מי יציל את הבית שלי
ייתכן ונמצא הפתרון ההסברתי למצוקת 'בית השלום'. אולי, אם יואילו נועם ארנון ואורית סטרוק להקים מסגד בתוך בית השלום הם יקבלו ביטוח הסברתי מפני חרב הפינוי.
כך לפחות נראה לי בעקבות כותרת בעיתון 'הארץ' שעסקה בכוונת המדינה להרוס מסגד שנבנה באופן בלתי חוקי בנגב. שימו לב לכותרת האוהדת: "מי יציל את המסגד האקולוגי הראשון". כלומר השאלה אינה אם צריך להרוס את המבנה הלא חוקי. אין ספק שאסור להרוס, השאלה היא רק מי יזכה להציל אותו מאימת דחפורי משרד הפנים.
אגב, גם במקרה הזה, כמו במקרה 'בית השלום' התאספו מפגינים ותומכים כדי למנוע את ההרס, אבל בתמונות לא ראינו אותם זורמים למקום בצעדים מאיימים, כמו שראינו את תומכי המתיישבים בחברון (בליווי כותרות אדומות ואימתניות, כמקובל). הפעם הסתפק 'הארץ' בתמונה פסטוראלית של המבנה הקטן על רקע המדבר.
זו רמת הדיון?
בדרך כלל אני נמנע בטור זה להתייחס למאמרי דעות ופובליציסטיקה. זכותו של אדם לחשוב את מחשבותיו ולהביע אותן (ברמה כזו או אחרת...). אני מעדיף להתמקד בהתנהלות מערכות התקשורת והעיתונאים שאמורים היו להציג עמדה מסקרת ולא דעתנית בדיווחים, אלא שהפעם יהיה מי שיטען שאני חורג מהכלל הזה, ובמודע אני חורג:
אני לא מצליח להבין בשביל מה, בשביל מה יהודי חביב ונחמד, עיתונאי בעל ניסיון עשיר כמו גונן גינת צריך היה לצאת במאמר משתלח, בוטה ופוגעני נגד הרב עובדיה יוסף?
אז נכון שגינת, כעורך 'הצופה' בעבר, משויך כמעט באופן אוטומאטי למפד"ל, וש"ס היא לכאורה האויבת. אבל לצערי לא ברור לי למה עוד מימיו ב'הצופה' וגם כעת ב'ישראל היום' נראה שגינת לא מפספס הזדמנויות להשתלח במנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף ומנצל כל התבטאות בעייתית למתקפה, משל היה אחרון הזהבה-גלאונים. חבל.
כאילו לא מדובר באחד מגדולי הפוסקים ב-500 השנים האחרונות, כאילו לא מדובר בגאון עצום ובמנהיג של עשרות אחוזים מהעם הזה (גם כאלה שאינם מצביעי ש"ס, כידוע), גינת חוזר על הבדיחה החבוטה שלו בכל פעם שהרב מתבטא בצורה בעייתית משהו. גם הפעם, כשהרב אמר על המורים – 'חמורים' גינת קובע במאמר המלומד שלו ש"יש איזשהו מתחזה שמטרתו להכפיש את כבוד מרן, ומדי פעם הוא עושה חיקויים של הרב עובדיה ומשחרר לאוויר שטות אחרי שטות".
נעזוב את ההתחכמות הזו. בוא נתייחס מעט לתוכן ולסגנון של שאר המאמר. אז כל עוד כתבת, גונן היקר, ש"למה לא לראות את החיוב? עכשיו, אחרי ההשתלחות של הרב עובדיה, לא תהיה מפלגת שלטון שתסכים להעביר את תיק החינוך לידי ש"ס". מילא. זכותך לחשוב זאת וזכותך לכתוב זאת. זה לגיטימי. אבל למה, גונן היקר, למה זה טוב לכתוב שהרב הגדיר את המורים כחמורים כי המורים היחידים שהוא מכיר זה המורים של ש"ס? במי אתה בדיוק מבקש לפגוע? בציבור המורים שמלמד בתלמודי תורה ובבתי הספר של ש"ס? זה באמת מגיע להם? למה אתה צריך לכתוב ש"לא מעט מהח"כים של ש"ס התחנכו באותה מערכת חינוך שבה ע"פ הרב המורים הם חמורים, הרי בהתחשב בתוצאות, אין להוציא מכלל אפשרות שהרב צדק. הנה, תראו מה יצא מהחינוך ההוא – ש"סניקים"? מי צריך את ההתלהמות הילדותית הזולה הזו? בשביל עוד פירור של התחכמות שאולי מצחיקה שלושה-ארבעה אנשים לפגוע ברב בישראל, גם אם אתה לא מסכים עם עמדותיו? לפגוע בשומעי לקחו? לפגוע בחברי כנסת שגם אם הם אויב פוליטי עבורך הם עדיין יותר קרובים אליך מרבים אחרים בזירה הפוליטית שבהם לא היית נוגע ומשתלח?
סלח לי גונן, אבל זה נראה כחלק מהתסביך הסרוג של הצורך להיות יותר זולל חרדים מחילוני כדי להוכיח משהו למישהו מקובעי הטעם הטוב. אין צורך בזה. יש מספיק עיתונאים, ח"כים, אנשי אקדמיה ואחרים שיעשו את העבודה הזו.
התבטאויות נלעגות
העיתון 'ידיעות אחרונות' מציג מעת לעת את רשימת 'עשרת הגדולים' בתחומים שונים, ספרים, סרטים, דיסקים ועוד ועוד. הנה לכם ההערה המיותרת של רז שכניק, איש מערכת העיתון, כשהציג השבוע את רשימת הדיסקים הנמכרים ביותר בישראל והתייחס גם ל'עומד בשער' של עמיר בניון וכותב: "הנה הוכחה שגם התבטאויות נלעגות לא תמיד מזיקות למכירות".
מישהו ביקש ממך, מר שכניק, להתייחס להתבטאויות של בניון? אמרו לך לתת רשימת דיסקים נמכרים, תכין רשימה וזהו. לא צריך שתפרוס לנו את משנתך על האמנים.
אבל אם כבר שלחת את ההערה הזו, אולי תסביר לנו מה כל כך נלעג במה שעמיר אומר? המתקפה שלו על המונופול המוזיקאלי של אקו"ם? או אולי הקביעה שלו שדי לוותר לאויב הערבי שנמצא כאן בכל פינה בארץ הזו? ואולי הרגיז אותך שיר ההזדהות שלו עם אריאל זילבר? מה בדיוק נלעג בהתבטאויות שלו לטעמך? אולי תהליך החזרה בתשובה שלו?
נשמח אם יסבירו לנו ב'ידיעות אחרונות' מה נלעג בעיניהם. כדי שנדע מה לחשוב, איך להתבטא, מה להגיד ומתי לשתוק. אנחנו רוצים ללמוד.
יבורך שרון
יבורך העיתונאי רועי שרון, איש 'מעריב', על שהחליט לא להיסחף, להירגע, לשתות כוס מים, לנשום עמוק, ולקרוא כלשונה את פסיקתם של שופטי בג"ץ אודות 'בית השלום' בחברון. העיון שלו הביא אותו למסקנה שבעוד שר הביטחון, אהוד ברק, מתלהם וקובע שהוא מחויב להוראת בג"ץ לפנות את המבנה, הרי ש"מתברר שהשר ושאר האנשים שדחפו לפינוי העדיפו להסתמך על מה שכתוב בעיתונים במקום לקרוא את הכרעת בית המשפט".
בהמשך הדברים הבהיר שרון שבעצם בית המשפט לא הורה על הפינוי אלא השאיר את ההחלטה לשיקולו של השר. הוא גם ערך בירור עם לשכת השר וקיבל שלוש גרסאות של התייחסות. בתחילה אמרו לו ש"בג"ץ הורה לפנות". שרון שב ללשכת השר, הבהיר את ההבדל בין הוראה למה שאכן נכתב על ידי השופטים, וקיבל תשובה נוספת: "בג"ץ אמנם לא הכריע, אך קבע כי בתוך זמן סביר יש לבצע את הפינוי". שרון חיפש את המונח 'זמן סביר' בפסיקה ולא מצא. חזר לאנשי השר וביקש הבהרות. כאן זכה לתגובה השלישית: "כך פירשו את ההחלטה היועצים המשפטיים של השר".
כך הכניע שרון את אנשי ברק עד שגם הם נאלצו להודות שאף אחד לא הורה לשר אלא שכך רצו אנשיו להבין.
בעקבות המאמר ב'מעריב' קבע בראיון לערוץ 7 גם השופט בדימוס טירקל שאכן מדובר בהשארת הנושא לשיקולו של השר ולא בהוראה. אנשי חברון העבירו את דבריו של טירקל לחברי הכנסת וכך התקבצו עשרות ח"כים למכתב בו דרשו משר הביטחון להתאפק.
איך אמרנו: יבורך
ראשינו שח
השבוע זכתה נבחרת ישראל בשח במקום השני בעולם. מדובר בהישג חסר תקדים עבורנו, אבל בהישג בעייתי. הוא ממוקד במוח ולא ברגליים. למה הישג מוחי הוא גם בעייתי אתם שואלים? הנה ההוכחה:
הרי לכם תמונת המתחרים בתחרות כפי שהציג אותה העיתון 'ידיעות אחרונות':
שלא תבינו לא נכון. לא הסוסים הם המתחרים. הסוסים הם המדמים את המתחרים שלמערכת פשוט אין את התמונה שלהם. עכשיו תארו לכם שהיה מדובר בקבוצת כדורגל מליגה ג'. יש סיכוי כלשהו שלעיתון לא הייתה בארכיון התמונות שלו תמונה של הבועטים האמיצים מהליגה הנשכחת? קשה לי להאמין. אז איך קורא שכאשר מדובר בנבחרת (נבחרת!) ישראל שמגיעה להישג שלא ראינו באולימפיאדה אין לעיתון את תמונותיהם? הפתרון נעוץ במוח... הוא ממש לא מעניין, כנראה.
מיגרון הועתק
שימו לב למבזק הבא שפורסם השבוע באתר- NRG. מה דעתכם על המיקום הגיאוגראפי החדש של מיגרון? מסתבר שמישהו העתיק את מיגרון בלי שום תיאום עם מועצת יש"ע או עם משרד הביטחון.
מיהו פרשן
לידיעת הגולש רזי ברקאי, מאז הפך שלום קיטל למנהל הקמפיין של מפלגת העבודה אתה כבר לא יכול להגדיר אותו באוזני מאזיניך כאחד מ"הפרשנים" שאותם אתה מתכוון לראיין בתכנית, כפי שעשית השבוע. פרשן זה משהו אחר לחלוטין. פרשן הוא אדם חסר נגיעות ואינטרסים, אדם אובייקטיבי לחלוטין, אדם שאמנם קצת קשה להשיג כמותו כיום, אבל כזה הוא פרשן. שלום קיטל הוא ממש לא פרשן. רציתי רק לידע אותך מר ברקאי.
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: