כנופיה שכזו...
במבזק החדשות של ערוץ 2 דווח השבוע לעם היושב בציון על "כנופיה יהודית אלימה", שפועלת ומכה ערבים ברחובות נצרת. מה שהיה לי קצת מוזר הוא שגם בערוץ 2, כמו בשאר הערוצים שדיווחו על הכנופיה היהודית הזו, ידוע היטב שאחד מחברי הכנופיה דנן הוא בעצם... ערבי. אז למה אתם אומרים כנופיה יהודית? למה לא לדווח על סתם חבורת חוליגנים אלימה שמכה את מי שבא לה? סתם כך, כי זה נשמע יותר טוב – יהודים מכים ערבים?
אגב, גם באתר האינטרנט של חדשות ערוץ 2 מופיעה הכותרת המשונה על החבורה המעורבת יהודית-ערבית. הנה לכם, תנו מבט ושימו לב – רק בקצה הפתיח, לאחר שהבנו שמדובר באלימות יהודית על רקע גזעני, נזכרו לציין בפנינו שמדובר בכנופיה שאחד מחבריה בכלל ערבי, לעיונכם:
ירושות
פחות משבועיים לפני הבחירות חשף השבוע שמעון שיפר ב'ידיעות אחרונות' את ההתחייבויות שנתן אולמרט לפלשתינים. בין ההבטחות ניתן למצוא חזרה לגבולות 67', מסירת מחצית ירושלים לשלטון בינלאומי, גירוש של עשרות אלפי מתיישבים ועוד ועוד, כאילו לא הוכח כבר שמדובר במהלך שיביא עלינו את האסון הבא, אסון שלא ברור איך תהיה ממנו תקומה. כאילו לא היינו כאן בשלוש וחצי השנים האחרונות.
את ההבטחות הללו חשף אולמרט בפני השליח האמריקאי מיטשל, כאמור כשבועיים לפני הבחירות. דבר כזה אמור היה לזכות בכותרת 'המחטף של אולמרט' – אין לכך שום הסבר אחר. גם שיפר עצמו כותב שמבחינת אולמרט הוא את ההבטחות שלו נתן, ומבחינתו אחריו המבול, שראש הממשלה הבא יאכל את הדייסה המצחינה הזו.
כיוון שכך, רציתי לשאול את עורך הכותרות של 'ידיעות' איך זה שמה שאמור היה להיקרא כ'מחטף' זכה לכותרת הסימפטית – "הירושה של אולמרט", משל היה מדובר בירושת נדל"ן ברחוב כרמיה או בהשארת מעטפות גדושות לצאצאיו ושאר תופינים ודברים טובים לנכדיו? איך בדיוק הפך המחטף הזה למתנה? לא ברור.
סקר סקר תרדוף
מה דעתכם על הסקר הבא? יש בו משהו בעייתי לטעמכם?
תנו מבט נוסף... מצאתם את הבעיה? לא. אני לא מתכוון למספר המנדטים, אלה הרי צפויים להשתנות לכאן ולכאן מילארדי פעמים עד הבחירות...
בכל זאת, מה הבעיה?
למישהו יש הסבר לכך שכל המפלגות מופיעות בסקר בשמם המלא והמדויק ורק 'ישראל ביתנו' זכתה לשם "ליברמן"? יש למישהו הסבר? אם אין לכם הרשו לי להציע הסבר שיקראו לו (ולי) פרנואיד, אבל לאור ניסיון העבר מותר להיות גם כזה: בתקשורת משוכנעים שיש בכוחו של השם 'ליברמן' כדי להבהיל את המוני בית ישראל, ולנוכח העלייה במנדטי הסקרים של 'ישראל ביתנו' אומרים לנו בעצם עורכי העיתון: ראו הוזהרתם. זה לא ישראל ביתנו – שם סימפטי כזה עם גג רעפים ועצי ברושים סביב הגינה, אלא ליברמן המבהיל והמאיים...
מה אתם אומרים על ההסבר שלי? יש בו משהו?
הבית של החיילים...
אחת מבכירות הכתבות של גלי צה"ל, כתבת שפרצה גם למדיה הטלוויזיונית, היא ליעד מודריג. לנוכח העליה במעמדה כגברת אינטלקטואל טלוויזיונית ורדיופונית נדמה לי שחשוב לקרוא קטעים מתמלול דבריה בכנס "סיכום עופרת יצוקה" שהובא בעיתון 'הארץ'.
מדובר בכנס בו התפלפלו והתפלמסו דב אלבויים, אברום בורג, פרופ' שנהב, פרופ' שטרנברג, רבה רפורמית (הגדרה מעניינת - רבה...) אחת והגברת מודריג.
מה אמרו האקדמאים, הרבה והנתין הצרפתי לבית בורג לא כל כך מעניין אותי כרגע. מה שנראה לי שיש לתת עליו את הדעת הם דבריה של מודריג, בעיקר לנוכח מעמדה כאוטוריטה משמעותית בגלי צה"ל:
מודריג קובעת בדיון שמימיה הראשונים של המלחמה עסקה התקשורת רק בשאלת צדקתנו. "צה"ל לא נתן לאף אחד להיכנס. לכן לא שמענו את מה שיכול לגרום לנו לחוש לא צודקים ולא חזקים".
