אריה שיף
אריה שיףצילום: ללא קרדיט

המשטרה יכולה לספר כמה סיפורים שהיא רוצה, התקשורת יכולה להמשיך עם מחולי הפוליטיקלי קורקט כמנהגה. היא הרי מומחית בכך: מחבלים שהופכים בן רגע ל'צעירים', 'אלמונים', 'חשודים' ושאר תוצרי המכבסה. אפשרות מצויה נוספת היא לחיות בעולם בו רק נשוא ללא נושא: – רכבים נגנבו, שמשות נופצו, נשקים נגנבו, חנויות נפרצו, אבנים הושלכו ואזרחים נדקרו.

אבל את האמת לא ניתן לשנות – וכולם יודעים אותה: הערבים והבדואים בנגב הם מוקדי הפשיעה בישראל, ואין כל כוונה ממשית למגר את הבעיה. זאת, עוד לפני שדיברנו על התופעה הנוראית של רצח הנשים, הממוקדת כמעט באופן בלעדי בחברה הערבית. אלו, כמיטב התקינות הפוליטית, נספרות באופן רגיל תחת הרובריקה של הנשים הנרצחות בישראל, מבלי להבין שיש לנו כאן בעיה עקרונית עם חברה שאלימות, דם וגניבה היא הלחם והחמאה, מורשת אבות.

על המצב בצאלים כולם יודעים. גם על הפרוטקשן המזעזע בבתי העסק אצבע הגליל. אבל יש גם את האזרח הקטן: את אלפי המכוניות הנגנבות מידי יום, את חוסר היכולת להחזיק בישראל ג'יפ טויוטה לאורך זמן לפני שיחליף בעלים לטובת אחד מתושבי הפזורה. את הבתים הנפרצים מידי יום, את החנויות ובתי העסק, את הנסיעה הפרועה בכבישים.

מקהלת הטהרנים כמובן תגיד, ובצדק לכאורה, שמדובר במיעוט, בהכללה ופגיעה ברוב שאינו שותף לפשע ושאר מיני בלה בלה. התמימים יאמרו שהאשמים הם אנחנו. לו רק ניתן להם יותר יחס, יותר השתלבות, לוודאי יפסיקו מאליהם לפרוץ לבתים ולשדוד מכוניות משל היו לחמניות במאפיה. זו טעות. חברה שבה אחוז הפשיעה גבוה – כל זאת מלמד כאלף עדים על החברה כולה, על החינוך שבה, על הלגיטימציה לפשיעה ועבירה.

המשטרה יודעת איך לפתור את זה באופן מעשי, אבל אינה רוצה. הרבה יותר קל להתמודד עם מפרי רעש לאחר השעה 11 בלילה מאשר עם פורעים ששורפים ניידות בכניסה לכפר. הממשלה יודעת מה אמורים לעשות, אבל היא אינה מתכוונת לשנות את החקיקה, משום שהיא פוחדת מתגובת הציבור הערבי וגם כי כידוע אין פה באמת ממשלה כבר שנים ארוכות, ובתי המשפט הסלחנים והטהרנים שולטים בכיפה.

אבל בינתיים, לפחות בינתיים – יש דבר אחד שניתן וחייבים לעשות – להיאבק כולנו למען שחרורו של אריה שיף, אדם בוגר בן שבעים שעשה את הדבר הנכון וירה בפורץ שסיכן את חייו וגנב את רכבו. כל אדם בעל רגש שפוי מבין לליבו של שיף, מבין ללבו של אדם מבוגר המתעורר באישון ליל למשמע ומראה שלשה רעולי פנים הפורצים לרכבו, זו הפעם הרביעית, ואין לו כל דרך מעשית לעצור אותם ולהגן על רכושו מלבד השימוש באקדחו.

חכמים ידעו זאת כבר לפני מאות בשנים וקבעו כי על פי דין תורה כיון שאדם עומד על ממונו, ממילא אדם הבא במחתרת 'התיר עצמו למיתה' ואין לו דמים, וזאת משום שגם הפורץ עלול לתקוף את בעל הבית החש לשמור על רכושו.

 

שחררו את אריה שיף לביתו! #צדקלאריה