אני מכירה מישהיא שגם לה בכיתה ד' ניפטר אבא ( לא על עלינו). המיקרה שלה אומנם שונה: היא ישבה בשיבעה והכול. אבל היא לא בחתה!\בכתה!(יש לי המון שגיעות כתיב זה תורשתי...) וביום השלישי בערך ל השיבעה מבחינתה נגמר החלק של "האבל" ומאז היא שמחה. לומר לך שזה פגע בה נפשית?. זה לא פגע הדבר היחיד שזה אולי עשה זה לבגר אותה(וזה לא הכי טוב בארץ אבל.. זו לא פגיעה נפשית חמורה וכאלה..) הבעיה עם החניכה שלך היא לו דווקא זה שהיא לא מתאבלת. יכול ליהיות שזו לא הדרך שלה להיתמודד. במיקרה כזה אולי עדיף ליגרום לה ליזכור את אבא שלה בדרך שמחה יותר.  אולי סתם תדברי איתה על אבא שלה ועל איך הוא היה וכאלה.שתבין שאפר ליזכור את אבא שלה בלי ליבכות ולהיכנס לדיכאון. (ויכול להיות שלזה שהיא לא מתאבלת יש קשר עם איך שהודיעו לה שאבא שלה ניפטר. או ללויה.) 

בהצלחה!

אבל זה הדרך שלה להתמודד, לא להיכנס לזה עמוק.
ולדעתי אם המשפחה לא מתערבת (ומסתבר שהם מודעים לזה) אז נראה לי שהמצב בשליטה...
אבל לדעתי הכי טוב שתדברי עם משהו שמכיר את זה יותר (לא עלינו...) משהי\ו יתום שמדבר על זה,
זה יכול לעזור לך להבין.   

הקומנריות שלנו וגם כולם כזה אומרים לי ללכת לדבר איתה... אבל להגיד לה לפני שתיהיה בבית! כי צריך לנחם אותה בבית שלה!!!

המדריכה שאיתי ניסתה לדבר איתה אבל זה לא כלכך הלך...כי היא ילדה שקטה כזה!!!

בהתחלה שאלנו אותה איך היה יום העצמאות אז היא אמרה בסדר ואז שאלנו אותה למה מה לא נהנת? אז היא אמרה מה אתם לא יודעות כל הישוב יודע.... בקיצור ניסנו לדבר איתה ולא כלכך הלך!

והיא גם היתה בפעולה בשבת אז עשינו את הפעולה שקשורה לנושא שהכל לטובה והכל מאת ה' ואז היא שאלה איך הכל מה' מה הוא עושה לנו בכוונה שיהיה לנו קשה...?!

אני לא ידעתי לענות לה אבל המדריכה שאיתי ענתה לה אל התשובה!

אני לא יודעת מה לעשות אני רואה אותה ובא לי לבכות... אני לא מעכלת הכי עצוב לי לחשוב על זה שהיא יתומה עכשיו!!!

על כמה חשוב לקחת זמן לעצמך,להתאבל קצת,להיזכר בו
ואח"כ עם הכוחות של השבעה ומקבלים המון כוחות בשבעה
להמשיך בשגרת החיים.

תגידי לה שזה חשוב ובריא לבכות!
שתשב קצת לדבר עם אמא עליו,ועל כמה שהיא תתגעגע..

אדם צריך את השבעה הזאת,את התקופה של אבלות
תקופה שכולם מחזקים ובאים לנחם.
ואחרי זה קמים מנערים את האבלות וממשיכים הלאה.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.