אורי רווח:
"זו הסיבה האמיתית שבגללה פוטרתי מהתאגיד"

אורי רווח מספר על תהליך התשובה, הבחורה שהחליטה להתאסלם והתחרטה, הסולחה שעשה בין שרה נתניהו לאחיה, והתרחשות שהובילה לפיטוריו

אבנר שאקי , י"ח בחשון תשפ"א | עודכן: 23:50

ננזף. אורי רווח
ננזף. אורי רווח
צילום: Nati Shohat/Flash90

נעים להכיר

"אורי רווח, 49, נשוי בשנית לטלי, אב ל-6, תושב ביתר עילית. עד לא מזמן עורך ומגיש תוכניות בכאן 11, בעברי כתב בערוץ 1 ובחברת החדשות של ערוץ 2".

הנוער העובד

"נולדתי בעכו להורים מסורתיים, אמא מטוניס ואבא ממרוקו. סבא וסבתא שלי משני הצדדים היו דתיים. עד גיל 6 גרתי שם, ואז עברנו לשכונה ד' בבאר שבע, שכונה מאוד קשה. כשהייתי בן 14 אבא שלי נפטר, ואמנם יש לי המון אחים חורגים, אבל אני הבן היחיד המשותף לשני הורי. בכיתה ז' התחלתי ללמוד בכפר נוער, ובעקבות ספר של דבורה עומר שהכרתי שם נכנסתי לעולם העיתונות. בספר מסופר על הרצל, שהיה עיתונאי, ובהשראתו התחלתי להוציא עיתון בכפר הנוער שבו למדתי.

"בכיתה י' חזרתי הביתה, וזמן קצר לאחר מכן ניגשתי לשמעון אלקבץ (כיום מפקד גל"צ, א"ש) עורך עיתון 'שבע' – העיתון המקומי בבאר שבע, וביקשתי לכתוב אצלו. שמעון קיבל אותי לעבודה וכך התחלתי לצבור ניסיון, ובנוסף לכך בשנים ההן גם אורי בינדר, ראש מערכת הכתבים דאז של מעריב בבאר שבע הדריך אותי המון, וכך תוך זמן קצר התחלתי גם לכתוב במעריב לנוער".

צו גיוס

"לקראת סוף התיכון הגשתי מועמדות לגלי צה"ל, אבל לא הוזמנתי למיונים. כמה חודשים לאחר מכן פגשתי את ראש אגף הגיוס באיזו תוכנית טלוויזיה ושאלתי אותו למה לא בחנו אותי. הוא ביקש ממני להגיש שוב בקשה, אז נסעתי לקריה והבאתי להם את כל החומר, ואז במשך חודש שלם הייתי במתח אדיר, עד שהגיעה ההזמנה לבוא להיבחן – ובסופו של דבר גם התקבלתי.

"אחרי השחרור עבדתי שנה במעריב ככתב בירושלים, ואז אמא שלי התאלמנה מבעלה השלישי ולא רציתי להשאיר אותה לבד אז חזרתי לבאר שבע. זמן קצר אחר כך שמעתי שחברת החדשות מחפשת כתבים בדרום, הגשתי מועמדות והזמינו אותי לראיון, התקבלתי, ובסופו של דבר היו לי שם לא מעט שנים מרתקות. אחרי מספר שנים ככתב בדרום ובעוד כמה תפקידים עברתי לסקר את ירושלים עבור חברת החדשות, העברתי גם לא מעט שידורים חיים, ומבחינה מקצועית השנים הללו היו השיא שלי בקריירה כולה".

הנר שלך מאיר

"במהלך הקריירה אמנם כבשתי המון יעדים, אבל למרות ההצלחה והפרסום הרגשתי ריקנות גדולה. ביליתי המון - תל אביב, מועדונים, מה לא?, חיפשתי את האושר - אבל לא באמת הייתי מאושר. משהו בי צעק לשינוי, ולא ידעתי מה זה. עשיתי דיאטה, כושר, דברים אחרים, אבל כלום לא הביא לי את מה שחיפשתי. אחד הדברים שהכי הפריעו לי בשנים ההן היה שתמיד הרגשתי שאני מרצה אחרים. כל החיים שלי היו סביב לרצות אחרים, להביא סיפורים טובים, לקבל הערכה מהעורכים. ריציתי אחרים, אבל כל הזמן חשבתי - מה עם החיים שלי? מה עם מה שאני רוצה באמת?

