דברים שמותר משם
מדהימה המהירות שבה קיבל השורש ב.ג.ד. הכשר ציבורי. פתאום מותר להאשים בבגידה, לכנות חברי כנסת כבוגדים ולהרעיף עליהם שלל מחמאות מהז'אנר הזה.
הרי זו המילה שבעטיה יצאו אנשים להפגין ברחובות כשהם חדורי זעזוע על השימוש שמישהו בימין עשה בפועל 'בגוד'. זו המילה שבגינה נדרשו מנהיגי ימין להגיע כנועים וכפופי ראש לאולפנים, להצליף על עצמם בשוט עשוי עור ולבקש מחילה וכפרה על התבטאותו של שורש פורה ראש ולענה או פרי ביאושים שצמח בערוגותיהם והעז לומר על מישהו שהוא בוגד. פתאום כשמדובר באורלי לוי, יועז הנדל או צבי האוזר הכול מותר. אבל אנחנו הרי לא מתרגשים. אנחנו יודעים שדברים שמותר משם לא מותר מכאן.
צל עץ תמר
יפה עשה קלמן ליבסקינד כשראיין את בכירת מרצ, חברת הכנסת תמר זנדברג. קלמן איפשר לה לתקוף את אורלי לוי בחמת זעם בלתי כבושה על עיוות רצון הבוחר, על הונאה וגזל קולותיו היקרים של השמאל ועוד ועוד, ובסוף תהה אם מקובל על אבירת האמת והיושר, זו שמדברת בשם ההגינות והמוסר, המצב בו אותו בני גנץ שהצהיר אינספור פעמים לאורך קמפיין הבחירות, כולל ביום האחרון, שלא יקים ממשלה הנתמכת על הרשימה המשותפת, בתוך פחות מיממה מרגע סגירת הקלפיות הפך את עורו. שאלה פשוטה לנציגת היושר עלי אדמות.
זנדברג ניסתה לחמוק מתשובה ישירה ולטעון שהיא בכלל סבורה הייתה שמלכתחילה היה על גנץ לתמוך באפשרות הזו, אבל לא עיתונאי כקלמן יאפשר למרואייניתו לחמוק, ולכן התעקש על שאלתו שוב כשאלה עקרונית על אמת ושקר, יושר ופוליטיקה, האם מותר לגנץ לשנות את עורו ולאורלי לוי אסור רק בגלל שזה תואם את עמדותיה של זנדברג?
אגב, תשובתה הלא מספקת של זנדברג הייתה שהיא עוסקת במפלגתה שלה, העבודה-גשר-מרצ, ולא במפלגות אחרות, קרי כחולבן. לנו נותר להמתין ולחכות לתשובה עקרונית שתבהיר לנו מתי מותר ומתי אסור לשקר לבוחר, ואם אפשר לקבל תשובה עקבית נודה ונשמח.
הרוב קובע מה האמת
ועוד שאלה באותו עניין: מה הפך את הנדל והאוזר לעריקים ובוגדים, בה בשעה שהם היחידים (בינתיים) שדווקא עומדים בהבטחת הבחירות של מפלגתם והעומד בראשה שלא להקים ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת? האם רק בגלל שהם המיעוט הם עריקים? אולי מי שערק ובגד (קשה להתרגל, אבל כבר מותר להשתמש בביטוי הזה, כזכור) הם דווקא רוב המפלגה, מנהיגיה וקוקפיטה שערקו מהאידאולוגיה רק בשם השנאה הצרופה לנתניהו (אני מרשה לעצמי לנחש שחוץ מהשנאה הזו אין לבוגי יעלון באמת מה לחפש עם אחמד טיבי והגברת יזבק)? ממתי אמת ושקר, יושר ותחמנות זה עניין של כמויות? נכון, היו בעבר כאלה שסברו שהרוב הוא שקובע מה האמת, אבל נגמלנו מהתפיסה הזו כבר בימי הביניים.
המדור לחיפוש נעדרים
ואם כבר בחבורת כחולבן עסקינן, מישהו יודע איפה חילי טרופר בכל הסיפור הזה? בראיון שקיימתי אתו אחרי מערכת הבחירות השנייה הוא דווקא הפליא להסביר שחבירה לרשימה הערבית המשותפת לא תיתכן ואינה מקובלת. כשתהיתי על המפגשים שכבר התקיימו בין חבריו למפלגה לנציגי טיבי ואיימן עודה שב וקבע שלא סתם לא הבשילו המפגשים הללו ולא יצא מהם דבר. הנה הציטוט מדבריו:
"ממשלה כזו לא קמה ולא סתם. זה לא הבשיל באמת מעולם. יש בפוליטיקה כל מיני רעיונות ובדיקות, לפעמים אלו טקטיקות פוליטיות. את דעתי הבעתי בחדר. ממילא זה אף פעם לא אמור היה להיות יחד איתם. הדבר היחיד שדובר בו זה הקמת ממשלה שאולי תיתמך על ידיהם וזה לא הבשיל, כנראה בגלל החלטה ערכית. זה לא קרה מסיבות טובות. יש לי קושי גדול עם חלק מהמנהיגים הערבים. כשמנהיג ערבי מדבר על חיילי צה"ל כרוצחים כשישראל תוקפת בעזה, זה לא מישהו שאני יכול לעשות אתו דרך".
אז מה קרה לאותה החלטה ערכית שבה התגאה חבר הכנסת טרופר, איש ערכי ומצוין לכל הדעות? מה קרה לקושי לעשות עסקים עם מנהיגים שמדברים כך על שהידים וכך על חיילי צה"ל?
לא יהיו בחירות רביעיות. באחריות גנץ
לא פרשן אנוכי ולא בן למשפחת סגל הנני ועם זאת אני מרשה לעצמי הערכה פוליטית זהירה:
אחרי הפליק-פלאק והצוקהארה שהוא ביצע בתוך שעות אחדות מהרגעים בהם זעם על עצם העלאת רעיון הממשלה בתמיכת המשותפת, כפי שהשמיע אז עמיר פרץ, לבין הרגע שבו פתח במתקפת איומים וזעמים על האוזר והנדל שאינם סרים לתפנית הפתאומית שהתחוללה בעמדתו, אחרי זה בני גנץ ידאג בכל דרך שלא להגיע לבחירות רביעיות.
בני גנץ יודע שזיכרונו של המצביע הישראלי קצר, אבל לא קצר עד כדי כך. הוא גם יודע שאחד הדברים המרכזיים שנתנו לנתניהו את ההובלה היה החזרה על הקביעה לפיה בלי טיבי אין לו ממשלה. אז זו הייתה רק הערכה של נתניהו, היום זו עובדה, והבוחר, גם זה שעל הרצף המרכז-פוליטי, רואה, זוכר ובהחלט עלול להעניש. קשה להאמין שגנץ ייקח את הסיכון. הוא יבחר בכל חלופה ובלבד שלא להעמיד את אמינותו לדין הבוחר זמן קצר כל כך אחרי שבמו ידיו הוא רמס אותה.
לוגיקה פלשתינית
ובלי כמה מילים על הקורונה אי אפשר, אז הנה: חנאן עשראווי, בכירת הארגון לשחרור פלשתין, קוראת לקהילייה הבינלאומית לא לאפשר לישראל לנצל את הקורונה כדי להעניק הגנה לטרור המתנחלים.
אל תשאלו אותי מה הקשר, אבל מאחר ואנחנו מתקרבים לפסח אני משער שבהודעתה הבאה תתחנן חנאן שהעולם ימנע מאיתנו לנצל את הקורונה לטובת איסוף דם פלשתיני לערבוב במצות. את זה היא אפילו יכולה להסביר לוגית.
אל מדרגות הרבנות
כדרכה התקשורת שלנו מקפידה להסביר לנו בכל שעה ובכל עת מדוע דווקא הזמן הזה מתאים לגירושין ומריבות פנים משפחתיות. פעם זה ליל הסדר והמפגשים המשפחתיים, פעם זה החופש הגדול והילדים שבבית, פעם זה החורף שכולם מתכנסים בו ופעם אלו טיולי הקיץ שצריך להתאים לכולם. עכשיו זו הקורונה והבידוד שמן הסתם, כך קובעים לנו בתקשורת, יביאו אותנו לתגרות פנימיות שאחריתן ברבנות.
וכאן ראוי לחלק את האשם בין העיתונות לגורם נוסף, עולם היח"צ. בכל עונה מחפשים עיתונאים בנרות אייטמים שיהיו גם קשורים לאירועים המתרגשים עלינו וגם מקוריים. אל וואקום החיפושים הזה נכנסים אנשי היח"צ שמקדמים את עניינם של עורכי דין, מגשרים, ושאר עלי מקצוע החיים מהמחלוקות של כולנו.
כך קורה שמערכות התקשורת גדושות בהצעות לראיונות עם מומחים שיסבירו לנו עד כמה מצבנו המשפחתי קשה, עד כמה אנחנו מועדים לגט ובקיצור, עד כמה נכון לראיין את האנשים שלהם שיצילו אותנו מעצמנו. כך מכניסים לנו לראש שלא טוב לנו, שאנחנו חייבים לברוח ולהתאוורר. כך מוטמעת במוחנו עוד סיבה מקושקשת לגירושין, במקום להסביר למבודדים ולמתבודדים איך נכון ונפלא לנצל את מעט זמן הביחד שנכפה עליהם.
עזה
בעזה, כך אומרים, אין קורונה. נו, ולקהילייה הבינלאומית אין מילה אחת טובה להגיד על הסגר והכתר?
להערות ולהארות שלכם: [email protected]
לעוד כמה הערות קודמות: