הורסים אותנו מבפנים - הערות

טראמפ ושיטת הסלאמי, השמחה במחנה השמאל, התסכול העמוק בשב"כ, התקשורת המתגייסת, הסדרה המסוכנת ואלימות נגד נשים. הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד בסיון תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

אפשר גם אחרת

אי שם בערבות תל אביב (תל אביב כמשל, אל תיעלבו תל אביבים אהובים), בחדרים חשוכים וספוגי ניחוח נרגילה נשענים אחרוני השמאל הישראלי לאחור ושולחים מבט מבודח בפלזמה שעל הקיר, רואים את מה שניבט משם ומחככים ידיים בהנאה.

אחרי שנות אכזבה קשות ורבות, אחרי אבדן הקשר לשלטון ולמציאות יש להם סוף סוף כמה רגעי נחת כשהם רואים את החארב ודארב שמתחולל בימים אלה בימין. עמית סגל נכנס חזיתית במועצת יש"ע שחוברת לימינה שמשתלחת בליכודניקים שתוקפים בחזרה את ימינה שמיידה בליסטראות בש"ס שלא נותרת חייבת ומשיבה מנה אפיים, יד שקד בחוטובלי ויד קתי שטרית בנפתלי בנט.

מה שלא עשה השמאל בשלוש מערכות בחירות, על אף המשאבים הבלתי נלאים שהושקעו במשימת פירוד ופירוק גוש הימין, עשו תכנית טראמפ אחת וממשלת אחדות אחת. תגידו, ברצינות, אי אפשר לנהל את הוויכוחים האלה אחרת?

האריה שאמר שטות

אריה גולן, אחד שמבין דבר או שניים בעיתונות ויש מי שאפילו מכנים אותו מר רדיו, נשמע פותח כך בבוקר יום ראשון אייטם: "היום תדון הממשלה בקיצוץ רוחבי שיפגע גם בשירותי הרווחה. כל זה כדי לאפשר את הג'ובים במשרדים החדשים והמומצאים".

אריה יקירנו, אולי קצת שכחת, אבל אתה מגיש תכנית חדשותית, לא פובליציסט ולא נציג גייסותיה של האופוזיציה. כמי שאמור לשמור על מראית עין של אובייקטיביות אתה לא אמור לכנות את המשרדים מומצאים ולא לקבוע שהתקציב מיועד לג'ובים, המילה המגונה כל כך הזו. אתה מוזמן לדווח, להפנות אותנו לכתב בשטח, לראיין את מי שנראה לך ולשאול שאלות כהבנתך. תשאיר לנו לחשוב לבד מה דעתנו על הקיצוץ ועל המשרדים. תודה

כשאודי ודני נפגשו

והנה עוד מודל לתקשורת אובייקטיבית וחסרת פניות. ביום חמישי ראיין הצמד אודי סגל וקרן מרציאנו את שגריר ארה''ב בישראל לשעבר, דן שפירו, שהתייחס למהומות בארה"ב ולמהומות הסיפוח.

כצפוי תקף שפירו את רעיון הסיפוח ככזה שמערער את היחסים בין ישראל לארה"ב (מישהו לא סיפר לו שכבר לפני ארבע שנים הוחלף בארה"ב השלטון ושעל הסיפוח המדובר מנצח הממשל האמריקאי עצמו, כך שזה לא בדיוק מערער יחסים בין המדינות, אבל לא נורא. יש לו עוד ארבעה חודשים להתרגל לחילופי השלטון שם). בסוף דבריו התנחם שפירו בכך שתכנית טראמפ אומרת במפורש את הביטוי 'מדינה פלשתינית' ולכן, מבשר שפירו באנחת רווחה, לא מדובר בגזר דין מוות לרעיון שתי המדינות ויום יבוא וממשל אמריקאי אחר ימחק מהתכנית את החלקים הבעייתיים שלה (קרי, הסיפוח, לטעמו) וניתן יהיה להמשיך את רעיון שתי המדינות.

תגובתו של אודי סגל (כזכור מגיש תכנית חדשותית עאלק-אובייקטיבי, לא פרשן ולא דרשן) הייתה שאם כך אז אפשר לסיים את השיחה בנימה אופטימית. אמר וחתם את הריאיון.

הלו, אודי? מה קורה? שכחת שאתה לא צד בדיון? אתה לא אמור לקבוע לנו מה אופטימי ומה פסימי. תחזור בבקשה לתפקידך המקורי, מגיש חדשות. לא מעבר לזה. תודה.

מ-ל-ח-מה!

תנועת 'שלום עכשיו' הפיצה ברחבי ארצנו שלטי ענק המבשרים ש'על הסיפוח תהיה מלחמה'. מדהים. על הטרור לא תהיה מלחמה, על החלום הערבי לסלק אותנו מהארץ הזו לא תהיה מלחמה. על מה כן תהיה מלחמה? על החלת חוק ישראלי בארץ ישראל. זו בהחלט סיבה למלחמה. והדבר המשונה ביותר הוא שאת הבטחות המלחמה הללו מפזרת תנועת שלום.

מי שמרחם על... וכו'

תסכול בשב"כ

בתכנית 'המקור' הובאו ראיונות עם כמה רכזי שטח של השב"כ ובכירים מהארגון שתיארו את ימי הרדיפות אחר מובילי טרור המתאבדים בראשית שנות האלפיים. ניתן להתייחס ללא מעט תובנות שעלו מהתכנית. אני מבקש להתייחס לאחת מהן:

המרואיינים מספרים על התסכול באירועים כדוגמת קבר יוסף והלינץ' ברמאללה כאשר הם משוכנעים שאין כל סיבה לכך שצה"ל הגדול לא שולח מסוק, מרסס את הקהל המוסת ברמאללה ומחלץ את החיילים, או שולח פלוגת טנקים אל תוך מתחם קבר יוסף ומחלץ את מדחת יוסף וחבריו, אבל זה לא קורה.

זה לא קורה כי ג'יבריל רג'וב אומר לצמרת צה"ל (ואולי גם למפרק השעונים הידוע, אהוד ברק, שהיה אז ראש הממשלה) שיהיה בסדר והוא מטפל בעניינים. צה"ל על כל גייסותיו כוחותיו וקציניו נמצאים במרחק יריקה מהאירועים, אבל הקונספציה אמרה שמקשיבים לג'יבריל רג'וב אז מקשיבים.

לאנשי השטח של מערכת הביטחון הישראלית ברור בדיוק מה צריך לעשות, אבל הצמרת מסונוורת וכובלת את ידיהם. מישהו נתן את הדין על הקונספציה המטורללת הזו? למה עדיין לא הוקמה וועדת אגרנט של קונספציית אוסלו? אולי בגלל שהיא עדיין שולטת בנו עד היום?

אלימות נגד נשים

עוד אירוע מזעזע של התעללות בצעירה על רקע כבוד המשפחה נחשפה השבוע. לא נפרט כאן את פרטי המעשים המזוויעים. ושוב, עלו בתקשורת דיבורים על האלימות בתוך המשפחה ואלימות נגד נשים כתופעות שיש להיאבק בהן.

מובן שאין לי כאן כל כוונה לזלזל בחובת המאבק באלימות, אבל משום מה נדמה לי שתיוג כל אירוע שכזה כאלימות נגד נשים בתוך המשפחה (כינוי עובדתי נכון) נועד לטשטש את הבעיה שאף אחד לא רוצה להתעמת איתה ולעסוק בה, רצח והתעללות בנשים בחברה הערבית על רקע כבוד המשפחה.

הרבה יותר נוח להפוך את כולנו אשמים בכל אירועי כבוד המשפחה הללו במקום לומר משהו שיתפרשן מיידית כגזענות ושאר האשמות שאיש לא רוצה לחטוף על ראשו. כל זה קורה למרות שלא מעט מאירועי הרצח של נשים אינם אלא חלק מאותה תופעה ערבית מגונה.

שום פתרון לא יגיע כל עוד לא נגדיר במדויק את הבעיה. כל עוד נפנה אצבעות מאשימות לאינספור כיוונים מטעמי פוליטיקלי-קורקט, נמשיך ללהג וללהג מסביב לאמת הלא נעימה, לא נעסוק בפיל שבחדר גם לא נביא לפתרון אמתי לבעיה.

הרס וחורבן

הסדרה ההרסנית ביותר (עד כה) בטלוויזיה הישראלית העלתה בערב השבת האחרונה את העונה הרביעית שלה ב'כאן'. אני מתכוון ל'היהודים באים', ואתם בטח שואלים מה לך להתייחס לסדרת טלוויזיה שמשודרת בערב שבת, אז זהו שבעידן היוטיוב זה ממש לא משנה באיזה יום בשבוע משדרים את הדבר הזה.

אחד מעמודי הבסיס של כל אומה הוא הביטחון בצדקת קיומה. בשם הביטחון הזה חיילים מוסרים את הנפש, בשם הביטחון הזה מתגבשת ערבות הדדית, בשם הביטחון הזה אזרחים מתמלאים גאווה על העבר ותקווה לעתיד. הדברים רלוונטיים פי כמה וכמה כשמדובר באומה הנתונה תחת מתקפות וערעור על עצם זכות קיומה.

ואז מגיעה הסדרה הזו ומציבה סימן שאלה על כל משפט שנכתב בספר חייו של העם היהודי. כל פרה קדושה נשחטת לקול צחוק רם ומתגלגל. אין מי שחרבה של הסדרה פוסחת עליו. נביאים, מנהיגים, מצביאים, רבנים, דמויות הוד והדר שעיצבו את דמותו של העם היהודי. כולם עולים קרבן רייטינג על מזבח הסדרה ונשחטים.

הסדרה נעשית בכישרון רב עם מיטב השחקנים ומירב ההשקעה. לא חוסכים שם בתחקיר על כל מערכון, על כל רקע היסטורי ועל כל דמות, וזו בדיוק הבעיה. כאשר מציבים סימן שאלה על בסיסה ויסודותיה המורשת הלאומית והופכים את המנהיגות לקבוצת אישים קלי ראש וחסרי אחריות, את מפקדי הצבא לתאווי תאווה לסוגיה ולמיניה, כאשר מפרשנים את המקורות הבסיסיים ביותר של כולנו כלא יותר מאשר עוד טעות בניווט שבמקרה הובילה אותנו עד הלום, בשביל מה למסור את הנפש, על מה ולמה להתגייס לטובת האומה, מדוע לסמוך על אי מי מההנהגה, מדוע להתייחס למשהו כמקודש, לא אומה, לא מדינה, לא צבא, לא הנהגה, הכול אינטרסים ואנשים נבובים, אידיוטים וריקים.

זוכרים את שירו של אלתרמן? "אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו. אתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושייה עצה לו. ואמר: לא אטול את כוחו ולא רסן אשים ומתג ולא מורך אביא בתוכו, ולא ידיו ארפה כמקדם, רק זאת אעשה: אכהה מוחו ושכח שאתו הצדק".

משום כך, לא ארץ נהדרת, לא ניקוי ראש, לא החמישייה הקאמרית ולא דומותיהן העוקצות, מלגלגות ומטיחות רפש ובוז. 'היהודים באים' היא הסדרה ההרסנית ביותר בטלוויזיה הישראלית. ותודה לתאגיד...

האבולוציה של תכנית המאה

קצת קשה לזכור היום, אבל זה התחיל בהבטחה שכבר ביום ראשון הקרוב יהיה אפשר להחיל ריבונות והפלשתינים לא בתמונה. הם לא ממש מעניינים כרגע. זוכרים? חלף זמן קצר וישראל התבקשה לדחות את החלת הריבונות עד לשרטוט מפות מדויק וקברניטנו הסבירו לנו שזה מאוד הגיוני. אי אפשר להחיל ריבונות ככה סתם בלי מפות. חלף זמן ובקשת הדחייה קיבלה הארכה, חכו עם הריבונות עד שתהיה לכם ממשלה, אמרו המעונבים מהבית הלבן.

חלף עוד קצת זמן ושינויים קלילים החלו מתגלים בתכנית. פתאום זה כבר לא ריבונות מיידית על חלק ועל השאר נדבר בהמשך, אלא ריבונות עכשיו על חלק אבל בתנאי שזה כולל הסכמה למו"מ על הקמת מדינה פלשתינית בהמשך. עוד זמן קצר עבר ושרטוטי המפות הבהירו שעשרות אלפי ישראלים יישארו מוקפים, מנותקים מרצף ישראלי ונצורים באותה מדינה פלשתינית הנרקמת במגירות קושנר. עברו עוד כמה ימים והזמירות שהגיעו מוושינגטון הבהירו שבעצם לא מדובר רק בהסכמה עקרונית-תיאורטית על הקמת פלשתין, אלא בוויתור ישראלי מיידי מוחלט על הזכויות והדרישות לגבי כל מה שלא נכלל במפת הריבונות החשאית.