"לשמחתי בשלב מסוים הסכימו כאמור להעביר אותי לירושלים, וזמן קצר אחרי שהגעתי לעיר פגשתי את הרב דב ביגון, ראש מכון מאיר. הגעתי לישיבת מכון מאיר כי רציתי להתקרב ליהדות ולהכיר יותר, והרב ביגון שבה אותי עם החיוך המפורסם שלו. למדתי איתו הלכות לשון הרע, וזה כל כך דיבר אלי. פתאום הסתכלתי בצורה לגמרי אחרת על כל שנות הקריירה שלי. הבנתי כמה התמקדתי ברע, במלוכלך, ברצון להתפרסם ולרצות.

"אחרי כמה חודשים התחלתי להתקרב לחב"ד, והרגשתי שזה ממלא אותי. ב"ה עד היום אני חסיד של הרבי מלובביץ'. בתקופה ההיא התחלתי לעבוד כיועץ התקשורת של השר לשירותי דת מטעם ש"ס, אבל אחרי זמן מסוים בער בי לחזור לטלוויזיה. חזרתי לערוץ 1, וזה הזכיר לי קצת את התקופה שבה הייתי בתחילת ההתחזקות שלי, כשעוד עבדתי בחברת החדשות. כשהחבר'ה שם ראו אותי עם כיפה הם קראו לי 'בבא אורי' ושאלו מי נפטר אצלי במשפחה. לא הבינו מה קרה לי. כשדיברתי על ההתחזקות שלי עם ראש המערכת דאז, שלום קיטל, הוא שאל האם הם יוכלו לשדר בשבת כתבות שאכין לפני שבת, ועניתי שלא. לזכותו יאמר שהוא ממש קיבל את זה בטוב".

הגירוש

"עד לפני שחזרתי בתשובה החזקתי בדעות שמאליות מבחינה פוליטית. גדלתי על 'העולם הזה', וזה היה הראש שלי. במהלך השנים עשיתי לא מעט כתבות על אנשי גוש קטיף, בהטיה פוליטית שמאלנית כמובן. חשבתי שהם לא צריכים להיות שם. באחד הימים, שר הביטחון דאז איציק מרדכי ביקר בכפר דרום, והגעתי לסקר את העניין.

כשהגעתי לשער הישוב, נאמר לי שלא אוכל להיכנס ולסקר את הביקור. ממש לא באתי להם בטוב לחבר'ה שם. אחרי התערבות מסוימת של דובר צה"ל הכניסו אותי, והיה בלאגן גדול. אחרי שחזרתי בתשובה הגעתי לגוש קטיף מתוקף עבודתי כיועץ שר הדתות, וזו הייתה סגירת מעגל מרגשת. בהמשך הקריירה, אחרי התשובה, סיקרתי את גוש קטיף מזווית אחרת לגמרי. שידרתי כתבות שהראו את החשיבות של ההתיישבות".

טעות גורלית

"לאחר שסיימתי את עבודתי אצל השר, חזרתי לרשות השידור. כשחזרתי לשדר בערוץ 1, הרגשתי שהקב"ה נותן לי הזדמנות שנייה, אז מאוד השתדלתי לעשות כתבות טובות ומחזקות. למשל, ראיינתי אנשים שעושים ברית מילה בגיל 90. עשיתי כתבה על משפחת זלמנוב מצפת, משפחה ברוכת ילדים - 19 במספר. שידרתי המון כתבות חיוביות ב'מבט' שהיו קשורות לארץ ישראל ותורת ישראל. בשנים ההן גם הקמנו גם בית כנסת ברוממה, במבנה של רשות השידור. עשינו הכנסת ספר תורה גדולה, וסוף סוף יכולנו להתפלל כמו שצריך.

