סיפורי צללים ופרשות נעלמות - הערות

האזנת סתר, אנשים נעלמים, פרשיות נעלמות, קשרים חשאיים ואפילו אירועים שלמים שמסתתרים. החיים כסדרת מסתורין. הערות טרם עוד שבוע טוב

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ב באייר תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

היועץ המסתתר

בהבלח של רגע עלה בידי איילה חסון לשבור את תקרת הזכוכית של השעמום הישראלי מפרשת הרפז. פתאום עם ומלואו מתעניינים במה שאמר אשכנזי למנדלבליט, ומה השיב לו מנדלבליט, ואיך שי ניצן ושאר שועי משפט נכרכים בפרשה המטרידה ההיא.

הכל פתאום מעניין, אין ספק. אותי עניינה והטרידה תגובת הפרקליטות לחשיפותיה של איילה חסון. הטיעון לפיו מדובר בהקלטת סתר, רק משום שבאמצע השיחה המצוטטת הורה מנדלבליט להפסיק את ההקלטה, אמור להטריד אותנו.

נעזוב את השאלה אם אכן לא ניתן להשתמש בהקלטת סתר (מסתבר שאכן מותר ויש לכך כמה היתרים בחוק, בין השאר העובדה שהשיחה בוצעה במתקן צבאי). מטרידה עצם ההישענות של מנדלבליט על טיעון שכזה. אין כאן אמירה בנוסח 'לא היה', 'לא נברא', 'לא אמרתי', 'לא התכוונתי' ושאר הכחשות. היועמ"ש אומר למעשה 'אמרתי, אבל לא הייתם אמורים לשמוע את זה'. סליחה? זה טיעון? הבעיה היא בדיוק זה, שאמרת את מה שאמרת, או כמאמר איתן כבל 'מה אתה לוקח אותנו לפרוצדורה' כשבעיה חמורה ואולי אפילו פלילית מתגלגלת לפתחך? אתה לא עוד אזרח מהשורה שמנסה לחמוק מעונש בטיעונים שכאלה. אתה היועץ המשפטי לממשלה, אתה שומר סף...

הפרשה הנעלמת

שאלה: האם לנוכח העברת תיק המשפטים לידי כחול לבן (במקרה זה, אבי ניסנקורן) משמעות היא קבורתה של פרשת המכרז שלא היה והמוצר שלא היה והמיליונים שהיו ונעלמו, או בעברית פשוטה, פרשת הממד החמישי והמשטרה? האם אפשר לקבוע שזהו, לא נשמע על זה יותר כי נקיי הכפיים יושבים עכשיו במוקדי ההשתקה... סליחה... מוקדי ההכרעה?

כשהם לא רוצים שנדע

כשהתקשורת שלנו רוצה לנפח ידיעה לממדים שאיש לא יוכל להתעלם מהם היא עושה זאת באדיקות ובדבקות. כותרות, פתיחת מהדורות, פולואפים, ראיונות, פרשנויות, כתבי שטח אחוזי תזזית, כלום מגוייסים למשימת האדרתה של פרשה שקובעי הטעם הטוב חפצים ביקרה.

לעומת זאת כשהתקשורת שלנו לא רוצה יודעים העורכים והעיתונאים להגיע בחשכת הליל לבית העלמין לאייטמים ושם בקבורת חמור הם טומנים את הידיעה ואינם עוזבים את המקום עד שברור להם שמהקבר הזה שום דבר כבר לא ייצא.

זה מה שקרה השבוע לכתבתו ב'מעריב' של קלמן ליבסקינד על ניגודי העניינים של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. ניתן לנחש שאם הכתבה הייתה עוסקת באיילת שקד היינו שומעים על כך הרבה יותר.

קלמן פרס באופן מסודר ברור ובהיר כיצד חיות יושבת בדינן של חברות ביטוח שבעלה מייצג או פוסקת פסיקות שבעקבותיהן ירוויחו החברות שבעלה מייצג לא מעט מיליונים. קלמן גם סיפר איך לא מצאה חיות בעייתיות כלשהי בכך שהיא משתתפת בהצבעה על מינויה של העוזרת שלה לשופטת, ואיך קרה שהיא ישבה יחידה בדין כשמולה ערעור על פסיקתה של חברתה הטובה, שופטת המחוזי. עוד סיפר קלמן על האופן בו העבירה בעלי דין לגישור אצל חברתה.

אם אשאל אתכם כעת, כמה מכם, גולשים וקוראים, שמעתם על הפרשיות הללו, קראתם עיסוק תקשורתי כלשהו בחשיפותיו של קלמן, אני משער שהתשובה תהיה עגומה. התקשורת התעלמה, העדיפה לעסוק באסטרטגיית היציאה של ענף המלונאות, ולקבור את מה שלא נעים לדבר עליו.

האיש הנעלם

ישראל כץ, שר החוץ דהיום, ימונה לשר האוצר בממשלה הבאה. כך נקבע כבר די מזמן. אבל רק רגע, מישהו חסר לי בתשבץ המיניסטריאלי הזה... תנו לי להיזכר רגע... הרשו לי אגרד קלות בפדחת והנה מתוך ערפילי השכחה עולה זיכרון מהעבר הרחוק... וזה הולך ככה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים מיוחדת באור יהודה זמן קצר לפני הבחירות מציג תכנית כלכלית לחמש השנים הבאות, תכנית שתפתח את ארצנו ותביא שמחה וששון לכל אחד מאיתנו... אני מזיז עוד קצת ערפל מהתמונה הישנה שהולכת ומתבהרת והנה אני רואה שלצידו של ראש הממשלה מחוייך, מחולף ומעונב כחתן תחת חופתו, אפשר לראות גם את שר האוצר הבא של מדינת ישראל, כך לפחות לפי הצהרותיו הנחרצות והחגיגיות של ראש הממשלה באותו מעמד. האיש ההוא הוא חבר הכנסת ניר ברקת שפרס אז בפני עם ועיתונאיו את משנתו ותובנותיו לפיתוחה הכלכלי של ישראל. "ביקשתי מניר ברקת להיות שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה", הכריז אז ראש הממשלה מתוך ביטחון שגייסותיו של ברקת מעולם ההייטק יעוטו על פתקי מחל בקלפיות.

אז מה קרה? איך גלש לו תיק האוצר לכיוונו של ישראל כץ? ולמה בכל השבועות שבהם כולנו יודעים שכץ הוא השר המיועד ברקת לא מעז להרהר או לערער על ההחלטה? רק מהחשש שמא ערעור על החלטת הבוס יוביל אותו לספסל האחורי של ועדת קישוט? מילא אם היה מדובר בתיק שניתן ל'כחול לבן', היו מסבירים לנו שזה אילוץ, אבל מדובר בתיק שנותר בליכוד, אז למה לא ברקת? אה.. כי לא נשארו תיקים לכולם... מעניין למה... אולי כי הסוחר הפוליטי הגדול החליט לתת ל-19 ח"כי גנץ אותו מספר תיקים כמו ל-59 שלו וכך מצהלות תיקים במחנה גנץ כשעצב ויגון במחנה נתניהו.

אם יום אחד הוא ירצה למכור מכונית תודיעו לי. יכול להיות שתהיה לי הזדמנות לעסקה לא רעה.

חזרה לשגרה מטורללת

אנחת רווחה כללית. המעונות חוזרים לשגרה. אפשר לנשום... מה? מי לנשום? מה לנשום? תעצרו רגע את מחול החרבות ושימו לב להנחיה אחת קטנטנה אך משונה:

הפעוטות ישובו למעונות במתכונת רגילה, כלומר כבר לא בקפסולות של 17 ילדים אלא שוב בקבוצות של 33 ילדים בגודל התקני של כיתה, כלומר 77 מטרים. עד כאן הכול נחמד ויפה. הבעיה היא שלקראת האירוע המרגש נשלח חוזר מנכ"ל שמבהיר את החובה להמשיך ולשמור על כל נהלי משרד הבריאות ובכללן כללי ההיגיינה ו..מרחק של 2 מטרים מילד לילד, ככל הניתן...

אז נגיד שאפשר לכלוא ילד בגיל 3 שלא יעוט על חברו. נגיד. אבל כששומרים על מרחק של 2 מטרים זה אומר שלכל ילד יש שטח של 2 מטרים סטריליים לכל כיוון כלומר מעגל בקוטר של 4 מטרים. עכשיו קחו 77 מטרים (כולל שירותים) של חדר כיתה תקני ותראו כמה מעגלים של 4 מטרים נכנסים פנימה. לא תמצאו שם 33 כאלה... ותארו לכם שרק אחד מהעוללים הללו מחליט לצעוד שני צעדים ימינה... כל המעגלים צריכים לזוז יחד אתו... יש למישהו אפשרות לדאוג לזה? אם חלילה יעלה בדעתו של פעוט חסר עכבות לעשות ארבעה צעדים לאחר הכיוונים נצטרך להזמין למעון באופן בהול צוות שיכלול מהנדס ערים, פסיכולוג ומומחה ניווט לווייני.

אז בואו נאמר את האמת. זה או להחזיר את כולם למעונות או לעמוד בכל הכללים. זה לא הולך ביחד, ואם מישהו כתב באיזה חוזר שזה כן הולך ביחד כנראה שהוא לא ביקר במעון מימיו, או שהוא סתם רוצה להכין את המסמך לוועדת החקירה שאולי תגיע.

וכמי שרעייתו מנהלת מעון ומהומת הווטסאפים סביב העאלק-חזרה-לשגרה אופפת את ביתו, אעיר עוד הערה קטנה עבורכם ההורים: אני מאוד מקווה שאתם לא בונים על זה שהילדים חוזרים למערכת חינוכית. הם אולי חוזרים, אבל זה למערכת היגיינית שכל תכליתה לנקות, לחטא, לרחוץ, לשטוף ולהרחיק.

