הבדלה
הבדלהצילום: ISTOCK

בלוני נפץ

הצהרת נתניהו העלתה שוב את אתגר הריבונות על סדר יומה של ישראל. משמאל עולה החשש הדמוגרפי ממתן אזרחות לערביי יו"ש ובימין עולה החשש מהמשמעות שמאחורי ההצהרות הגדולות: ריבונות בבקעת הירדן והחלת החוק הישראלי על הישובים תותיר את כל השאר, 95 אחוזים מיהודה ושומרון, כשטח פתוח להצעותיו המדיניות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

על פי כל הרמזים הזוחלים מוושינגטון ושלוחיה תכניתו של טראמפ תכלול בדיוק את זה – מדינה פלשתינית על כל מה שאינו ישוב יהודי וריבונות ישראלית ברמה כזו או אחרת על בקעת הירדן. המציאות הזו מותירה את הישובים ללא יכולת להתרחב משום שכל בניית שכונה חדשה תחייב שינוי במעמד הקרקע, ובעיקר מותירה אותם כ"בלונים", כפי שהוגדרה המציאות הזו בפי לא מעט ממנהיגי הימין. בלון של ישוב המוחזק בחוט של ציר התנועה אליו. כל שאר המרחב מוחזק בידיה העוינות של מדינה פלשתינית או מדינה פלשתינית מינוס (כפי שאוהבים להגדיר זאת מסמאי העיניים, בעוד בליבם הם יודעים שאין חיה כזו. ברגע שהוקמה מדינה איש לא יוכל לקבוע לה איזה נשק להכניס לתוכה ועם מי לייצר בריתות).

אז מה יציעו דורשי הריבונות? ריבונות מלאה על סיכוניה הדמוגרפיים או ריבונות בלונים חונקת שאחריתה מדינה פלשתינית?

הנה לכם הצעה קטנה: לפי שעה ריבונות בלונים כן, אבל בלונים ערביים. תואיל נא ממשלת ישראל לשרטט את כל השטח שבו מתגוררת האוכלוסייה הערבית ותקבע כי היא מחילה את החוק הישראלי ואת ריבונותה בשלבים, ובשלב ראשון על כל השטח שמחוץ לאותם בלונים ערביים.

כך לא תהיה מגבלה על פיתוח והרחבת הישובים. כך לא תהיה ישראל מוגבלת בתנועתה מעבר לצירי התנועה והישובים. כך תימחק מורשת אוסלו המחלקת את השטח לאותיות ה-ABC. כך ייווצר מהלך שיהיה ברור שאינו אלא צעד ראשון לקראת העתיד הריבוני ביהודה ושומרון.

לא צריך להטות אוזן כאפרכסת משוכללת במיוחד כדי לשמוע את אבירי זכויות האדם מזועזעים מהרעיון לתחום את הישובים הערביים. זה נורא, הם כבר צועקים. מה זה פה? להכניס ערבים לגטו? אז זהו, שלא. עובדה שכאשר דובר על בלונים יהודיים זה היה בסדר גמור מבחינתכם.

המארב של בני ודן

אז נגיד שחוק מצלמות צריך יישוב דעת קצת יותר רציני. נגיד שלסגור את הפינה הזו רגע לפני הבחירות נראה לא מי יודע מה יפה, אבל עד כדי זעזוע עמוק כל כך של בני בגין, מיקי איתן ודן תיכון עד כדי נטישת דרכם האידאולוגית ועזיבת המפלגה למחוזות אחרים? עד כדי כך? נו בחייאת... בני, דן, מיקי, עלינאק. על מי אתם עובדים?

זה או שאתם חסרי עמוד שדרה וכל משהו קטן שקורה לא לרוחכם מעליב אתכם וגורם לכם לתפניות פוליטיות, ואם אתם כאלה אני תוהה איך העזתם להציג את עצמכם כמנהיגים בישראל. או שאתם סתם שונאי נתניהו וחיכיתם בפינה עד שמצאתם את סיפור המצלמות כתירוץ, ואם זה כך הייתי מצפה מכם, כמי שמתייגים את עצמם כאנשי אמת, יושר וצדק שתגידו את זה בצורה ברורה וישירה. אגב, סביר להניח שלא נהיה הלומים ונדהמים. אתם לא חשודים כנאמני ביתו ההדוקים של נתניהו. הכול בסדר. נספוג את הדרמה בכבוד. רק תגידו את האמת.

מלחמה ושלום

בשבועות האחרונים התרגלנו לדיווחי ירי ופיצוצים בגזרת הצפון, להשבת אש מצידנו ולנאומי בלהה מכיוונו של היושב בבונקר לבית נסראללה. התרגלנו. אבל לפתע שאלתי את עצמי מה הם בעצם עושים שם. כלומר, אני יודע מה הם רוצים לעשות שם, לחסל אותנו, אבל לא היה הסכם בניצוחה של ציפי לבני שאמור היה להרחיק את חיזבאללה מהגבול, להציב שם כוחות צבא דרום לבנון ואו"ם ולהביא עלינו שקט ושלווה?

