל חברתית ומי פחות.

ויש ילדים שגם בכיתה ג' עדיין הם לא עוקבים לגמרי..

אם הוא לא שם לב בעצמו, אחרי שיחה איתך, לא הייתי נכנסת לזה.

אתמול 12:25

חודשיים וחצי אחרי לידה

הנקה מלאה (עם מוצץ…) 

ללא מניעה

עדיין לא הגיע מחזור

עכשיו, ממש כיף לי שהוא לא הגיע! שלא תבינו לא נכון!😂

פשוט מוזר לי קצת כי אחרי הגדולה חודש וחצי אחרי לידה כבר קיבלתי שוב חזרה

וגם כי יש לי מלא הפרשות ׳פוריות׳ ממש כמו חלבון ביצה או כמו נזלת שקופה כזה צמיגי

 

אתמול היה לי כזה כמה כתמים חומים/ שקופים גם בכזה מרקם כבד (סוריי🫣🫣) שחשבתי שמתחיל מחזור, הייתי מחוץ לבית שמתי פד, וואלה כלום. עבר ונגמר…

 

השאלה היא האם יכול להיות שזה סתם מההנקה? אצל הגדולה היו לי כמה ימים שהיה כזה כתמונים וורדרדים אבל לא חום ולא כבד…

 

מצד שני, היתה לי בדיקת ביוץ בבית אז סתם עדיתי כזה אחה״צ, יצא פס שני חלשלוש אז זה בטח לא הריון, נכון? קראתי פה פעם היראלי שבתחילת הריון בדיקת ביוץ יוצאת חיובית?…

 

 

חח איזה מגזימה אני😅🤓

אתמול 12:30

תמיד יש פס שני בבדיקת ביוץ..

ובהחלט יתכן כתמים של תחילת הריון.

וגם יכול להיות סתם.

 

אם את בלי מנועה אז הכל אפשרי.

 

בהצלחה!!

אתמול 13:10

אם כי נשמע לי מלחיץ🤭

אתמול 13:43

מרגיש לי גם קצת פתטי לבדוק😅

וגם וואטטטט עוד לא חזרתי מהחופשת לידה 🤣

אתמול 14:48

כי אולי ההנקה הפעם מונעת לי מחזור??

אולי?!🤣

ואולי סתם ה׳ מפנק אותי במוצרים?🤣

הכל פתוח

וזה עושה לי להרגיש שלבדוק זה סתם

 

האם אני חושבת על זה כל היום?

לא

האם זה מעסיק אותי מידי פעם?

אכן כן

אתמול 15:14

כי הרגשתי בצורה חזרה שאני בהיריון.

 

 

 

מיותר לציין שיצא פס אחד ורוד ויפה😅

אתמול 15:44
אתמול 15:54

שלקח מוצץ

הייתי 11 חודשים בלי מחזור ובלי מניעה

זה היה חלום

מאחלת גם לך😅

אתמול 16:40

אצלי מלידה ללידה מתארך פרק הזמן עד לחזרת המחזור.

אצל הבכור זה היה בגיל 4 חודשים

ברביעי 10 חודשים.

 

ברור לי שזה קשור לדפוסי הנקה. הבכור ישן איתי רק עד גיל חודש וישן לילה שלם מגיל חודשיים. בגיל 3.5 חודשים נכנס למעון ל45 שעות בשבוע...

הרביעי ישן איתי עד גיל שנה ורבע (כמובן תוך כדי הנקה) ונכנס למעון בגיל חצי שנה ל30 שעות בשבוע.

מדריכה מוסמכת בשיטת אביבה

שמחה לעזור בכל מה שקשור לאיזון הורמונלי ופריוןפרח

אתמול 17:36

את שתיהן לפי דרישה ולא לפי שעות

שתיהן עושות בלילה פערים יפים מאוד ברוך ה׳ חמסה

אתמול 19:12

ואז עושים כל פעם שחוששים 

אבל אם את לא רוצה הריון כדאי למנוע...זה ממש יכול לקרות

היום 00:34

אני במצב מקבל

איזה שפע שה׳ ייתן- מבורך 🙃

אתמול 12:24

הגיעו הבוקר תוצאות בדיקות דם

טסיות 99 (שבוע 29)

התקשרה אמרה לי אני מכניסה אותך לקטגוריה בסיכון

צריך לעקוב תלכי לרופא שולחת לך הפניות וכו…

ובדיוק אתמול בלילה היו לי חרדות ואמרתי להשם - תן לי סימן שהכל סבבה ואני סתם דואגת

ואז זה

למישהי יש ניסיון? מה זה בכלל יכול חלילה לעשות? שיש טסיות נמוכות…

אתמול 14:14

לפעמים יש ירידה בטסיות בהריון.

המשמעות של זה- הפרעה בקרישת הדם.

ולכן מרמה מסוימת לא נותנים אפידורל...

אני ממליצה לך ללכת להתייעץ עם המטולוג

ולעקוב בבדיקות דם אחר הטסיות.

אין מה להיות בלחץ

זה תופעה שקורית להרבה נשים!

כדאי לך לקחת אומגה 3 שמעלה את הטסיות בדם. ויש גם מזונות שונים מומלצים לזה. כדאי לשאול נטורופתית וכד'

 

 

אתמול 15:06

השאר תקין.

תודה.

ומה המוטולוג עושה? אני מגיעה לתור ואיך הוא בעצם בודק? זה הרי בדם…

אתמול 15:54

מי הפנה אותך?

לכי קודם להריון בסיכון

היה לי והיה בסדר בסוף בה

אתמול 19:09

הוא לאחרי התאריך המשוער וגם שעתיים + נסיעה ממני

אובדת עצות אוף

אתמול 19:22

אז הוא ידע להגיד לך מה המשמעות של הבדיקות שלך. אולי כדאי המטולוג שמבין בהריון.. שהרופאה לכתוב על ההפניה שזה דחוף ואז הם מחוייבים למצוא לך תור בקרוב (ככה היה לי עם מגנט אחר לגמרי של הילדה, אבל הבנתי שכשהרופא כותב דחוף אז מחוייבים בקופה, אולי אפילו להכניס בין תורים וכו') אולי באמת בנתיים גם תלכי לרופא הריון בסיכון והוא ידע להגיד לך יותר

אתמול 19:40

אז ימצאו תור.. המזכירות בקופה יכולות לעזור בזה

היום 01:18

ב3 ההריונות האחרונים שלי היו לי טסיות נמוכות  

 

לפותחת- תשמרי על עצמך, לא להרים כבד ולהשתדל בלי מכות בבטן

לא יודעת אם זה קשור אבל בשלושת ההריונות האחרונים שלי היו לי טסיות נמוכות ובשלושתם היו לי המטומה

 

ממליצה לקחת אומגה 3 כמו שמעליי כתבה, אני לא ידעתי על זה והגיוני שהיה חסר לי .

היום 01:04

נקרא טרומבוציטופניה

אומר שהאפידורל בסימן שאלה, עושים מעקב ואולי תצטרכי סטרואידים בסוף..

זה לא סוף העולם, יש דרך לטפל בהכל. וממליצה לבקש משטח ידני, לפעמים הטסיות נדבקות ואז הערךנמוך מהמציאות 

אולי יעניין אותך