למי שלא הבין מודריג אומרת את הדברים בביקורת. את זה אפשר ללמוד מהמשך הדברים: "הצעד הפטריוטי האמיתי בעיני הוא לחפש את המקומות שבהם אתה לא צודק ולא חזק". בהמשך היא מספרת שהרגע המרגש ביותר מבחינתה היה רגע מסיבת העיתונאים של ד"ר אבו אל עייש שסיפר על מות בנותיו מפגיעת טיל צה"לי (שמאוחר יותר התברר שיתכן ואינו אלא גראד פלשתיני).
הבנתם את זה? כך אומרת אחת מבכירות גלי צה"ל. אולי לא שמתם לב כי התרגלנו, אבל מדובר ב – גלי צה"ל... צה"ל... איך הם אומרים "הבית של החיילים"? חשוב מאוד לדעת מה עומד בקופסא האפורה של אחת העורכות הבכירות של אותו בית לחיילים – עזוב אותי מלחזק את העם, עזוב אותי מלהיות חזקים וצודקים. העיקר לבכות עם האויב ואם אפשר להיות קצת חלש מה טוב...
התאבדות
ערוץ 10 שידר השבוע הקלטה של מג"ד בגולני שאמר לחייליו שמבחינתו צריך לעשות הכול כדי שאיש מחיילי צה"ל לא ייחטף כי "הנשק האסטראטגי, נשק יום הדין שהחמאס רוצה להשיג, זה לחטוף חייל", אמר המג"ד שלא הבין כנראה באיזה עולם הוא חי והמשיך ואמר שמבחינתו אם חייל נחטף מצידו שיפוצץ רימון עם החוטפים שלו.
מאותו רגע ותהום הארץ ת"ק על ת"ק. מומחי אתיקה וביטחון, אלופים, ביטחוניסטים, ח"כים, עיתונאים צבאיים ובעצם כל מי שמוכן לבלוע את המג"ד הזה חי הועלה לשידור בכל רשת וערוץ אפשריים, ודבריהם תומללו ונכתבו בכל עיתון ותחת כל כותרת רעננה.
כששמעתי את דברי המג"ד ובעיקר כשראיתי את העליהום התקשורתי עלו בי שני הרהורים: הראשון שלח אותי דווקא לעולם הספורט – לא ראיתי שאותם כתבים, פרשנים ומומחים לאתיקה קופצים ממקומם כנשוכי נחש כשמאמן אומר לשחקנים שלו שהם חייבים "להתאבד על המגרש", או "מצידי אתם מתאבדים על כל כדור". משום מה שם התבטאות כזו היא בסדר, אה?
אבל תאמרו לי ובצדק: יש הבדל בין מטאפורה של מאמן להנחיה של מג"ד. ממש לשם כך הגעתי להרהור השני:
אין לי ספק שלו היו עיתונאינו ומומחי החרטטת שלנו חיים בתקופת מצדה היינו מקבלים כותרות חריפות ביותר נגד אלעזר בן יאיר, מפקד המרד, שאמר לאנשיו "הגיעה השעה המצווה עלינו להשלים בפעל כפינו את משאת נפשנו... על כן תמותנה נא נשינו בטרם נטמאו, ימותו-נא בנינו בטרם טעמו טעם עבדות. ואחרי כן נגמול איש לרעהו חסד גיבורים, ומה טוב ומה יפה יהיה בנושאנו את חירותנו אלי קבר, מותנו נשחית באש את הרכוש ואת המבצר...".
תפיסת עולמם של כתבנו הנאורים הייתה מחייבת את הרס המצדה כדי שלא לזכור את המעשה החמור שעשו הלוחמים שהבינו שעושים הכול, אבל הכול, ובלבד שלא ליפול בשבי.
אותם מומחים היו מן הסתם מוחקים בחפץ לב גם את מעלליה של שרה אהרונסון, מראשי תנועת ניל"י, שהעזה להתאבד ובלבד שלא ליפול לידי החיילים הטורקים שהמתינו לה בסלון ביתה.
כמו כן סביר שהיו עיתונאינו מוקיעים את משה ברזני ומאיר פיינשטיין ז"ל שהתאבדו כשרימון בין חזותיהם ובלבד שלא לאפשר לבריטים את העונג להעלות עוד צמד לוחמי חרות לגרדום.
ככה זה כשעיתונאים ומומחים בעיני עצמם לא מסוגלים להפנים את העיקרון שהנחה את אותו מפקד גדוד 51 בגולני שאדם יהיה מוכן להקריב את חייו, ובלבד שלא להעניק את עצמו לחמאס כקלף נגד מדינת ישראל ולסבך אותה במערבולת ביטחונית מדינית שאחריתה מי ישורנו.
תערוכה
ערביי נעלין ניצלו את יום השואה הבינלאומי שחל השבוע כדי לצאת בקמפיין השוואה בין מצבם של הפלשתינים לבין שואת יהודי אירופה (שהרי ידוע שיהודי פולין וגרמניה מרדו בממשלותיהם, רצחו וביצעו פיגועים במטרה להקים את ישראל על חורבות אירופה...).
כדי לגרוף תשומת לב לטענותיהם, שפעם כינו אותן 'הכחשת שואה', הקימו תערוכה שכל תכליתה הוכחה שבגלל השואה היהודים עצבניים וחשדנים ולכן מתעללים בפלשתינים.
לא הייתי מטריח אתכם בעלילותיה של אותה תערוכה אלמלא החליט אתר YNET לדווח על תערוכת הניצול הציני הזה של הפלשתינים את השואה לתעמולה בזויה תחת הכותרת "תערוכה על השואה".
אגב, לא ניתן לטעון שהתחכום של מנהלי התערוכה בלבל את הכתב. ניתן למצוא ראיה לכך בתמונה שצירף האתר לכתבה. שימו לב לכיתוב המצטט מדבריה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התוהה עד כמה יצטרכו הפלשתינים לשלם את מחיר השואה.
והדבר הזה זכה לכותרת – 'תערוכה על השואה'...
הרי לכם הכותרת ומיד לאחריה התמונה והכיתוב הבעייתי:
פרט נוסף, שאמנם לא קשור לתקשורת, ובכל זאת יורשה לי להעיר - מארגני התערוכה רכשו את התמונות למיצג הזה מ'יד ושם'. נראה לי שראוי שהמוסד החשוב הזה יבחן היטב למי הוא מעביר תמונות שהם נחלתו של העם היהודי כולו לפני שהן הופכות כלי הסברתי נגדנו.
האיזון הקדוש...
פעם דאג העיתון 'ידיעות אחרונות' לשוות לעצמו חזות אובייקטיבית כשבמוסף השבת שלו דאג לשניים או שלושה טורים ימניים לצד אלה השמאליים. וכך מול מאיר שלו, ב. מיכאל ועוד איש שמאל או שניים עמדו אורי אריאל ואורי אורבך, או אורי אורבך וג'קי לוי. כך היה לכאורה לאן לדפדף במוסף הזה. אמנם רק בעמודים האחרונים, אבל בכל זאת משהו.
הבעיה החלה ברגע בו פרש אורבך לטובת עולם הפוליטיקה ובמקביל, מסיבותיו שלו, נגוז גם טורו של ג'קי לוי. באותו רגע הוחלט ב'ידיעות' להגדיר את חנוך דאום כנציג הימין הפוליטי. טורו של דאום, לטעמה של מערכת העיתון, אמור להוות משקל נגד לנציגי השמאל הקבועים.
אז חוץ מזה שמדובר בבעל טור אחד מול כמה בעלי טורים אחרים (ועיתונאים שאינם מסתירים את עמדותיהם הפוליטיות כנחום ברנע ואחרים), קצת לא ברור לי איך אדם שתמך בעקירה מגוש קטיף ומעל כל זירה משתדל להוכיח שאינו איש ימין יכול לייצג בטורו את הימין? קצת לא ברור. האם מגוריו של דאום בגוש עציון הספיקו לו כדי להיחשב למיצג הימין הפוליטי בישראל? לטעמי ממש לא.
כדור הרגעה
הרי לכם כותרת שפורסמה השבוע ב'מעריב':
עכשיו נותרה השאלה – למה כתוב כאן 'להרגיע'? מה כל כך מרגיע באמירה הזו של נתניהו? את מי בדיוק אמירה כזו אמורה להרגיע? את עורכי הכותרת של מעריב או את כלל העיתונאים שם? ואולי יש מישהו שדווקא מוטרד מהאמירה הזו של נתניהו? אמנם דעתם הקיצונית וההזויה של הטיפוסים הללו לא נחשבת, אבל בכל זאת, למען מראית העין, לא כדאי להימנע מחד צדדיות שכזו?
מיהו שוביניסט
ולסיום עקיצונת ל'ידיעות אחרונות':
השבוע חגגו בעיתון הזה סביב החלטת משרד החינוך לנתח מחדש שירים שוביניסטיים שבהם האב יוצא לעבודה והאם תופרת לו כותונת. החגיגה התפרסה על פני כפולת עמודים שבהם מצוינים שירי קלאסיקה כחורשת האקליפטוס ואחרים כמועדים לשינוי ותיקון ע"פ משנתה של שרת החינוך יולי תמיר. כך נראה אחד העמודים ב'ידיעות':
איכשהו, משום מה, נדמה לי שאם יולי תמיר תעיין בעיתון 'ידיעות אחרונות' היא תרצה לשנות ולצנזר גם אותו. הנה לכם תחילתה של כתבה על פיצויים שאמורים לקבל נעדרי עבודה בעקבות המלחמה. תנו מבט:
אז, רבותי השוויוניים ב'ידיעות אחרונות' - למה משתמע מכותרת המשנה שהאב הוא שהולך לעבודה (או נעדר ממנה) והאם היא שנשארת לטפל בילדים? לא יפה, שוביניסטים שכמותכם... השמרו לכם מיולי תמיר...
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: