היום זה באופנה להזדעזע מגזענות אז הרשו גם לי ליהנות קצת מהחומר הזה...
בתכניתו ב'רדיו 103FM' שחרר נתן זהבי השבוע (כמו כמעט כל יום וכל שבוע) חרצובות על הציבור החרדי. העילה הפעם הייתה הפגנות החרדים בירושלים. אז מעצם שחרור החרצובות אנחנו לא מתרגשים. זה הרי תחביב אצלו, וכנראה שיש לא מעט שנהנים מזה (משום מה חלקם חרדים, עובדה – ראו כמה חרדים עולים לשידור אצלו). למרות זאת אני מבקש את רשותכם להזדעזע מנוסח דבריו של האיש שאמנם ניתנה לו הבמה להתעצבן שהרי נאמר 'זהבי עצבני', אבל גם לעצבים צריך להיות גבולות, לא?
אז הנה קטע קטן ממה שאמר האיש (והוא פלט עוד הרבה מהמדמנה הזו): "ראית אותם את אנשי נטורי קרתא האלה? לאיזה גדלים הם מגיעים? מה הם אוכלים שם שהם מגיעים לגודל כזה? קיגל? כמה קיגל צריך לאכול כדי להגיע לממדים כאלה? "בהיימס" כאלה... אני חושב שאני יודע מה הפתרון שצריך להיות להם. המשטרה צריכה לבוא עם איזה עשרה דוברמנים, חמישה בולדוגים ושלושה המסטפים. הם רק יעמדו שם וינהמו ה...ממ..... המשטרה לא תצטרך לעשות כלום".
כה אמר זהבי. הבנתם את העניין? אם לא, אז בואו ונעשה ניסוי קטן: כמה זמן לטעמכם הייתה נשארת על תילה תכנית רדיו שהשדרן בה, עצבני ככל שיהיה, היה אומר משהו כמו: "ראית אותם את הערבים האלה? לאיזה גדלים הם מגיעים? מה הם אוכלים שם שהם מגיעים לגודל כזה? חומוס? כמה חומס צריך לאכול כדי להגיע לממדים כאלה? בהמות כאלה... אני חושב שאני יודע מה הפתרון שצריך להיות להם. המשטרה צריכה לבוא עם איזה עשרה דוברמנים, חמישה בולדוגים ושלושה המסטפים. הם רק יעמדו שם וינהמו ה...ממ..... המשטרה לא תצטרך לעשות כלום".
נדמה לי שעכשיו הבנתם את הכוונה שלי, לא?
אגב, כדי לתת לכם עוד נקודה למחשבה, תקראו את לשון סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ד-1965 ותחליטו לבד אם הדברים שאמר האדון זהבי עומדים בקריטריונים החוקיים: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול - (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. בסעיף זה, "אדם" - יחיד או תאגיד".
לשיקולכם
חתרן בלתי נלאה
כלבלבי התקשורת שהבטיחו להיות שומרי הדמוקרטיה מעדיפים להתכנס במלונתם בלא מעט מקרים. הנה אחד מהם.
השבוע שוחחו מיקי חיימוביץ', יעקב אלון ונדב פרי בחדשות ערוץ 10 על מעורבותו הפוליטית של נשיא המדינה שמעון פרס. נדב פרי סיפר שפרס אומר בפורומים שונים שעל 'קדימה' להיכנס לממשלה כי בקואליציה הנוכחית אי אפשר לקדם את המהלכים המדיניים. השלישייה הנכבדת דיברה על נשיאנו כאילו היה מדובר בעוד דיווח על פריכות הבורקס במזנון הכנסת. שום דבר לא הציק להם. הם לא שמעו על זה שהנשיא צריך להיות מנותק מפוליטיקה. מבחינתם זה בסדר שהנשיא לא רק מקדם מהלכים מדיניים בניגוד להבטחת ראש הממשלה לבוחר, לא רק דוחק את נתניהו למהלכים שכאלה אלא גם מארגן לו קואליציה נוחה, משליך את אלה ומכניס את אלה. הכול בסדר.
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם פני המפה היו הפוכים ונשיא מהימין היה חותר לקידום רעיונותיו בניגוד לרצון הבוחר.
דאגה בלב איש ישיחנה
באתר YNET מעריכים ככל הנראה שהגולשים עלולים חלילה לחשוב בניגוד למה שצריך אדם לחשוב ולכן ניסחו עבורו את הכותרת הבאה:
וכך יודע כל גולש שהעובדה שהחינוך הממלכתי מצטמצם היא לא עוד ידיעה ברצף של ידיעות, אלא שמדובר בדיווח מדאיג. לכם כגולשים אין אפשרות לחשוב משהו אחר. האתר החליט עבורכם את דעתכם ואין בלתה.
והנה עוד דוגמא (באדיבות הגולש עידו כהן) לדאגתו של אתר YNET שמא גולשיו אינם די אינטלגנטים לחשוב לבד, כך שהוא חושב במקומם וקובע שאמירתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה על הדרוזים היא 'אמירה מקוממת'. שלא נטעה לחשוב אחרת בניגוד לרצון המערכת:
שוב המומחית בשידור
אני עדיין משתאה לנוכח הקלות שבה הפכו בגלי צה"ל את עורכת הדין טליה ששון למומחית על לענייני מאחזים. כמו בשבוע שעבר, כך גם השבוע, עלתה הגברת לשידור, הפעם בעקבות החלטת הממשלה שלא להקפיא התחלות בניה בקרית נטפים, ומסרה את משנתה על אי חוקיותם של המבנים. דבריה של ששון הובאו גם במבזק החדשות (חדשות, כן? לא דעות, חדשות יעני אובייקטיבי...) ושם דיווחו לנו שהגברת שהייתה ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים ומחברת דו"ח המאחזים אומרת לנו שהממשלה מתנהלת בניגוד לחוק. תגידו לי, אתם שם בגל"צ, אתם בטוחים שאנחנו לא צריכים לדעת שגם אתם יודעים שהיא הייתה מועמדת מטעם מר"ץ לכנסת? להזכיר לנו שהיא אישיות פוליטית לכל דבר? העובדה הזו לא אמורה לעניין אותנו ולצבוע את דבריה המלומדים בגוון פוליטי עז?
שורו הכפישו וראו
ביום שישי הקודם פורסמה ב'ידיעות אחרונות' ידיעה ולפיה חברי הכנסת הוזמנו לאירוע יום ההולדת של גלעד שליט במצפה הילה ואיש מהם לא הגיע. לכאורה ידיעה עגומה, הבעיה איתה היא שהקשר בינה לבין המציאות ככל הנראה תלוש מהמציאות.
דובר הכנסת, גיורא פורדס, בדק את האירוע וגילה שאמנם איש מהח"כים לא הגיע לאירוע אבל זה בגלל שאיש מהם גם לא הוזמן לאירוע.
תשאלו איך אני יודע. פשוט מאוד. זה לא שהעיתון התנצל בפני הח"כים שהוכפשו. הוא העניק לדובר בימה קטנה וצנועה להציג את דבריו במדור המכתבים של העיתון. לא התנצלות, לא הבהרה. לא תגובה. לא צריך להתפרע. מספיק מכתב קטן.
אחלה תחקיר שבעולם
ראיתם את התחקיר של אמנון לוי על החליצה? איזו מהומה גרר הסרטון שהצליח אמנון לוי לגרור לפריים-טיים של ערוץ 10. מאמרים, כתבות ואינסוף מלל פורסמו לאחר השידור סביב המנהגים שנלקחו מימי הביניים אל בית הדין החרדי.