נבירה נוספת בתכנית מגלה שגם הרעיון שלא מפנים ישובים לא ממש בטוח. זו אמנם לא התחייבות לפינוי, אבל פינוי שכזה הוא בהחלט אחת האלטרנטיבות לעתיד גורלם של ישובים מסוימים. מה עוד צפוי לנו בשיטת הסלאמי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ?

חירטוטי אפרטהייד

לקראת הפגנה במוצאי שבת פרסמה תנועת 'שוברים שתיקה' הזמנה לציבור אוהדיה (לכל השלושה) ובה נכתב בין השאר " ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר לאחרונה שבכוונתו לספח את השטחים כבר בחודש הבא, ובכך תהפוך ישראל רשמית למדינת אפרטהייד. אנחנו לא מתכוונים לשבת בבית בשקט כשזה יקרה".

אתם לא רוצים לשבת בשקט, זה בסדר, אתם רוצים להתווכח עם תומכי הריבונות וגם זה בסדר, אבל אם אפשר, דברו אמת. אתם (ושאר כוכבי השמאל המאשימים באפרטהייד) יודעים שזה לא נכון. אתם יודעים שנתניהו מתכוון להחיל ריבונות רק על הישובים ולא לשנות מאומה ממעמדו של פלשתיני כלשהו. אתם יודעים שבסך הכול מדובר בהחלת חוק ישראלי על יישובי היהודים. זה הכול, אז למה לקשקש? זה נראה שאתם מרגישים ששוב העם בורח לכם מבין הידיים ימינה, אז אתם מנסים להבהיל אותו במשהו שלא קיים. זה נראה ששוב אתם ב'שוברים שתיקה' מתקשים להעביר יום בלי להבאיש את ריחה של ישראל בעולם, ובשביל זה אפשר לגייס גם הבלים ושקרים. חבר'ה, בואו נתווכח אבל ביושר.

חפשו מתחת לפנס

שוב ושוב מסבירים לנו שעידן זוהר וקסום כמו עידן הידידות עם טראמפ לא היה וגם לא יהיה, והעידן הנפלא הזה עלול להסתיים בעוד חודשים בודדים במידה וידידנו יפסיד בבחירות לסגנו של אובמה ואז רע ומר יהיה גורלנו.

סוגדי טראמפ ותכניותיו המדיניות קוראים בקול גדול לקבל את מה שנותן טראמפ כי הזדמנות כזו תחזור אולי רק בעוד אלפיים שנה, כך הם מסבירים ומתריעים מסרבנות ישראלית שתכעיס את הנשיא האהוב הרחמן והחביב.

אז ככה, אפשר לשער שכשם שעד לפני 6-7 איש לא דמיין לידידות נוסח טראמפ כך יתכן בהחלט שהבית הלבן צופן לנו הפתעות חיוביות אף יותר בעתיד. למה לא לקוות? ניתן בהחלט לשער שטראמפ אינו אחרון ידידיה של ישראל בארה"ב ולקוות שגם אם לא בבחירות הקרובות אולי בבחירות שלאחריהן יצוץ נשיא ידידותי לא פחות. לא אלמנה ארה"ב.

אגב, אם קשה לכם לדמיין מועמד ידידותי יותר מטראמפ, אין צורך ללכת רחוק מדי. ישנו אחד שכבר נמצא בבית הלבן, קוראים לו מייק פנס והוא סגן הנשיא שם. עמדותיו פרו ישראליות לא פחות מאלה של טראמפ וכמדומני עבורו חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית היא רעיון מבעית לא פחות מאשר לכמה ליכודניקים כאן. ובינינו, הוא לא האמריקאי היחיד שמחזיק בעמדות שכאלה. אז לא צריך להתמלא זיעה קרה ורעידות בלתי רצוניות בכל הגוף לנוכח המחשבה על הימים שעוד יבואו לנו אחרי טראמפ. לא יקרה כלום אם נתאזר בקצת סבלנות. יהיה עוד יותר טוב מהטוב שיש עכשיו. תרגיעו.

חיישנים

שוועתם של המוחים נגד שתילת חיישנים בגופם של ילדינו הרכים וצווחותיהם העולות השמימה מחזקות בי את התחושה שלהרבה אנשים יותר מדי טוב כאן בארץ הזו והשיעמום הכללי שולח אותם לחפש מחאות נטולות סיבה.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

נאום בר אילן יוצא לדרך

השופטים העליונים באמת עליונים

סיפורי צללים ופרשות נעלמות

השמאל מאבד את הקלאסה

מצוקה בשמאל ובפרקליטות