מנהלת אחת איבדה את הראש כשספרה את מספר הפעמים שעל פי אותם חוזרי מנכ"ל יש לשטוף את ידיהם של הילדים, כשנכנסים וכשיוצאים, לפני ואחרי כל משחק, לפני ואחרי אכילת פרי, לאחר החתלה, לפני ואחרי ארוחה, לאחר כל פעילות או יצירה ועוד ועוד. תכפילו את זה במספר הילדים במעון ותקבלו משהו שמתקרב יותר למכון לשטיפת רכב מאשר למעון שעוסק בחינוך ילדים.

ריבונות? שו ריבונות?

כפי שכבר התרעתי זה מכבר, לא נביא אני ולא חוזה, ובכל זאת אני מרשה לעצמי להעריך, ריבונות לא תהיה ביולי וגם לא תתחיל ביולי. עולם כמנהגו ינהג גם ביולי ובאוגוסט (למעט החום, כמובן). זה יקרה לא בגלל נוכחותה של ימינה באופוזיציה או בקואליציה. זה יקרה בגלל סעיף קטן שנכלל בהסכמות נתניהו-גנץ ולפיו איש מצמד ראשי הממשלה לא יוכל לקדם עניין כלשהו ללא הסכמת שותפו לראשות הממשלה. מסביבת גנץ כבר שמענו יותר מפעם אחת שהכוונה היא להניח את הרגל על דוושת הברקס בסוגיית הריבונות. זו הסיבה שגם מי שניסה לנער היטב את מסמך קווי היסוד של הממשלה לא ראה שנשרה ממנו המילה ריבונות או צמד המילים יהודה ושומרון.

תעירו אותי אם אתבדה. אשמח לשמוע על זה ולהודות בהערכת טעות.

שמור אותו ממקורביו

במסגרת המסע לליבו של הרב רפי פרץ מצא לנכון גורם המוגדר כמקורב לראש הממשלה לדמות את הרב פרץ לרבי יוחנן בן זכאי. ניתן לשער שבין הגורמים לבחירה באיזכור האירוע הישן ההוא נכרכו גם תקווה ואמונה שהשימוש בסיפור מהמקורות יחזק את הקשר בין הרב ועולמו הרוחני לסביבת נתניהו.

וכה אמר אותו מקורב: "הרב רפי פרץ עשה אתה הצעד הנכון גם לציונות הדתית וגם לעצמו. לציונות הדתית עשה כפי שבזמנו ר' יוחנן בן זכאי הציל את עם ישראל כשהבין שכדי שישרוד עליו לפעול נגד הקיצונים לחבור לרומאים ולהציל את יבנה וחכמיה וכך ניצל העם היהודי".

מוזר. מילא ההשוואה בין הרב פרץ לרבי יוחנן בן זכאי, אבל איך קורה שאדם המשווה את נתניהו לרומאים נחשב עדיין למקורב לנתניהו? ואם הוא גם מקורב וגם עורך את ההשוואה הזו, האם הוא יודע על הרס חורבן ומצור שמתכנן נתניהו לציונות הדתית, משהו שממנו צריך לבחון דרכי הישרדות כמעשה ריב"ז? בקיצור, אם אלו מקורבי ראש הממשלה, האם הוא עוד זקוק לשונאים?

מישהו מסתיר כאן משהו?

בשבוע הקרוב נחגוג את יום ירושלים. ההערה הבאה מגיעה בעקבות שיחה מקרית עם שתי נשים שאתם בוודאי מכירים, יהודית קצובר ונדיה מטר.

איכשהו העיסוק ביום ירושלים הוא רק ב...ירושלים. זה אולי נשמע צפוי והגיוני, אבל לא חסר כאן משהו?

נכון, ירושלים היא בירתנו הנצחית, סלע קיומינו וכו' וכו', אבל במלחמת ששת הימים שחררנו עוד כמה אזורים, יהודה ושומרון לדוגמא, רמת הגולן לדוגמא. לאן הם נעלמו? האם יכול להיות שמישהו מחביא את יהודה שומרון והגולן בכוונה? אולי מתוך איזו תקוות שווא תמימה שדחיקת יו"ש למרתפי ההשכחה תמנע מחלוקות בין ימין לשמאל. אז חבר'ה, זה לא קורה. מי שלא רוצה את יהודה ושומרון מתווכח גם על ירושלים.

בקיצור, מה דעתכם לקרוא ליום הזה יום יו"שלים והגולן?

מגנא ומצלא

מישהו צריך להסביר למישהו שאכן תורה מגנא ומצלא, והיא עושה זאת בסדרת הנחיות כמו 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', הלכות פיקוח נפש והעיקרון ש'סכנתא חמירא מאיסורא'.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

השמאל מאבד את הקלאסה

מצוקה בשמאל ובפרקליטות

על הניסים ועל הגבורות

אבירי היושר וחטאי השחיתות

תובנות בקרנות הקורונה