אמנון לוי ליווה את הסרטון בקול דרמטי וקודר ותיאר את המתרחש בסרטון החליצה. מי שראה את התכנית לא יכול היה שלא לחשוב את מה שהכתיב לו אמנון לוי הישר לתוך התודעה – ההלכה היהודית הימיביניימית מתעמרת באלמנה אומללה ומשפילה אותה.
ניסיתי לראות את התכנית הזו מבלי להיכנע לתכתיבי החשיבה של אמנון לוי, ותתפלאו – ניתן היה להעניק לאירועים קריינות אחרת בתכלית – אמנם הרבה יותר פוליטקליקורקט לקבוע שהאלמנה מושפלת, אבל ממתי בדיוק זה שיורק הוא המושפל? הרי בדרך כלל מי שיורקים עליו הוא המושפל, לא? אז אולי הגבר הוא המושפל? אה, סליחה... זה לא מתאים לתיאוריה... וכשאמנון לוי סיפר לנו ברוב יגונו שהאישה לא מסוגלת להמשיך בטקס ויוצאת אל מאחורי הקלעים פעם אחר פעם, הוא הרי יכול היה לתאר את זה כסבלנות מופלגת של רבני בית הדין שאינם דוחקים בה ונותנים לה שוב ושוב לצאת ולחזור ארבע פעמים. אבל זה לא נעים לתאר את הרבנים כסבלניים אז בואו נדלג על הפרשנות הזו. מבחינתו של לוי זו הייתה עדות נוספת לאכזריות הרבנים.
ואגב, אמנון לוי סיפר לצופיו שהאישה עומדת בודדה מול עשרות בחורי ישיבה ואברכים שבאו לצפות במחזה, ובכך הקשו עליה לצלוח את האירוע. אז למען הסדר הטוב – בעדות מהאירוע עצמו סיפר אחד הנוכחים שהרבנים הציעו לה להיות במקום עם כמה מחברותיה אך היא זו שביקשה להיות לבדה כדי למנוע עירוב בין גברים לנשים באולם בית הדין, אבל למה לקלקל את התיאור המודאג של לוי.
אפשר היה לעבור על הסרטון הזה והתכנית כולה באין סוף הערות כמעט על כל צעד ושעל, כמו למשל החיתוך והעריכה של דבריו של מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהאן, שניסה להגיב וקיבל בקושי שתי דקות שנקטעו, וכן הלאה וכן הלאה...
אבל נסיים במחמאה לאמנון לוי על עצם החשיפה של הסרטון: ממש תחקיר למופת. מדהים, אמנון, שהצלחת לחלץ מהמאורות החשוכות את הסרטון הזה. ממש פוליצר מגיע לך. ובאמת אולי היית מקבל את הפרס אם הסרטון הזה לא היה מופץ באינטרנט כבר לפני חמש שנים... אחלה מקורות יש לך אמנון.
יללא לכו הביתה
ביום אחד, יום שני, קרא העיתון 'ידיעות אחרונות' בכותרותיו לשניים לפרוש, כל אחד בתחומו, בעקבות פאשלות. האחד היה הג'ודוקה אריק זאבי שכשל באליפות העולם, והאחר הוא לב לבייב שמניותיו כידוע בבעיה לא קטנה.
שאלתי את עצמי האם מתכוון העיתון להציג דוגמא אישית ובכל פעם שיטעה יסגור את עצמו לדעת או שכאשר מדובר בטעות של העיתון הוא מעדיף להסתפק במודעה קטנטנה בעמוד 19 למטה?
הרצח הנעלם
לא הצלחתי להבין איך קרה שגם ב'ידיעות אחרונות' וגם ב'מעריב' החליטו לדחוק לעמודים האחרונים ובריבועים קטנים את הדיווח על רצח החרדי בידי ערבי בירושלים.
כדי שתפנימו את הפרופורציות הנה לכם העמודים במלואם כפי שהופיעו בשני העיתונים הללו.
