למען הדיוק ההיסטורי
מספר כלי תקשורת ערכו השבוע השוואה בין התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו בפרשת הסתבכותה של רעייתו שרה, לבין התנהלותו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בפרשת הסתבכותה של רעייתו לאה, הלא היא פרשת הדולרים.
אין ספק שכל מטרתן של ההשוואות הללו הן להציג בפנינו, אזרחי ישראל, את עקשנותו של נתניהו הבעל להיאחז בקרנות בלפור, לעומת אצילותו של רבין שבחר להתפטר מתוך לויאליות לרעייתו המסתבכת. שוב, כל המטרה היא הכפשתו של נתניהו, אבל הרשו לי מעט להעיב על ההילולה עם פרט קטן שחשוב לזכור:
לא פעם אחת סיפר (גם לי באופן אישי) העיתונאי דן מרגלית, חושף פרשת הדולרים, כי קודם להודעת ההתפטרות הדרמטית של יצחק רבין התקיימה פגישה בינו לבין היועץ המשפטי לממשלה באותם ימים, לימים נשיא העליון אהרון ברק, שהבהיר לו כי לא יהיה מנוס מהגשת כתב אישום נגדו ולא רק נגד רעייתו. המוצא שהוצע לרבין היה התפטרות תמורת ביטול כתב אישום. רבין קנה במהירות מרשימה את העסקה והפך לנצח למודל התנהלות אישית של ראשי ממשלה אצילים.
לימים הכחיש השופט ברק את טענתו של דן מרגלית ואמר ש"יצאתי מתוך הנחה שרבין נענש עונש כבד על כך שנאלץ לפרוש מתפקידו. לא היה מקום להענישו פעם נוספת". נראה לי שגם מהמשפט הזה של אהרון ברק ניתן להבין שאלמלא התפטרותו של רבין סבור היה ברק שרבין גם הוא היה ראוי לעונש.
מחלוקת שלא לשם שמים
הנה תזכורת לסיפור שליווינו במהלך השבוע כולו: לקראת הישורת האחרונה של קמפיין ההתרמה לישיבת 'שבי חברון' ביקשו אנשי הישיבה לפרסם תשדיר רדיו כמקובל, אבל הרשות השנייה דרשה לתקן את נוסח התשדיר, משום שהוא עוסק בנושא שנוי במחלוקת.
למען הבהר, הטקסט השנוי במחלוקת בסך הכול קרא לתרום "להכפלת תורה ולחיזוק אחיזתנו בחברון", לא הרבה מעבר לזה, אבל בעיני הרשות השנייה החברים מחברון עברו כאן על הכללים.
מאחר וכך ראוי לבחון מה אינו שנוי במחלוקת בעיני הרשות השנייה: לדוגמה אבא ואבא מחזיקים ילד קטן ומציגים את המשפחה שלהם כמודל נורמטיבי, והכול אגב מכירת מכוניות או משחת שיניים. זה לא שנוי במחלוקת. גם ביזוי נשים והפיכתן למקדמות מכירות של מכוניות, שואבי אבק, פיצות וכל מה שניתן ובלבד שיוחפצו בלבוש מינימאלי, גם זה לא שנוי במחלוקת. גם פרסומות לרכבי יוקרה נוצצים שכל תכליתם לוודא את ה'שופוני', לעורר קנאה ותחרות בקרב הבריות, גם זה כמובן אינו מעורר ולו בדל מחלוקת. ופרסומות לאתרי בילוי שכל כולן נוטפות פתיינות מינית הרסנית אינן מעוררות מחלוקת כלל ועיקר, כמובן. ומה לגבי פרסומות לבשמים שבהן קיימת הקפדה יתרה שלא להצטלם לבושים כאחד האדם? גם אלה אינן שנויות בשום מחלוקת.
רק על חברון יש מחלוקת.
התיקים שסמוטריץ' לא יקבל
אז אחרי שהסבירו לנו שמינויו של בצלאל סמוטריץ' לשר משפטים יהיה קיצה העגום של הדמוקרטיה הישראלית שכן מדובר באדם חשוך, גזען, פרימטיבי ושאר מחמאות, הוא מונה לשר התחבורה ואז טענו גבוהי המצח שהוא מסיע אותנו לימי הביניים (איזה משחק מילים מחוכם. ממש חמיצר לעניים). הצטרפו אלינו לשעשועון 'לאילו תפקידים אסור למנות את סמוטריץ':
הוא בוודאי לא יכול להיות שר המדע כי הוא הרי נטוע עמוק בימי הביניים. גם את תיק החלל אסור להפקיד בידו כי התקרבות לירח מסבכת את הדתיים עם ברכת הלבנה. אין גם ספק שאסור למנות אותו לשר התרבות כי מה לפרמיטיבי שכמותו ולתרבות. אסור גם למנות אותו לשר הספורט כי הוא עוד עלול לאסור תחרויות בשבת, לא עלינו, וגם שר החקלאות הוא לא יכול להיות מאחר והוא עלול לחזור על המעשה הנורא של קודמו, אורי אריאל, ולקיים עצרת תפילה לגשם, ומה לנו, הנאורים, ולמנהגים המשונים הללו. סמוטריץ' לא יוכל להיות כמובן שר הביטחון כי אפילו קצין חימוש הוא לא היה, וגם לא שר האוצר כי אנחנו מכירים אותם, הדתיים הללו, בתוך חמש דקות הוא מעביר את כל תקציב המדינה לגרעינים תורניים ולנו לא יישאר כלום. שר החוץ הוא בוודאי שלא יוכל להיות. נסו להיות שר או שגריר, אמריקאי או בריטי, ולהגיד סמוטריץ'. לא פשוט, ואנחנו לא מתכוונים להביך את ידידינו שמעבר לים. ומה לגבי שר התקשורת? לא ולא. הוא הרי יסתום את הפה לכולנו וידאג להדביק בצרעת את כל מי שיפיץ לשון הרע ורכילות בכותרות העיתונים. ואולי משרד הבריאות? גם לא, כי אצל סמוטריץ' המענה לצרעת הוא להפסיק לקרוא עיתונים...
ומאחר ואנחנו מחויבים להוריד מהרשימה את משרדי הפנים והדתות הנתונים לש"ס בטאבו מדורי דורות, לא נותר ולו משרדון זעיר עבור סמוטריץ'.
ראו הוזהרתם, בסוף מה שיישאר לו זה משרד ראש הממשלה.
המכתב שלא נשלח לרב פרץ
על שולחנו של שר החינוך הנכנס מערום אדיר של סוגיות ועניינים חשובים והרי גורל לעסוק בהם ולמצוא להם פתרונות, שנת לימודים מתקפלת ושנה חדשה נכנסת, עיצומי מורים שבוודאי יגיעו ותלונות הורים מן הסתם עוד יישמעו ובין לבין יציפו ויעלו לוחמי ההדתה ציטוטים מספרים נידחים ללימודי בוטניקה בכיתה ג' שמהם עולות מסקנות פרו-יהודיות, רחמנא ליצלן, שיש למחוק ולבער מהעולם, ועוד ועוד נושאים שעל כולם יידרש הרב רפי פרץ להשיב באורך רוח ובשפה ברורה.
בין כל אלה כבר עכשיו משורבבים מכתבים של אנשי חינוך, אישי ציבור והורים מוטרדים מסוגיה כואבת: אורך המכנסיים הקצרים של תלמידות ישראל. הנושא הדרמטי הזה מזמן בדרכם הזדמנות פז להתקיל את השר-הרב בנושא שתהא אשר תהא תגובתו ניתן יהיה לנופף בה כעדות להיותו רודן דתי המבקש לכפות חוקים עתיקים ולא רלוונטיים על מערכת החינוך.
אז מכיוון שכבר עכשיו ישנן לא מעט פניות לרב פרץ בנושא הבוער הזה, אוסיף עוד מכתב קצר אחד, כזה שאני מאוד מסופק אם יימצא כמוהו במערום המצטבר על שולחנו של השר:
הרב רפי פרץ, שר החינוך, שלום
רף האלימות בבתי הספר בישראל ממשיך לשבור שיאים, ובמיוחד האלימות סביב המתח בין המינים. השורות הבאות לא נשמעות פופולאריות במיוחד בנוף הליבראלי שמסביב, אבל עת צרה היא ליעקב והגיע הזמן לחשוב בתוך הקופסא ולא כל הזמן רק מחוצה לה.
גם אם החופש והדרור הם אלוהי הדור הנוכחי, מוטלת עליך, אדוני שר החינוך, החובה לשמור על הדור הזה מפני עצמו. יש לקבוע כללים שיפחיתו את המתח הגואה, המסוכן ולא פעם גם האכזרי שבין המינים. דרוש אורך מינימאלי למכנסיים ולביגוד בכלל, דרושים כללים להרגעת השיח הבוטה והמתירני שבין תלמידים לבין עצמם ובינם לבין סובביהם, דרושה לסגל המורים חסר הישע יכולת אכיפה מול תופעות מטרידות שראשיתן במתירנות המטורפת שחוגגת סביבנו ובתוכנו.
