הילד האפור
הילד האפור פנימה יח"צ

הילד האפור היה תמיד אפור. ממש אפור, לא אפור כהה מדי ולא בהיר מדי, לא אפור נוטה לכסוף וגם לא מנצנץ או מבריק. פשוט אפור. אפור פשוט.

לעומת זה, היה לו אח אחד כחול חזק, עמוק כזה. הוא שמע פעם את אימא אומרת שזה כחול-נייבי, כמו מעמקי הים. הייתה לו גם אחות אחת כתומה, מין כתום צבעוני מאוד, כולם קראו לה כתומה-זורחת, והיא הייתה באמת קצת דומה לטוש מרקר כתום שרואים אותו מיד, תוך שנייה, ואי אפשר לפספס אותו. היה להם גם את התינוק שלהם, שהוא היה אופוויט-שמנת, שקט כזה, פסטל רגוע. הוא שמע את סבתא אומרת לאימא ששמנת זה צבע בסיס, ויום יבוא והוא יקבל עוד גוון מיוחד על גבי השמנת. אבל בטח זה יקרה עוד הרבה ימים אולי, אחרי שהוא יגדל. 



לפעמים הוא חשב לעצמו שאולי גם הוא נולד כזה שמנת-אופוויט בסיס כזה, ולאט לאט נהיה אפור. אז הוא חיפש באלבומים כדי לראות איך הוא נראה כשהוא היה תינוק, אבל באלבום היו רק תמונות של אבא ואימא אחרי החתונה, הרבה תמונות של כחולי, אחר כך קצת תמונות של כתומונת, ותמונות שלו הוא בקושי מצא. גם לשמנת הקטן לא היו בכלל תמונות באלבומים. 
אימא אמרה לו שהכול נמצא במחשב. אבל בתמונות שבמחשב הוא לא יכול לשבת על הספה ולהסתכל. לפעמים אבא מרשה לו בטאץ' שלו, ואז הוא מעביר עם האצבע תמונות ושם הוא דווקא כן מצולם. הוא אלוף בלהעביר את האצבע על התמונות הכי מהר. הוא מנצח בזה את כולם, אפילו את כתומונת.

הילד האפור בדרך כלל שמח. הוא אוהב לצייר עם עט על הרבה דפים שהוא מוציא משקית המחזור. הכי טוב הוא יודע לצייר מכוניות מרוץ וכבאיות. והוא מומחה בהרכבת פאזלים של מאה חלקים! 
לפעמים גם האחים הגדולים שלו היו עושים איתו דברים מעניינים. היו ימים שכחולי היה קורא לו ספרים על הספה אחרי הצהריים. הילד האפור לא הבין את כל המילים, כי כחולי הקריא מהר, אבל הוא נהנה להסתכל על התמונות וסתם לשבת ליד כחולי, שהוא מאוד חכם וידע לקרוא כבר בגיל ארבע (בלי ניקוד, וגם כתב של גדולים). גם כתומונת למדה לקרוא לבד, מעצמה, עוד בחופש שלפני גן חובה, וכולם אמרו עליה שהיא יכולה להיכנס ישר לכיתה ב'. 

הילד האפור למד לקרוא רק בכיתה א', וכשהוא הסתבך עם האותיות דל"ת ורי"ש אימא ישבה איתו אחרי הצהריים והתאמנה איתו. בלילה, כשהוא ישן במיטה אבל עוד לא ישן באמת, הוא שמע את אימא אומרת לאבא במטבח שהיא לא מכירה מה זה לשבת עם ילד על אותיות בכיתה א', ואבא אמר לה שכל ילד בקצב שלו. ואז אימא שתקה, או שהיא שתתה את הקפה שלה. פשוט היה שקט במטבח, אז ככה הוא מנחש שהיה. 

גם כתומונת עושה איתו דברים מעניינים. לפעמים היא מדליקה דיסקים של מוזיקה ועושה לו בחדר חזרות וחוג לריקודים. אבל אפור לא כל כך אוהב לרקוד, אז הוא יושב על המיטה ומסתכל איך היא רוקדת, עד שנמאס לו והוא יוצא. 

פעם הוא היה רוקד קצת עם כתומונת לפי איך שהיא הסבירה לו, אבל היא כל הזמן עשתה לו פרצופים ואמרה לו שהוא לא בקצב והתנועות שלו לא מספיק עגולות, והוא צריך לעשות את התנועות של הידיים מכל הנשמה כמו בחוג של המדריכה יעלה. 

היה גם יום אחד שכולם עשו חזרות לכבוד מסיבת יום ההולדת של סבא, וכתומונות ארגנה את כולם. כחולי עשה קפוארה מקדימה, כי הוא ממש מעולה בקפוארה, והם היו צריכים לעמוד מאחוריו בחצי עיגול, אחר כך כתומונת עשתה קטע של בלט מהחוג של יעלה וקראה דקלום בחרוזים שהיא חיברה לבד, ושמנת-אופוויט ישב לידם על הרצפה ומחא כפיים עם מכסים של סירים שכתומונת נתנה לו. והוא, אפור, החזיק מאחור את השלט שכתוב עליו "מזל טוב לסבא". 

בסוף המסיבה כולם הלכו לאימא ואמרו לה שהילדים שלה מאוד מוכשרים והיה מקסים, אבל אפור ידע שהם מתכוונים לקפוארה ולבלט ולשיר שכתומונות כתבה, ושכולם צחקו משמנת שהתנדנד על הרצפה לפי הקצב ועשה פרצופים מצחיקים. הוא, אפור, רק החזיק את השלט. זה כתומונת עשתה את השלט היפה, והיא אמרה לו שממש כדאי שהוא יחזיק אותו, כי זה שלט מהמם ומחליף צבעים, וכולם בטח יסתכלו רק לכיוון שלו בגלל השלט. וגם שאם הוא יחזיק אותו יפה כל הריקוד היא תביא לו הפתעה מהמגירה שלה. בסוף הפרס שלה היה סתם מדבקה של בנות שהוא בכלל לא צריך. 

בכיתה יש לאפור כל מיני חברים. פעם הוא חשב שזה מצחיק שקוראים לכל מי שלומד בכיתה שלו חבר מהכיתה, גם אם הם בכלל לא חברים באמת. יש לו חבר אחד, חום. ושאר הילדים בכיתה הם פשוט ילדים מהכיתה שלו, בלי להיות חברים. יש כל מיני ילדים - אדום שאוהב לריב עם כולם ותמיד הוא מגיע למנהל, לבן שהוא המצטיין בשיעורים של הרב וזוכה תמיד במקום ראשון בחידון משנה ומקבל מכתבי הצטיינות של "עשיתי חסד", צהוב שהוא הכי מצחיקן בכיתה ובטיולים כולם רוצים לשבת לידו באוטובוס כי הוא יעשה מלאנתה בדיחות וצחוקים. 

יש את כסוף, שיש לו סבא וסבתא בקנדה ששולחים לו הרבה משחקים מיוחדים וקלמר שהופך בעצם לרובוט מתהפך, ויש לו אופניים עם הילוכים מסובכים, ויש לו אפילו אייפון אמיתי יקר ממש כדי להתקשר להורים שלו בעבודה, וכולם מסתכלים בהפסקות בסרטים שיש בו. 

אבל כסוף נותן רק לחברים הכי טובים שלו להחזיק את האייפון. אם פעם אחת כסוף ייתן לו להחזיק את האייפון הוא יראה לכולם איך הוא אלוף בלהיות מהיר באצבעות על הטאץ', כמו שהוא עושה במכשיר של אבא. בינתיים אפור אף פעם לא החזיק את האייפון, הוא רק מסתכל בסרטים מאחורי הגב של צהוב או חאקי, איפה שהוא מצליח להתקדם בלי שיסתירו לו.

פעם הוא חשב שזה יהיה כיף להיות חבר של חאקי, כי ככה חאקי יבחר אותו לקבוצות הכדורגל שלו בהפסקות מול כיתה ב'2, וכשהמורה לספורט יקרא לחאקי להרכיב נבחרת הוא יבחר את אפור בין הראשונים. אבל הוא לא מצליח להיות חבר של חאקי. יש לו רק את חום, וזהו.

אתמול המורה לספורט קרא לחאקי ולאדום להרכיב נבחרות. חאקי ואדום קמו ונעמדו כדי להסתכל על כל הכיתה, וכולם ישבו בשקט על הבטון של המגרש וחיכו לראות את מי הם יבחרו. חאקי בחר מיד את צהוב, ואז אדום בחר את כסוף, אז חאקי בחר את שחור, ואדום מיד חטף את חרדל. 

לאט לאט כולם עברו לעמוד בטורים מאחורי אדום וחאקי, ונשארו רק קצת שעוד ישבו. בדרך כלל חום והוא נשארים לפני האחרונים כשעושים נבחרות. לא    ממש אחרונים, כמו תכלת, שיש לו משקפיים והוא חולם הרבה בשיעורים ומצייר במחברת שלו, וירוק, שהוא שמן והוא תמיד נשאר בסוף, אפילו אחרי אפור. בסוף חאקי בחר את חום, ואדום בחר את אפור. ואחרי הכול הם התחילו את הכדורשת ואפור אפילו הצליח לקלוע כדור אחד. הוא עבר ליד אדום כדי שייתן לו צ'פחה על הכתף, כמו שהוא עושה למי שקולע לקבוצה השנייה, אבל אדום היה עסוק בלקלוע שני כדורים אז לא היה לו זמן לתת לו צ'פחה, הוא רק אמר לו "יופי".

בחודש הבא יגיע התור של הכיתה שלהם לעשות טקס. מעניין איך יחלקו את התפקידים. בטח חרדל ולבן יהיו הקריינים, וגם תכלת. בהצגה בטוח צהוב יהיה התפקיד הראשי, וברור ששחור וסגול יציגו. חבל שהמורה לא יודעת שחום דווקא יודע להציג מאוד יפה. הוא ראה אותו פעם בבית שלו מציג לאחים שלו הקטנים וזה היה אפילו יותר יפה מההצגות שכתומונת עושה לו בבית. אבל המורה לא יודעת על חום. 

גם הוא בעצמו היה רוצה להיות קריין, להחזיק את המיקרופון ואת הבריסטול מול הקהל ולקרוא חזק ולאט. אבל אולי לא כדאי, כי אולי הוא יתבלבל במילים ויקרא בסוף מהר ובלחש. אולי באמת טוב שלא הוא יהיה הקריין. טוב, בעוד שבועיים בערך המורה תחלק את התפקידים בכיתה, ונראה מה הוא יקבל. אולי זה יהיה כמו בשנה שעברה, שהמורה נתנה לו לעבור מצד אחד של הבמה לצד השני עם דגל גדול.

ארוחת ערב. אימא מחלקת בצלחות חביתות, עיגולים של מלפפון וחצי ירח של עגבניות. כתומונת אומרת שהיא רוצה לזניה או פיצה, וכחולי יושב ולועס בשקט את העגבניות-ירח עם הספר החדש שלו מהספרייה. אימא שואלת את כתומונת מה היא בדיוק עושה, וכתומונת אומרת שהיא מוציאה גבינה צהובה ורסק עגבניות כדי לעשות לזניה. אימא אומרת לה שאין עכשיו שום לזניה, וכתומונת עושה פרצוף כמעט בוכה ואומרת שהם משפחה ממש לא שווה שלא עושה אוכל שווה, וחבל שאימא אף פעם לא מכינה לה לביצפר מלוואח-פיצה כמו מקובלת שמביאה דברים שווים. 

"לא מה?" שאלה אימא והפסיקה לחתוך דיסקים של גזר. 

"לא מ-ק-ו-ב-ל-ת", ענתה כתומונת לאט. 

"למה את מתכוונת?" שאלה אימא והמשיכה לחתוך גזרים לגפרורים כתומים. 

"אני מתכוונת שמקובלת צריכה לעשות כל מיני דברים, כמו לבוא עם בגדים יפים ולדעת לרקוד. היא מכירה שירים, וכדאי שגם תהיה יפה, והמורה בוחרת בה לכל מיני דברים. ויש לה דברים שווים כמו תיק שווה, ונעליים מיוחדות, ואוכל שווה כמו מלאווח-פיצה. ואפילו יש לה אייפון". כתומונת סיימה את הנאום שלה, ולקחה ביד כמה גפרורים כתומים. 

"אהה", אמרה אימא, "זאת ילדה מקובלת?" ומהקול שלה אפור חשב שבטח היא לא חושבת כמו כתומונת. 
"נו, זה מקובלוּת", אמרה כתומונת וכיבדה את שמנת-אופוויט בדיסק מלפפון, "נכון, כחול?". 

כחולי הוציא את הראש שלו מהספר ושאל "מה נכון?". כתומונת שאלה אותו איך נהיים מקובלים, וכחול ענה ביחד עם החביתה שזה מישהו שיודע לעשות הרבה דברים בצורה ממש טובה, אז כולם אוהבים אותו. 

אימא וכחולי וכתומונת המשיכו לדבר, ואפור ניסה לחשוב מי בכיתה שלו יכול להיות מקובל. אבל הוא התחיל להתבלבל, כי חאקי טוב בספורט, ולבן טוב בלימודים, וצהוב טוב בהצגות, אז מי בכיתה שלו טוב ממש בהכול? גם במקלחת הוא חשב על זה, אבל עדיין לא הצליח למצוא.

בלילה, במיטה, כשהוא ישן אבל עוד לא ישן באמת, אפור חשב עוד פעם מי יכול להיות מקובל בכיתה שלו. היה לו הרבה מקום וחושך כדי לחשוב מחשבות מעניינות. מהסלון הוא שמע את כתומונת שאימא הרשתה לה רק עוד קצת להתאמן על החלילית-צד שלה. מהאמבטיה הגיעו קולות של מים זורמים, וגם הקולות המתוקים של שמנת הגיעו אליו לחדר, וכל הצלילים האלה ביחד עשו לו מנגינה מעניינת. 

אימא נכנסה לחדר ולקחה משהו מהארון. היא עברה ליד המיטה שלו מהר וסידרה את הקצה של השמיכה שהוא קיפל מתחת לרגליים שלו, כמו שהוא אוהב. 

"אתה ער, ילד?" היא שאלה וגמרה לסדר את הפּוך. 

"כן", הוא ענה ושתק. "אימא, בכל כיתה חייב להיות ילד מקובל?" 

"למה אתה שואל?" שאלה אימא בעצמה ופתאום התיישבה לידו. 

- "אני מנסה למצוא מי בכיתה שלי יודע לעשות הכול מצוין, ואני לא מוצא". 

- "אולי לא צריך להצליח להיות מומחים בכל הדברים?"

- "את חושבת שאפשר לעשות מצוין משהו אחד אפילו?"

- "כן, כל אחד הוא טוב במשהו".

אפור שתק. גם אימא שתקה, והיא הסתכלה עליו בשקט. "נכון", אמר אפור, "כחולי הוא ממש טוב בקפוארה, ויודע הרבה דברים של חכמים, ואלוף בקריאה ויודע לכתוב בחרוזים, וכתומונות מומחית בלרקוד ולשיר, ומצוינת בלהופיע, ומחייכת הכי יפה בתמונות, ואפילו אופה עוגיות כמוך, ושמנת-אופוויט טוב בלהצחיק את כולם, ושכולם יאהבו אותו---"

- "ואתה?"

- "מה אני?"

"במה אתה טוב?" שאלה אימא וליטפה לו את היד למעלה ולמטה.

"במה אני טוב?" אפור ניסה לחשוב אבל המחשבות שלו נהיו בשקט. הוא חשב פתאום שאולי הוא טוב בלצייר? אבל כתומונת מציירת יותר יפה ממנו. אבל בעצם היא לא יודעת לצייר כבאיות. הוא שאל את אימא אם היא אוהבת את הציורים שלו, ואימא ענתה שבוודאי, הם מקסימים מאוד. אז הוא ביקש ממנה שהיא תתלה מחר ציור שלו על המקרר, ליד הציורים של כתומונת, ואימא הבטיחה. הוא שתק עוד קצת, ונתן ליד של אימא להמשיך לחמם לו את האצבעות מתחת לשמיכה. בעצם הוא גם אלוף בפאזלים ובלהעביר את האצבע הכי מהר על הטאץ'.

"אתה נהדר, ילד שלי", לחשה לו אימא קרוב לכרית והביטה לו ישר לתוך העיניים. אפור חשב שהרבה זמן אימא לא ישבה לידו ככה בשקט ודיברה איתו בעיניים. "אתה נהדר בלעזור לחברים, ואתה נהדר בפאזלים, ואתה גם נהדר עם תינוקות. אתה זוכר איך בשבת הבן של גילי רצה שרק אתה תשחק איתו? אתה נהדר, ילד שלי, שאתה אוהב לחשוב ולהתבונן מסביב. יש עוד כל מיני דברים שאתה נהדר בהם, אבל אתה הכי נהדר כי אתה הילד שלי, ואני אוהבת אותך ככה. בדיוק אותך ככה". ואחרי שאימא שתקה עוד קצת, היא ליטפה לו את הפנים ואמרה עוד כל מיני מילים נעימות שהוא לא זכר מפעם. הוא חשב שהמילים האלה הן מנגינה יותר יפה מהמנגינה של המים באמבטיה והחלילית. אימא ליטפה את השיער שלו, ונתנה לו נשיקה ארוכה על המצח.

אחרי שהיא יצאה מהחדר, אפור חשב לעצמו שלפעמים הוא צריך להסתכל במראה, אולי יש ימים שהוא אפור קצת מנצנץ?

הכתבה מגיליון פנימה להצטרפות ולקבלת מנוי במבצע לחצו כאן