ממש משום כך ראיינתי לפני ימים אחדים את האלוף במיל' איל בן ראובן, מנאמניה הגדולים ביותר של הגברת לבני, כדי לדון במתרחש בצפון וגם כדי להבין איכה התאדה לו ההסכם ההוא. בראיון ההוא הסביר לי בן ראובן כמה תובנות חשובות.

ראשית, אף אחד לא ממש סומך או סמך על האו"ם (אז למה בדיוק חותמים מולו על הסכמים?). שנית, אנחנו מודעים היטב למחירה הנורא של המלחמה, ולכן לא על כל דבר אנחנו ממהרים להגיב במלחמה.

תובנה נאה, אבל קצת בעייתית. חיזבאללה מבין את סלידתנו ממלחמה, ולכן בכל פעם הוא מרשה לעצמו להפר עוד קצת את ההסכמות, קובע עובדות ומתקדם הלאה, ואנחנו מתבצרים בשנאת המלחמה שלנו. זה בדיוק גם מה שקרה ברצועת עזה. הבטיחו לנו בקולות מאיימים שאם רק ירו עלינו משם אנחנו ניכנס באבי אביהם, אבל הם ירו וירו וירו וירו ואנחנו לא היינו בטוחים שעל הפרונת כזו קטנה צריך להיכנס למלחמה שמחירה קשה וידוע, וכך גברו ההפרות וכך גברה הבלגתנו. כך למעשה השאיפה לשלום ושקט מביאה למלחמה והסלמה.

אז רציתי לשאול, אחיי ורעיי שבשמאל, אם ככה זה מול צמד ארגוני טרור וגרורותיהם, אתם רוצים לומר שזה יהיה אחרת מול מדינה פלשתינית רשמית שאתם כה חפצים בהקמתה. מישהו מכם יתמוך בעימות מלחמתי מולם רק בגלל איזו הפרונת קטנה בדמות ייבוא מאות טנקים או מטוסים או הפרה קלילה בדמות הסכם עם איראן ודומותיה?

ורק אל תגידו לי שתסמכו על האו"ם שיעשה משהו. אתם זוכרים מה קורה בצפון עם אותו או"ם, נכון?

ארבע שאלות לארבע מפלגות

שאלה לליכוד: אתם באמת חושבים שאנחנו אהבלים ולא הבנו את העניין הזה עם גוש הממליצים, שנשכח את סיפור הממליצים אצל נשיא המדינה ונאמין שהממשלה תורכב על ידי ראש הרשימה הגדולה ולא על ידי הזוכה להמלצת 61 חברי כנסת?

שאלה ל'ימינה': העובדה שביום מהימים חלק מההנהגה הבכירה של המפלגה תרצה לחבור לליכוד לא עלולה להחליש את איכות המו"מ הקואליציוני שלכם?

שאלה ל'עצמה יהודית': מאחר ואנחנו מכירים את נתניהו כמי שלא שש לחבור אל הימין האידאולוגי וכמי שינסה למצוא בנבכי 'כחול לבן' את האהוד ברק או הציפי לבני התורן, האם במידה ותעברו את אחוז החסימה המשמעות לא תהיה הוצאה של 4 מנדטים מקואליציית הימין, פשוט כי נתניהו יחשוש מ"כתם ימני" מדי בממשלה שלו?

שאלה ל'נעם': מאחר וראינו שקצת קשה לכם להתפשר על עמדות אידאולוגיות, קושי שלא מאפשר לכם להסתפק גם בעמדותיהם של הרב רפי פרץ הרב אלי בן דהן ובצלאל סמוטריץ', איך בדיוק תסתדרו במו"מ קואליציוני ובכלל בפוליטיקה, שכל כולם פשרה, עיגול פינות ותמרון בין הרצוי למצוי?

מה ידרשו טיבי ועודה מבני גנץ

יצא לכם לעיין בדרישותיה של הרשימה הערבית המשותפת לקראת יצירת גוש חוסם נתניהו? השבוע נחשף מסמך אחמד טיבי ובו הסעיפים שאותם תדרוש הרשימה מבני גנץ. בין שלל הסעיפים היו גם הסעיפים שעוסקים ב-64 מיליארד שקלים לתכנית פיתוח רב שנתית לחברה הערבית (אף אחד לא מדבר על סחטנות, כמובן), הקמת ישובים ערבים חדשים (מסתבר שמותר לדרוש התיישבות חדשה), מנהל חינוך אוטונומי לערבים והצבת יעד ממשלתי של עשרים אחוזי מועסקים ערבים בשירות הציבורי בתוך שלוש שנים ועוד ועוד.

בין לבין נמצאו גם סעיפים מעניינים יותר כמו דרישה להסרת החיסיון מעל המסמכים בארכיון הלאומי הקשורים לחברה הערבית והישובים הערבים. הדרישה הזו נשמעת כמו הכשרת הלבבות והתודעה הישראלית לדרישת השיבה הפלשתינית לכפרים שהיו ואינם. כך גם נמצא סעיף הדורש ביטולם של כמה חוקים, בהם חוק הלאום, חוק איחוד משפחות (מה שיאפשר לכל ערבי ישראלי שהתחתן עם פלשתינית לזכות אותה במעמד אזרחי ולייבא אותה לישראל הקטנה) וחוק העדפת יוצאי צבא. בנוסף מתכוונים טיבי, עודה וחבריהם לדרוש תהליך מדיני "מיד עם כינון הגוש החוסם שיוביל לסיום הכיבוש ומימוש חזון שתי המדינות על בסיס קווי 67".

לא נראה לי שצריך להאריך במלל על הדרישות הללו. נותר רק לתהות מה יחשבו על כך שלושת הגנרלים וחברי כנסת כדוגמת יועז הנדל, צביקה האוזר, חילי טרופר ודומיהם. נחכה ונראה.

מהרב נאמבורג ועד הרב יגאל

נו, ועכשיו, אחרי שנחשפה האמת על דברי הרב אסף נאמבורג ממכינת 'עצם', אחרי שהתברר לכולנו איך נראים תחקירי המכינות שפרצו לחיינו הישר ממהדורות החדשות, עכשיו, אחרי שהבנו איך בהשראת הפורום החילוני של עו"ד יאיר נהוראי גוזרים חלקיקי משפטים, מצמידים זה לזה מבלי לספר על ההקשר, האם מישהו בתעשיית החדשות שלנו, ובעיקר במדמנת העליהום הפוליטי-ציבורי, יבדוק אחורנית את כל העוול שנעשה גם למכינת 'בני דוד' ולמוסדות נוספים של הציונות הדתית על בסיס אותם מקורות דורשי רעה?

משימה פלשתינית

שוב זה קורה. שוב תולשים הארכיאולוגים המומחים של הרשות הפלשתינית את מעט השערות שנותרו להם. צפונית לעיר דוד נמצאה בולה ועליה הכיתוב 'לאדניהו אשר על הבית', נוסח מוכר מהתנ"ך ושם מוכר בתנ"ך.

וכעת נותרה לארכיאולוגי הרש"פ המשימה להסביר איך קורה שלעם שלא היה מעולם, העם היהודי, יש כל כך הרבה עדויות ארכיאולוגיות, ולעם בעל מורשת עתיקה עוד מימי אדם הראשון, העם הפלשתיני, לא נמצאה ולא ידית כד חרס שתעיד על קיומו. יללא, צאו לעבודה.

מענה נחוש לסקרים

בעזרת כישלונותיהם המהדהדים של הסוקרים הצלחנו לפתח מנגנון של נחרת בוז ארוכה העולה ונשמעת בכל פעם שמציגים בפנינו עוד תוצאה מטרידה של סקרים. איכשהו המנגנון הזה מפסיק לפעול ברגע שבו צף ועולה מאי-שם סקר שמרעיף מחמאה על מפלגתינו האהובה. פתאום זה דווקא נחמד לעיין בו שוב ושוב ונעים לעשות את החישובים הנלווים לסקר ואפילו לצטט את מסקנותיו המעודדות בפני ידידנו ומכרינו.

זהו ממש אותו מנגנון שפיתחנו לבטל באדישות כל הצטרפות של ידוען, זמר או שחקן, לתמיכה בעמדה פוליטית כלשהי, שהרי 'מה הוא מבין יותר מאיתנו? אז הוא יודע להצטלם\לדגמן\לשיר, זה אומר שהוא מבין יותר ממני?'. המנגנון הזה מושבת לחלוטין כאשר סלב סוג ט' או י"ט מביע תמיכה במפלגתנו או בדעתנו. פתאום אנחנו הופכים לחוקרי מורשתו ותובנותיו המחכימות, ובעיקר חורטים על לוח ליבנו לנצח את אמרות הכנף הפוליטיות והציבוריות של הגאון.

(להערות ולהארות שלכם: [email protected])

לעוד כמה הערות קודמות:

כשהאמת משועבדת לפוליטיקה

חסמב"ה ומלחמת ההדתה

צדיקים מוסתרים ומכתב לנתניהו

מאבקי בג"ץ ולמי פרחים מנתניהו

על ראש המפגינים בוער הכובע