זה אולי נשמע מיושן, אבל כשחצר בית הספר והכיתות עצמן הופכות לא פעם לזירת פשע או לחממה לגידול ניצני פשע, בעיקר בתחומים הללו, אין מנוס גם מצעדים שכאלה.
בברכה ובהצלחה
הורים מודאגים
מקרה חד פעמי
פעם זה דודו טופז והצ'חצ'חים, פעם זו תיקי דיין והאספסוף, פעם זה יאיר גרבוז והקמעות ועכשיו זה שבתאי שביט וחסרי הדעת, ואנחנו צריכים להמשיך ולהאמין שבהתנשאות ובבוז הללו לעבר מצביעי הימין הם לא מייצגים אף אחד, רק את עצמם?
תכנית המהפך
לא צריך להידרש לזקני השבט כדי להיזכר באיזו ערגה התייחסו בשמאל לתכנית השלום הכלכלי של שמעון פרס המנוח. 'מזרח תיכון חדש' קראו לזה אז. משום מה תכנית שלום כלכלית אחרת, זו של דונלד טראמפ, זוכה בימים אלה למטחי לעג ושנינה מפי גדולי פרשנינו ובכירי עיתונאינו. בזה אחר זה הם מייחלים לקריסתה של התכנית ומטילים בוץ רפש וזלזול בנושאיה, הצמד קושנר וגרינבלט.
מוזר, כי עד לא מכבר הם עצמם הגו וליהגו סביב תכניתו הסודית של טראמפ תוך חיכוך ידיים ולחישה ממתיקת סוד, הנה הנה עוד רגע מגיעה התכנית שתוריד את נתניהו על ברכיו, התכנית שתוכיח לימין שאין מנוס ממדינה פלשתינית בגבולות 67', התכנית שתוכיח לכולנו שלמרות הבטחות נתניהו יש מחיר למהלכים הפרו-ישראליים של טראמפ. חכו חכו, היא כבר מגיעה, תכניתו של טראמפ שעוד יתברר בכלל כמשיח השמאל. אתם עוד תתגעגעו לאובמה, הם לחשו באוזניהם של אנשי ימין נרעדים ומפוחדים.
אז מה גרם פתאום לועידה הכלכלית בבחריין להיות מוצגת כהתרסקות כללית וכראשית התרסקותו של האיש מהבית הלבן החתום עליה.
ניתן לנחש שבסך הכול החברים בשמאל הבינו שממש לא בטוח שבאמתחתו של טראמפ תכנית לכתישת ומעיכת נתניהו שנוא נפשם. בהחלט יכול להיות שלא מדינה פלשתינית, משאת נפשם, הא שעומדת באחרית התכנית הזו, ושגרוע מכך, אולי רעיון הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון לא מופרך כל כך בעיני היושב בחדר הסגלגל. כאשר אלו פני הדברים אין מנוס מלרקוד ולפזז על דמה השפוך של התכנית שטרם בקעה מביצתה.
לצפות אבל ברגוע
הסדרה של חבר הכנסת לשעבר יגאל גואטה (כאן) ראויה לשבח. גואטה שיכול היה לשוב לעסקיו הרחבים לאחר שהושלך משורות ש"ס, בחר לפנות לאפיק חברתי אחר, לנצל את הבנתו בנבכי הרשויות בישראל כפי שהכיר אותם בשבתו בכנסת ולחשוף בפנינו את מאחורי הקלעים של הדילים הטייקוניים שעליהם כולנו משלמים מדי יום ביומו.
ייחודו של גואטה בפשטותו ובסחבקיותו. הוא לא דוגמן טלוויזיוני שבא להראות את יפי בלוריתו המתנפנפת ברוח ולא את חיטוביו המרשימים, כמקובל בטלוויזייתנו. בדיבור פשוט ועממי הוא מתוודע ומיידע אותנו למצוקותיהם של אזרחים שניצבים כמעט באין אונים מול מערכות ענק עתירות ממון ודורסניות, ומסייע להם לחולל שינוי, קודם כל בחייהם שלהם וממילא גם בחיי כולנו.
גואטה משתמש היטב גם בטריק המצלמה הפתוחה והמפתיעה שענקי טלוויזיה כבר עשו בו שימוש לא מבוטל. כאשר בעל תפקיד בכיר רואה לנגד עיניו מצלמה דולקת הוא בבעיה. אם יאפשר את המשך הצילום ייאלץ להשיב ולהתחייב לתשובותיו, אם ידרוש לכבות את המצלמה המאיימת ייחשף קלונו כמי שיש לו מה להסתיר וחושש מתדמיתו הציבורית של הגוף אותו הוא מייצג. מבוכה.
