שש שנות מאסר בפועל, שתי שנות מאסר על תנאי, קנס של מיליון שקלים ועוד חילוט נכסים בגובה של למעלה מחצי מיליון שקלים, זהו העונש שמרחף מעל ראשו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אם יידחה מחר בבוקר בבית המשפט הערעור שהגיש.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו על התיק ועל הרשעת ראש ממשלה בישראל עם הפרופ' אמנון רייכמן, ראש המוקד לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה, הסבור גם הוא כי כניסת ראש ממשלה לשעבר לכלא היא רגע קשה ומבזה לכל אחד מאזרחי ישראל.
עם זאת לטעמו ולהערכתו מעמדו של אולמרט כראש ממשלה לשעבר ישמש דווקא לחובתו מול שופטי בית המשפט, שכן אלה יבקשו להוכיח כי קיים שוויון מלא בפני החוק והשררה אינה מניבה טובת הנאה משפטית כלשהי. להערכתו בית המשפט יקפיד עם אולמרט קלה כחמורה ויעניק לו יחס דומה כמו לכל אחד אחר "ואפילו חמור מכך", בין השאר גם כדי להעביר מסר לציבור הרחב ולפיו השליטה בעבר על מערכות אינה מעניקה לאדם, חשוב ונישא ככל שיהיה, עדיפות כלשהי.
במילים אחרות, מוסיף פרופ' רייכמן, "אם ביהמ"ש הרשיע את מר זדורוב לאחרונה והשאיר על כנו גזר דין שלפיו הוא יבלה שנים רבות בכלא, קשה לראות איך בית המשפט יעניק יחס מועדף לאולמרט".
רייכמן התבקש בשיחה עמו להתייחס גם לתקדים קצב, תקדים בו היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ניסה למנוע את הרגע המביך של כניסת נשיא לכלא בהצעת עסקת טיעון. האם, נשאל רייכמן, שיקול כזה ניצב גם על שולחנם של השופטים?
להערכתו קיים הבדל משמעותי בין שיקולי יועמ"ש לבין שיקוליהם של שופטים. "כאשר היועמ"ש הביא בחשבון את העובדה שמר קצב התפטר, והתפטרות של נשיא מדינה היא דבר חריג, ולקח בחשבון את עוצמת הראיות כפי שראה אותם אז כיועמ"ש והגיע למסקנה שבשקלול הכולל עסקת הטיעון שעמדה על הפרק מביאה לאינטרס הציבורי את מיטב הטובין שיש להביא.
"קצב עשה טעות והיה צריך לקחת את עסקת הטיעון, אבל זה שונה כשמגיעים לבית המשפט, ובוודאי שזה שונה כשזה מגיע לבית המשפט העליון כערכאת ערעור. השיקולים כבר שונים כי אדם כבר הורשע בפסק של בית הדין המחוזי עם טיעונים לכאן ולכאן והתייחסות לעונש". לזאת מוסיף פרופ' רייכמן ומזכיר כי "במקרה אחר אולמרט זוכה בבית המשפט המחוזי בירושלים, וגם את זה צריך לקחת בחשבון. בית המשפט צריך לתת הלכה כוללת שעושה סדר בכל העניינים".
"בהקשר הזה כשמגיעים לשלב הסופי, וכבר עבר די זמן ואולמרט לא בפוליטיקה הרבה שנים, בעת הזו יש לנושא הזה של בכירותו של הנאשם פחות משקל".
ומה באשר למספר השנים שחלפו. האם לזה יש משקל בהכרעת דינו של אדם? להערכת רייכמן התשובה חיובית. "לחלוף הזמן יש משקל בהיבטים שונים. בהקשר הזה דווקא העובדה שאולמרט לא היה בכלא משחקת לרעתו, כי הוא נהנה מכך שבכל הליך הערעור הוא לא היה בכלא. אני סבור שזה צריך להיות נכון לכולם.
"אני חושב שבעבירות מסוימות אנשים צריכים ליהנות מחזקת החפות עד ההרשעה, ולאחר ההרשעה אם אין הכרח שיהיו בכלא שיישארו מחוץ לכלא עד שיש פסק דין חלוט, אבל אחרי שעבר זמן, אם ביהמ"ש מגיע למסקנה שאולמרט ייכנס לכלא ועליו לרצות מאסר בפועל זה מה שהוא יעשה. העובדה שעבר זמן מקהה את הנקודה של כניסת פוליטיקאי בכיר לכלא. אם כניסת אולמרט הייתה ישירות מכס ראש הממשלה זה היה מייצר את הדימוי הקשה. עכשיו כשחלף זמן רב הדימוי הזה נמצא פחות בראש מעייני הציבור".
בהקשר זה נשאל פרופ' רייכמן שאלה נוספת – האם העובדה שראש ממשלה לשעבר אוצר בראשו מידע ביטחוני ומדיני שחשיפתו עלולה להיות מסוכנת לציבור כולו, גורמת לכך שהימצאותו עם עבריינים וכלואים אחרים בעלי עבר בעייתי תהפוך אותו לסחיט?
פרופ' רייכמן סבור שאכן, אם אולמרט ילך לכלא קיים סיכון שכזה ויש להיערך לכך בשב"ס בהתאם. "אם הוא באמת עבר את העבירות החמורות אז הוא צריך ללכת לכלא, ואז נכון שצריך למצוא סידורי כליאה מתאימים, אולי למצוא אגף מיוחד שבו יהיו אנשים שיודעים סודות מדינה חשובים מאוד ואנחנו לא רוצים שיהיו נתונים ללחצים ומסחר. זה נכון גם למצב של מאסר אלוף בצה"ל או ניצב במשטרה".
"אם חלילה מישהו עבר עבירה ומורשע וצריך להיכלא בתנאים מיוחדים נכון שיהיו סידורי כליאה מתאימים כדי שהאינטרס הציבורי לא ייפגע וגם שלא יהיה כאן תנאי צינוק או בידוד. שב"ס יוכל למצוא פתרונות לאגף מתאים בהקשר הזה".
לקראת סוף דבריו שב פרופ' רייכמן ומתייחס לסוגיית השוויון בפני החוק ואומר כי מדובר בנקודה מורכבת, "המשפט הפלילי מתמקד במי שעברו על החוק, ולפעמים הוא עושה זאת באמצעות סדרת עדי מדינה, אנשים שמעידים נגד עבריינים והם בעצמם עברו על החוק. זו שאלה מרכזית וחשובה: אנחנו חייבים עדי מדינה כדי להגיע למידע שלא היינו מגיעים אליו בלעדיהם.
"צריך לוודא שהאשם המוסרי בא לידי ביטוי כפי שצריך. אם יש מישהו כמו מר דכנר שעל פי העובדות שכנראה קרו הוא היה ה'מאכער', עדיין צריך לראות שהאשם מחולק באופן צודק. צריך להביא את הדברים לידי ביטוי בגזר הדין ובענישה. אם הקשר בין אולמרט לשולה זקן הוא מערכת יחסים שבאמצעותה אולמרט השחית את זקן זה דבר אחד, אבל אם זקן סחטה את אולמרט ואמרה לו שאם לא ינהג באופן כזה היא תספר עליו דברים זה כבר עניין אחר והדברים צריכים לבוא לידי ביטוי".
רייכמן מציין כי הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי גם ברמת ההצהרות "אבל מעבר אליהן זה צריך לבוא לידי ביטוי גם ברמת הענישה. אין כאן חריצת דין. אני מאמין לשופטים, אבל סבור מנקודת מבט ציבורית צריך לוודא ששיקולי הענישה הכלליים משקפים את רמת האשם".