"לצד זאת, אני יכול לומר שברוך ה' גם זכיתי לעשות דברים טובים בתקשורת גם לפני התשובה. למשל, דבר חיובי שקרה בעקבות העשייה העיתונאית שלי קשור לבחורה מסוימת שהחליטה להתאסלם, ויצרה איתי קשר לגבי זה. היא רצתה להתראיין כי הייתה לה מצוקה מסוימת, וחשבה שהרשויות יעזרו לה אם תעשה רעש.

"הייתי בעניין, זה באמת היה סיפור טוב, והתחלנו לעבוד על זה. באחת הפעמים שהיא ניסתה להשיג אותי היא התקשרה בטעות לרב אורי רווח, אח של זאב, וכידוע אנחנו חולקים את אותו שם. הרב אורי שמע במה מדובר, ניסה לשכנע אותה לרדת מזה, ביקש ממנה לומר יחד איתו 'שמע ישראל', וברוך ה' היא אכן חזרה בה. עד היום עושה לי טוב לדעת שהשיחה הקצרה הזו גרמה לה לרדת מכל העניין".

ללא משוא פנים

"כשרשות השידור התפרקה ועברנו לתאגיד, השנה הראשונה הייתה מעולה מבחינתי. המשכתי עם התוכנית 'מלווה מלכה' ששודרה במוצאי שבת בכאן מורשת וברשת ב', עשיתי פרויקטים מיוחדים, והכל זרם טוב. לאחר מכן עשיתי כמה דברים שהם לא כל כך אהבו, ופה התחילו הבעיות. למשל, עשיתי כמה תוכניות על נערות יהודיות שיוצאות עם ערבים, כולל פאנל מורחב עם מספר נשים וביניהן ענת גופשטיין, והם לא אהבו את זה. חשבו שזה גזעני. בהמשך הדרך היו עוד כמה דברים ששידרתי והם לא אהבו, וכמה חודשים אחר כך, כשהיו המון הפגנות בעד זכויות הלהט"בים, הקראתי מכתב שהרבי מלובביץ' כתב בנושא, בו הוא טוען שלכל אחד יש זכות בחירה האם ללכת אחר תאוותיו, וזה מבחינתם היה הקש ששבר את גב הגמל.

"אין לי שום דבר אישי נגד בעלי נטיות הפוכות. אני חושב שכל אדם צריך לעשות חשבון נפש מול בוראו, וזה לא עניין שלי. אגב, בעבר, לפני התשובה, סיקרתי כמה פעמים את המצעדים שהם עורכים והיו לי הרבה חברים מהקהילה. אחרי שחזרתי בתשובה חברים בקהילה אמרו לי שעכשיו בטח יהיה לי משהו אישי נגדם, אבל זה לא נכון. אני מכבד כל אדם באשר הוא. כל אדם נברא בצלם, ולכל אחד יש את ההתמודדות שלו. פשוט הרגשתי שהייתה אז שטיפת מוח ברחובות בעניין הלהטב"י, ורציתי להקריא את המכתב של הרבי כדי לאזן את הדברים. אחד המפיקים שמע את הדברים, הלך להתלונן, ומשם הכל התגלגל הלאה. זו הסיבה האמיתית שבגללה פוטרתי מהתאגיד.

"מאז שחזרתי בתשובה, ניסיתי להביא את הטוב בעשייתי העיתונאית. גדלתי על העיתון 'העולם הזה', והוא עיצב לי את התודעה לגבי עיתונות. הוא היה הכי רכילותי וצמא דם שאפשר לדמיין. כשעבדתי בחברת החדשות, שלום קיטל אמר לי פעם: 'אורי תביא גם סיפורים טובים בעלי ערך עיתונאי, לא רק דברים רעים'. אני מודה שמה שהיה לי בראש אז זה דם, אש ולשון הרע. ל'עולם הזה' הייתה סיסמא מפורסמת: 'ללא מורא וללא משוא פנים'. במובן מסוים המשכתי לדבוק בעניין הזה, אבל בקטע טוב - ללכת עם האמת הפנימית שלי כדי להביא את הגאולה האמיתית והשלמה.

"בכל מקרה, אחרי מה שקרה עם המכתב של הרבי הזמינו אותי לשיחת הבהרה, ובה נאמר לי שהייתי צריך לאזן את הדברים ולהשמיע גם את הקול השני. כתגובה לדבריהם עניתי שמדובר בתוכנית תורנית, ולכן ראוי להביא בה דעת תורה. ותכלס, מאותו היום, הרגשתי שמתייחסים אלי כאל עובד בעייתי. פתאום התחילו להוריד ממני פרויקטים, לא הוזמנתי לישיבות, ובכללי היחס אלי היה ממש קר. לא זכיתי לפירגונים, הורידו לי את החזרי המוניות ודרשו שאגיע עצמאית, וחטפתי הרעות תנאים נוספות.

"כמה חודשים לאחר מכן הזמינו אותי לשיחה נוספת, שבה ביקשו ממני לגוון את התכנים שלי ולהשתפר. כעבור זמן נוסף הזמינו אותי לשימוע, ואמרו לי שהם חשים חוסר שביעות רצון מהשידורים שלי. טענו כל מיני דברים הזויים, והבנתי שהם רק מחפשים במה להיאחז. מצדי אפשר לפרסם את כתב השימוע. מדובר בגיבוב של טענות סרק.

"בשלב הזה העניין הגיע לתקשורת, ורצו ברשת עצומות שקראו למנוע את פיטורי, ואנשים רבים חתמו עליהן. זה היה מאוד מחזק. חודש וחצי לאחר מכן פיטרו אותי סופית. דווקא לפני הפיטורים היה שקט. הם הרדימו אותי, אז חשבתי שהכל בסדר, ופתאום הגיעה ההודעה הסופית. יחסית לקחתי את זה בטוב, כי אני מאמין בה' יתברך וטובו. מה שכן, שלחתי מכתב מאוד חמור וחריף לאלדד קובלנץ מנכ"ל התאגיד, כי היה חשוב לי למחות על מה שנעשה".

דמעות של מאזינים

"במוצאי השבת הראשונה לאחר הפיטורים חוויתי את הרגעים הקשים ביותר עבורי בכל התהליך, כי פתאום אחרי 18 שנה – נפער חלל גדול. הרב יוסף צבי צירקוס ואני מאוד השקענו בתוכנית, ופתאום הכל נגמר. חלק מהמאזינים לקחו את זה מאוד קשה, ואפילו קיבלתי שיחות מכמה מאזינים שממש בכו לי בטלפון. או אנשים בודדים שאמרו לי שזה היה הדבר היחיד כמעט שהפיג להם את הבדידות. חולים שסיפרו כמה התוכנית חיזקה אותם, ועוד.

"תודה לאל התמודדתי עם זה טוב יחסית, כי תמיד יש פעילות סביב הילדים שלי ושל אשתי. לי יש שישה ברוך ה', ולה תשעה. התגרשתי אחרי 15 שנות נישואין, כי הייתה ביני ובין אשתי הראשונה חוסר התאמה בהמון דברים – לצד דברים משותפים כמו הרצון לעשות צדקה וחסד, וברוך ה' מצאתי את מקומי עם אשתי השנייה, חסידת חב"ד, שאני עובד איתה על הבאת גאולה פרטית וכללית.

"עוד לגבי התוכנית אני יכול לומר שהיו בה מספר רגעי שיא שאזכור תמיד. השלמנו בין הורים וילדים שלא דיברו למעלה מעשרים שנה, חגי בן ארצי ואחותו שרה נתניהו לא היו בקשר המון זמן ואיחדנו מחדש ביניהם, וגם זכינו לעזור להמון זוגות בעניין של שלום בית. הדברים האלה היו מה שהחזיק אותי בתוכנית. במשך לא מעט זמן האווירה מצד התאגיד כבר הייתה לא נעימה.

"לגבי ההמשך, אני מאמין שאחשוב עם עצמי ביישוב הדעת מה הלאה, ונראה לאן ה' יוביל אותי. עברתי לא מעט טלטלות בחיים, אבל בזכות ביטחון בה', אמונה ושמחה, עברתי אותם באופן טוב יחסית. ממה שאני מרגיש עכשיו, הכי בוער בי זה לחזור לטלוויזיה. אני לא יודע איפה ואיך, אבל יודע שהחלום שלי זה לפייס ולקרב בין אנשים, להעיר אותם לעבודת ה', ולקרב את הגאולה השלמה".

---

לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן

באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד