"הנה נתתי לכם את כל עשב זֹרֵעַ זֶרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זֹרֵעַ זרע לכם יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). מדברים אלו למדים חז"ל כי עד ימי נח לא הותר לאדם לאכול בשר. אם להרחיב את פשט הכתוב נראה שעל שולחנו הוגשו ירקות, פירות, אגוזים וזרעים.
חזון הצמחונות
הרב קוק הקדיש לכך מאמר שלם, שבו הוא מסרב לקבל את ההנחה כי אכילת בשר היא דבר של מה בכך, ובלשונו המפעימה הוא כותב כדלקמן: "חיסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו". לפי הרב קוק טבועים בנו כבני אדם צדק וחמלה כלפי בעלי החיים. יתרה מזו, "אי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חוק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאוד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפך דם, יהיה גם דם בעלי חיים" (חזון הצמחונות והשלום, חלק א).
במילים אחרות, המצב האידיאלי, הבראשיתי, הוא שאין אנו אמורים לאכול בשר, בעיקר בגלל ההיבט המוסרי. לאחר נפילתה המוסרית של האנושות ששיאה היה במבול הותרה אכילת בשר, אלא שלפי הרב קוק מצב זה הוא זמני. אמנם מלאה תורתנו בהוראות וציוויים בדבר אכילת בשר, החל מפירוט בעלי החיים המותרים והאסורים למאכל דרך האופן שבו יש לשחוט וכלה בציוויים כמו איך לאכול את הבשר, אבל אין ללמוד מכך שהתורה מצדיקה אכילת בשר. על הפסוק "ואמרת אֹכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר" (דברים יב, כ) אומר הרב קוק כי הוא בבחינת "גערת חכם נסתרת והערה גבולית". לשון הציווי בפסוק אינה רגילה. לא נאמר "אם תאכל בשר" או "כאשר תאכל בשר" אלא "ואמרת אֹכלה בשר". כמו כן החזרה על עניין התאווה אינה מופיעה בהקשר של מצוות אחרות. בכך, אומר הרב קוק, מרמזת התורה כי אכילת בשר היא בחינת תאווה, היינו מצב שבו מוסריותו הפנימית של האדם עדיין לא קצה באכילת בשר בעלי חיים. אולם לעתיד לבוא יקוץ האדם באכילת בשר בעלי חיים כשם שהוא קץ בהווה באכילת בשר אדם(!) – מפני "הגועל המוסרי שיש בו".
ההיבט הבריאותי של הצמחונות
ראינו לעיל שיקולים מוסריים להימנעות מאכילת בשר בעלי חיים, אלא שלא חייבים להיות בעלי נטייה מוסרית או רוחנית כדי לבחור בצמחונות כדרך חיים. יותר ויותר מחקרים שנעשים בימינו מראים על הקשר שבין בריאות להימנעות מחלבון מן החי, או במילים אחרות על הקשר שבין מחלות לאכילת בשר. ארגון התזונה האמריקני (ADA) פרסם ב-2009 מאמר מקיף בנושא תזונה צמחונית, ובו כתוב: "במקרים רבים נמצא כי תזונה צמחונית קשורה ליתרונות בריאותיים כגון רמות נמוכות יותר של כולסטרול בדם, סיכון מופחת לפתח מחלות לב, לחץ דם נמוך יותר, וסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2.
צמחונים נוטים להיות בעלי BMI (מסת גוף) נמוך יותר, וללקות פחות בסרטן. תזונה צמחונית נוטה לכלול כמויות מופחתות של שומן רווי וכולסטרול, וכמויות גבוהות יותר של סיבים תזונתיים, מגנזיום, זרחן, ויטמין C ו-E, פולאט, קרטנואידים, פלבונים ופיטוכימיקלים אחרים. יש בנתונים אלה בכדי להסביר חלק מהיתרונות הבריאותיים של מי שמאמצים תזונה צמחונית מגוונת ומאוזנת".
האגודה הרפואית הבריטית, BMA, פרסמה כמה שנים קודם לכן דו"ח שסקר כמות נרחבת של מחקרים על תזונה ובריאות, ובו קבעה כי "צמחונים סובלים פחות משאר האוכלוסייה מהשמנת יתר, ממחלות לב, מלחץ דם גבוה, מחוליים של המעי הגס, מסרטן ומאבני מרה. רמות הכולסטרול בקרב הצמחונים נוטות להיות נמוכות מאשר ביתר האוכלוסייה". בסיכום מסקנותיה כתבה הוועדה, בין היתר, שצמחונים מקבלים מתזונתם את כל הרכיבים הנחוצים לגופם, שהם נהנים מכמויות גבוהות יותר של חומצה פולית, ושתזונה צמחונית או טבעונית מאוזנת מתאימה גם לתינוקות ופעוטות.
המחקר המקיף ביותר בתחום הוא מחקר המפורט בספר שנקרא "מחקר סין". זהו מחקר ארוך שנים ורחב היקף של אחד ממומחי התזונה המובילים בעולם, ט' קולין קמפבל, פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית. בספר זה מסכם קמפבל מאות מחקרים רפואיים ותזונתיים מרחבי העולם, ונשען על מגוון רחב של מקורות מדעיים. הספר מצביע על מתאם גבוה בין מחלות שונות ובין תזונה עתירת מוצרים מהחי, המקובלת במדינות המערב. מסקנותיו של הספר חדות וברורות: "ההמלצות שעולות מתוך הספרות שהתפרסמה הן
כה פשוטות שאני יכול לסכם אותן במשפט אחד: אִכלו מזונות מלאים על בסיס צמחי, תוך מזעור צריכת המזונות המעובדים, תוספות המלח ותוספות השומן". אחד הדברים שמדגיש המחבר הם ש"לא קיים במוצרים מן החי שום רכיב שאינו ניתן להשגה בצורה טובה יותר ממזונות מן הצומח". כמו כן הוא מוסיף כי "ממצאי מחקר סין מעידים שככל שנמוכה יותר כמות המזונות מן החי שנצרכים, כך גדלה התועלת הבריאותית... בעוד שאני ממליץ שלא לדאוג בעניין כמויות קטנות של מוצרים מן החי במזון שלך, אני לא מציע לתכנן במתכוון כמויות קטנות של בשר לתפריט היומי. המלצתי היא לנסות להימנע מכל המוצרים מן החי".
ההיבט הפיזיולוגי של הצמחונות
בספרו "תזונת האדם ובריאותו" כותב יצחק בן אורי על האופי הדיאטטי של האדם. האדם משתייך למשפחת היונקים המסתעפת לחמש קבוצות עיקריות: משפחת הטורפים – הניזונה מטרף בעלי חיים אחרים, אליה משתייכים האריה, החתול, הנמר, הזאב וכדומה; משפחת אוכלי הכול – הניזונה מבשר, צמחים, שורשים ולמעשה מכל דבר, אליה משתייכים החזיר המצוי, חזיר הבר וחזיר הבלוטות; משפחת הלוחכים – הניזונה מעשב, עלים וצמחים למיניהם, ולה שייכים הפרה, הכבשה, העז, האיילה, הגמל וכו'; משפחת האנטרופואידים – אשר ניזונה מפירות, ירקות, ירקות עליים ושורשים. לה משתייכים הגורילה, השימפנזה, האורנג אוטנג וכדומה; ומשפחת האדם – אשר ניזון מפירות וירקות.
בן אורי משווה את המבנה האנטומי והפיזיולוגי של בני הקבוצות הנ"ל על מנת לקבוע מהו האופי הדיאטטי של האדם. כך למשל, בעוד שרק אצל הטורפים יש לשון מחוספסת ובעלת זיפים, אצל השאר הלשון חלקה. הסיבה לכך היא שהלשון משמשת כלי לניקוי הפה משיירי מזון כעצמות ושערות וכמברשת לניקוי העור החומצתי. או למשל אורך צינור העיכול: אצל הטורף הוא פי שלושה מאורך גופו, אצל המלחך ואוכל הכול פי עשרה, ואילו אצל הקוף והאדם פי שנים עשר. הצינור הקצר אצל הטורף נועד לפרק מהר את מזונו, וכן לצמצם אפשרות הרעלה מריקבון הבשר. בצורה זו אין הפסולת משתהה אלא נפלטת מהר. אצל הקוף והאדם הצינור ארוך במיוחד כי מזון צמחי מתפרק ונספג לאט. וכן הלאה. מסקנתו היא שהאדם, בהתאם למבנהו האנטומי והפיזיולוגי, נועד לצרוך פירות, ירקות ואגוזים.
בהרצאתו המדוברת של גארי יורופסקי, פעיל לוחמני למען זכויות בעלי חיים, הוא מציג את הדברים באופן מפורט. מי שרוצה יכולה לצפות בהרצאה ביוטיוב, תחת הכותרת "ההרצאה הטובה ביותר שתשמעו אי פעם" (אזהרה – לא לבעלי קיבה חלשה). אחד הטיעונים שלו לגבי העובדה שאין זו דרך הטבע שנאכל בשר נוגע לניסוי שהוא מבקש שנערוך: "שימו ילד בן שנתיים במיטה עם תפוח וארנבת. אם הילד הפעוט ישחק עם התפוח ויתנפל על הארנבת לטורפה – אני אוכַל בשר מול המצלמות". כלומר, משיכתו הטבעית של הילד ללטף את הארנבת ולהשתעשע איתה ולטעום את התפוח מצביעה על נטייה מולדת שלנו.
ומה עם חלבונים? B12? ומה תכל'ס - מעתה כולנו נהיה צמחוניים?
לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן