1. השבוע היה לנו שבוע מעניין מאוד. ביום ראשון היה לנו אוהל אב"כ, נכנסים לאוהל שיש בו כמות גדולה של גז מדמיע כדי להכיר את התחושה. הקיצור, נכנסו פנימה עם המסכות, היינו בפנים שתיים שלוש דקות ויצאנו החוצה.
היה טיפה צורב בגרון, אבל כלום לא יותר. אחר כך החבר'ה הבינו את הראש, ומי שהיה בעניין ורצה יותר להרגיש הוריד לעצמו את המסכה. תכלס, היה סבבה ולא סיוטי בכלל.
2. מכיוון שהשבוע הקודם סיימנו את כל המטווחים שהיינו צריכים לעשות, ביום שני המחלקה נסעה לבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית), ושם עשינו סימולטור ירי. עומדים בתוך חדר, מולך יש מסך גדול ואתה מחזיק נשק שמחובר עם כבל למערכת. מכוונים את הנשק למטרות והמחשב קולט לאן כיוונת בדיוק ומראה את הפגיעות. הרווח בסימולטור לעומת מטווח רגיל הוא שאפשר להתאמן גם בירי על מטרות נעות, משהו נחמד.
יום שלישי הוקדש לזריקת רימון, חוויה חביבה ולא הרבה מעבר לזה. המטרה הייתה שנדע איך זורקים רימון במקרה ויהיה צורך, והמטרה הושגה. יש המון המון אמצעי בטיחות בכל מה שקשור לרימון, הפלוגה כולה כונסה לשיחה עם המ"פ, שיחה שהתחילה בנהלי בטיחות והמשיכה במוטיבציה. החבר'ה יצאו מהשיחה הזאת מחוזקים מאוד.
3. ביום רביעי בשעות הערב יצאנו למסע של שישה קילומטרים, או כמו שהמפקדים קראו לזה – טיול. תוך כדי ההליכה הסמל שלח אלי מישהו ומסר לי 'שניים אוחזים בטלית', אז החזרתי לו בחזרה את המשך המשנה, 'זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה', הסמל החזיר לי שאלה על המשנה ובעזרת יוחנן (חבר מהישיבה שהתגייס איתי) ידעתי לענות לו את התשובה שהגמרא עונה על זה, ונזכרתי גם בסוגיה בעיון שלמדנו על זה, היה כיף.
4. סיימנו את המסע, קיבלנו את התג של חטיבה 460, ואז המ"פ נעמד והקריא את הפק"לים שהחבר'ה קיבלו. מי שלא יודע, לחי"ר יש פק"לים, כלומר שבכל כיתה יש שניים שמקבלים מטול, שניים שיהיו קלעים, חייל אחד שמקבל נגב ושני מפקדי חוליות. יש כאלה שלא מקבלים עכשיו, והמ"פ הבטיח שבסופו של דבר כל אחד יקבל פק"ל, יש פק"לים נוספים שמחלקים בהמשך. בכל מקרה, אני קיבלתי פק"ל של מפקד חוליה.
מה זה אומר פק"ל של מפקד חוליה? אוהבים לומר שזה פק"ל כיסים, כלומר אין שום נשק מיוחד או משהו כזה, ולעת עתה זה באמת נשמע ונראה משהו כזה. במצב של לחימה מחלקים כל כיתה לחוליות, והתפקיד של מפקד החוליה הוא להוביל חוליה של ארבעה חיילים בצורה הטובה ביותר בקרב.
5. ביום חמישי הייתה אמורה להיות ההשבעה, אבל בגלל תחזית מזג האוויר הגשומה דחו אותה לשבוע הבא. בכל מקרה, חילקו אותנו לפי הפק"לים, וכל מפקדי החוליות עלו על מד"סים, הגיעו לאולם הספורט של הבסיס, ומשם יצאו לניווט. קיבלנו מפה של הבסיס והיינו צריכים תוך זמן מוגבל להגיע לכמה שיותר נקודות, למצוא שם אות ומספר, ולרשום אותם בדף שקיבלנו. אחר כך נכנסנו לספינינג, יעני אופני כושר. התיישבתי מאחורה, ולמשך חצי שעה או יותר כולנו דיוושנו בקצב מהיר ומהיר יותר. הזענו שם מאוד, אבל כולם יצאו מבסוטים, היה כיף.
6. לסיום, אני רוצה לשתף בהתלבטות קטנה שעוררו אצלי. היו כמה חיילים וקצינים שחיפשו לי את הטבעת על האצבעות כשהם שמעו שאני נשוי, ולאחד מהם גם הייתי צריך להסביר למה בכלל יש לאישה טבעת אחרי החתונה, דיון שגם התגלגל להסבר מה זה חופה וקידושין. בכל מקרה, כמה אנשים טובים המליצו לי לשים טבעת בצבא, ולעומת זאת אחרים אמרו שאין באמת צורך בזה.
לי באופן אישי נשמע מאוד מוזר לשים טבעת, בעיקר כי זה נשמע לי דבר לא קשור וגם כי זה לא מקובל בסביבה שלי. בכל מקרה, לעת עתה נראה לי שאני מוותר על הרעיון, אלא אם כן אני אשמע טיעון שלא חשבתי עליו.