במעריב, בעמוד 17 למעלה: (הכותרת: 'ירושלים: דייר הוסטל נדר למוות')
ובידיעות בעמוד 22 למעלה: (הכותרת: 'מטפל רצח חוסה בהוסטל')
קונספירטורים שרואים את העמודים הללו מן הסתם כבר מזמן חושבים שיש תיאום בין מערכות העיתונים הגדולים. הרי לא יתכן שרצח של חרדי בידי ערבי, רצח שבעקבותיו יצאו מאות חרדים לרחובות, יזכה לאותה התייחסות מתעלמת בשני העיתונים הללו.
האם הסיבה היא שהעמודים הראשונים היו תפוסים בדיווחים חשובים בהרבה על ביקורה של מדונה וניצחונה של דלומי ב'כוכב נולד'?
אני לא רוצה לשער שהידיעה נדחקה לקצות העיתונים הללו מכיוון שהמשטרה העריכה שמדובר באירוע פלילי ולא לאומני. אני הרי זוכר שלא מזמן היה כאן רצח על רקע פלילי והוא תפס כותרות ראשיות כמה ימים, ואפילו עצרת זיכרון בכיכר רבין ארגנו לו. אז איך זה שכך נעלמה לה הידיעה על הרצח הזה?
בכל אופן, בדרך הזו של דחיקת הידיעה לשולי העמודים האחוריים מה הרווחנו? פשוט מאוד – כך הרווחנו שהקורא הממוצע לא זוכר או כלל לא יודע שנרצח חרדי על ידי ערבי ומבחינתו מהומות החרדים הם סתם עוד סימפטום לטירוף הקבוע שלהם ולא תגובה לרצח של אחד מבני העדה שלהם.
וכפי שנהוג לומר במקרים שכאלה – שלא יובן מדברי שיש הצדקה לאלימות וכו' וכו'... אני מתייחס אך ורק להגינותה של התקשורת הישראלית ירום הודה וישתבח שמה.
אבחנה רפואית נדירה
בעקבות השלכת בקבוק התבערה השבוע בבית אל פרסם אתר ערוץ 7 את הידיעה הבאה ובה אבחנה רפואית מרתקת המהווה, כך נראה, סימן דרך דרמטי בתולדות הרפואה. תנו מבט, מסתבר שהבחור לא סתם נהרג... :
אבל עד שאתם מגחכים את עצמכם לדעת על חשבון ערוץ 7 שימו לב לדיווח המעניין ב-YNET לאותו אירוע עצמו:
הבנו את העיקרון, נכון? ב-YNET שמעו רק על עימותים עם צה"ל ליד ג'לזון. לא שמעו שם על איזה בקבוק תבערה או משהו כזה. טוב, צריך להבין אותם. הרי כתוב שהידיעה מתבססת על "מקורות פלשתיניים", אז מה רציתם? שידווחו על בקבוקי התבערה?
אותר האשם בגל האלימות
מגולש או גולשת ממשפחת וייס אי שם ברחבי ארצנו קיבלתי דיווח מעניין על ראיון שערך רזי ברקאי עם ראש הממשלה נתניהו ומיד לאחריו עם מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי. לצערי לא שמעתי את הראיון ובכל זאת אביא את הדברים כפי שנמסרו לי בהנחה שאכן כך היו פני הדברים:
"הוא שאל את קראדי את השאלה הבאה: 'האם כל גל האלימות הזאת קורה בגלל שאנחנו כבר מעל 40 שנים כובשים עם אחר?' ברקאי אמר שהוא שאל את זה את ביבי, וביבי התחמק. אז קראדי גם התחיל להתחמק, ורזי אמר לו שהוא לא פוליטיקאי והוא יכול להגיד מה שהוא רוצה".
שוב מתברר לנו מי האשם בגל האלימות – הכיבוש. הוא ולא אחר. מזל שיש כיבוש בעולם. אחרת מי יודע אולי היינו צריכים להאשים מישהו אחר, ולך תחפש עכשיו מישהו אחר... לא פשוט.
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il