אכן 'האזרח גואטה' היא סדרה חשובה, טובה וערוכה היטב, ובכל זאת, לצד ההמלצה לצפייה גם אזהרה קטנה: מי שייסחף עם התכנית יתר על המידה עלול באמת להאמין שאנחנו חיים במדינת עולם שלישי גדושת שחיתויות, עושק ואכזריות. אז לפני שנישטף באווירת הבכיינות הכללית רצוי לזכור שישראל ממוקמת בצמרת מדד האושר העולמי, שאנשים יולדים כאן יותר מאשר בכל מדינה מערבית, מה שמוכיח תחושת ביטחון ואמונה בעתידה של המדינה, שבסך הכול די טוב כאן לאזרחים, שאנשים עולים לארץ מרחבי העולם עם ברק בעיניים וציונות בלב, ואת מה שצריך לתקן נתקן, אבל עם פרופורציות.
רק מה שבאמת מגיע, מגיע
מסתבר שטעיתי כאן בשבוע שעבר וטוב שיש הזדמנות לתקן:
בטור הקודם סיפרתי על תגובת מרכז 'בזכות' לדיון שהתקיים בועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הצורך בהנגשתה של מערת המכפלה לנכים. ציטטתי מדברי הברכה של 'בזכות' ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר, על שלאחר עשור, סוף סוף "קבע לוחות זמנים ברורים לביצוע הנגשות והתחייב שעד חג הפסח תש"פ אנשים עם מוגבלות מכל הדתות יוכלו להגיע ולהתפלל במקום".
בשולי הדברים ציינתי ש'בזכות' היא גוף הקשור לאגודה לזכויות האזרח המזוהה עם השמאל ועל כן ראויה האגודה לשבח על בחירתה לתמוך בהנגשת האתר הקדוש. כך כתבתי והוספתי שכאשר מגיעה מילה טובה מימין לשמאל הרי שהיא מגיעה. כתבתי, אבל מסתבר שטעיתי. אמנם מרכז 'בזכות' העוסק בזכויותיהם של נכים אכן הוקם על ידי האגודה למען האזרח, אבל בזאת תם הקשר בין השניים.
התוודעתי לכך בעקבות פנייה בהולה של שמאי גליק, בוודאי שמעתם כבר לא פעם את שמו, מי שפועל כבר שנים בזירה הציבורית לקידום הנגשת המערה לנכים. שמאי קרא את דברי בטור הקודם ונזעק. אתה טועה, כתב לי ותיאר בפניי את התנגדותה הסדרתית של האגודה לתרום תרומה כלשהי לקידום הנגשתה של מערת המכפלה. שמאי אף העיר שהאגודה אמנם מקפידה שלא להתערב בהנגשת המערה למתפללים בעלי מוגבלויות, אבל כאשר היה מדובר בעתירתו של פלשתיני שהואשם בעבירות ביטחון חמורות ודרש שיאפשרו לו להגיע לאתרים שונים בחברון נזעקה האגודה לעזרתו ולייצוגו.
בהזדמנות זו הוסיף שמאי וסיפר על סרבנותם העקבית והעיקשת של גורמי שמאל כולל חברי כנסת המתהדרים בדאגה לחלש ולנזקק להתגייס למען מוגבלים המבקשים להתפלל במערת המכפלה. מסתבר שלאגודה חשובות זכויות האזרח, אבל תלוי איזה אזרח. לא לכל אחד מגיע.
סיכומם של דברים: בעוד מרכז 'בזכות' ראוי אכן לברכה, האגודה לזכויות האזרח עדיין לא.
הגיע הזמן, סוף סוף
אולי לא הבחנתם כי לא זכיתם להשתייך לקבוצה המכונה 'חברי כנסת ישראל', אבל כנסת ישראל יצאה השבוע ל...פגרת בחירות שתימשך עד לכינונה של הכנסת הבאה. אין ספק שאחרי העבודה המתישה של ח"כינו ושרינו מאז כוננה הכנסת הנוכחית לפני כחודשיים אכן נצרך עבורם ריענון בהול בדמותה של פגרה, שאם לא כן יקרסו נבחרינו.
*כוכבית בשולי הדברים:
במלאת שנה לטור ה'הערות' שלנו הוספנו לו חידוש קטן: אפשרות להאזנה, לנוחותכם. שבוע טוב.
(להערות ולהארות שלכם: [email protected])
לעוד כמה הערות קודמות: