לקראת כנס מיוחד שיתקיים בשבוע הבא בבית ספר שדה כפר עציון אודות דמותו המיוחדת של הלוחם האגדי מאיר הר ציון ז"ל שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם רחל סבוראי, מי שהייתה שותפתו למסע לפטרה.
שיחתה רוויית הפרטים שנפתחת בימי ילדותו של הר ציון ומסתיימת בשובם מפטרה תופיע בערוץ 7 במספר פרקים. ביומן החדשות היום (רביעי) הבאנו את פרקה הראשון של השיחה.
היכרותה הראשונית של סבוראי עם הר ציון הייתה בעין חרוד, הקיבוץ בו גדלה ובו הייתה חברה. היא עצמה כבר הייתה אחרי גיוס לפלמ"ח כאשר הר ציון הגיע עם אביו לקיבוץ כילד בן 13 לערך. סבוראי מספרת כי הר ציון ועוד שלושה מחבריו הפכו לקבוצה סביב הטיפול והטיפוח בבעלי חיים. זאת מאחר וקליטתם בקבוצת בני גילם, ילדי הקיבוץ, לא הייתה קלה.
חבורתו של הר ציון הקימה מעין פינת חי מלול נטוש ולה קראו 'האחוזה', שם שלימים שימש את הר ציון בקריאת ביתו 'אחוזת שושנה' על שם אחותו המנוחה שנרצחה בידי פורעים בדואים.
כמי שבעברה הייתה אחראית בבית הספר על פינת החי מצאו הר ציון וחבריו בסבוראי אוזן קשבת ומייעצת בדרכי הטיפול בבעלי החיים שאספו.
מאיר הר ציון וחבריו טיפחו אוסף מיוחד – אוסף ביצי ציפורים שאותם לקחו ממקומות שונים. סבוראי מספרת שלמשימת האיסוף היו יוצאים בלילות לא פעם לאחר שנועצו בה באשר למקום שבו ניתן למצוא קן ציפור כזו או אחרת. סבוראי עצמה אינה יודעת אם לא נטלו לא פעם את הביצה האחרונה בקן...
לחיפושי הביצים בלילות היה מאיר יוצא מבלי ליידע את אביו שעימו היה חי לאחר פרידתו מאמו של מאיר הקטן. האם התגוררה עם אחיותיו של מאיר בבית אלפא ומאיר ידע לטשטש את היעלמויותיו הליליות מהבית.
במקביל לקשר הזה סביב עלי החיים נקשרה החבורה הצעירה לסבוראי גם בשל היותם טיילים מושבעים. סבוראי סיפרה להם על טיוליה שבהם השתתפה במסגרות שונות והם סיפרו על טיולי בית הספר.
באחד הימים, מספרת סבוראי, ביקש הר ציון מסבוראי את האקדח שהיה ברשותה. "הוא נשבע לי שלא ישתמש בו אבל הפיח שנותר על האקדח העיד שהוא לא עמד בשבועה", היא מספרת.
את טיוליה שלה נהגה סבוראי לקיים עם שתי חברות טובות מימי הפלמ"ח – אביבה רבינוביץ/ שלימים הייתה למדענית של החברה להגנת הטבע וגילה מכפר יהושע שנהרגה באופן בלתי ברור. "היינו ברמת רחל חברות טובות. התיידדנו בשנת 45', ידידות מאוד קרובה, ידידות של שיחות ארוכות וטיולים". כדי לצאת לטיוליהן היו צריכות הצעירות לקבל את אישור מפקדיהן בפלמ"ח כחלק ממחויבותן לארגון. סבוראי מספרת שהבנים מיעטו לצאת לטיולים, "הם היו עצלנים יותר מאיתנו ורצו לשמוע קונצרטים ברדיו. הם אמרו שאם נביא איתנו את הרדיו אז הם יצטרפו".
בין טיולי הימים ההם נזכרת סבוראי בטיול אחד לגוש עציון, טיול שאת לקחו הפנימה שנים אחר כך. בטיול זה התפזרה הקבוצה המטיילת עד שלפתע מצאה את עצמה כבמרכזה ניצב ערבי עם רובה. הלקח היה ברור: לא עוזבים את הקבוצה ולא מתפזרים.
בימי הטיולים ההם "היו הרבה טיולי מגירה", מספרת סבוראי על טיולים שאותם תכננו אך לא יכלו להגשים בשל המציאות הביטחונית. "תכננו שכאשר נהיה עצמאיות נלך לשם. אחד הטיולים היה לכיפת הסלע. נתחפש לערביות ונלך לשם. אחד מסיורי המגירה הללו היה לפטרה. שם נזרע החלום להגיע אל היעד הנכסף. "בחור אחד סיפר על פטרה שנמצאת מעבר להרים ולמדבר וחשבנו שפעם נתחפש לערבים, ניקח חמורים ונלך לשם לטיול. שמו של הבחור ההוא היה אהרל'ה ווקס. לימים הוא החליף את שמו והיה לאיש צבא.
על פטרה שמעבר לגבול למדו סבוראי וחבריה גם מכתביו של משה מוסנזון שכתב לבתו שבקיבוץ על המקום לאחר שהתגייס לצבא הבריטי. "הטילו לשם הפך לאיזה חלום שישנו בתודעה".
בתקופה זו ממשיכה החבורה לטייל ולטייל טוב. הטיולים הפכו לחלק מחייהם ואיתם הרצון להכיר כל פינה בארץ. את האהבה לנופי הארץ רכשה החבורה בין השאר בטיוליו של המורה משה כרמי מעין חרוד שהוביל את הטיולים השנתיים בהם נהג להעלות את התלמידים לפסגות ולהכיר להם כל ציפור וכל צמח, "הוא הדביק בכך את בני עין חרוד", מספרת סבוראי ומתארת את דמותו כמי שידע להתחבב גם על ערביי הסביבה, מכיר את ניבי השפה השונים ובכך כובש את ליבם.
תוך כדי תקופת הטיולים נולדה מדינת ישראל ואיתה נפתחו עבור הצעירים נופיה של הארץ לטיולים. מקומות שהיו סגורים עבורם הפכו מסלולי טיולים מותרים. תמה התקופה שבה היציאה מעין חרוד הייתה תלויה במציאות הביטחונית, "בשנות השקט הילדים יצאו אל הגלבוע אבל אם אין מצב שקט אסור היה לצאת מהגדר של עין חרוד. היינו נתונים במשטר ברור לגמרי".
עם פתיחתם של נופים חדשים לטיולים יצאה החבורה לטיולים בכל פינה מותרת אך בשלב כלשהו התחושה הייתה שהכירו את כל מה שמצידו האחד של הגבול וכעת נותר לערוך היכרות עם מה שמעבר לגדר. עבור סבוראי וחבריה הגבול לא היה ברור בתודעה, "לא נולדנו עם ההגבלות הללו. גדלנו בתודעת ארץ ישראל השלמה. במאורעות 30' משה כרמי נתפס עם קבוצת טיילים בעבר הירדן המזרחי. הוא היה מסביר לנו גם על גבעות הגולן. על עמק דותן שמענו כשהיינו בגלבוע".
זהו חלקה הראשון של השיחה עם סבוראי. בימים הקרובים נביא בערוץ 7 את פרקי ההמשך של השיחה.