ארגון 'תורת המדינה' הוציא היום (ראשון) סרטון חדש ביחס להליך 'בג"ץ הבוגדת', בעקבות קריאת זקני רבני הציונות הדתית לחיזוק המשפחה בישראל ועצמאות בתי הדין.
בסרטון שהוציאו ארגון 'תורת המדינה' הם מסבירים את הסכנה למשפחה היהודית לטענתם בהליך בהליך 'בג"ץ הבוגדת' וקורא להצטרף לקריאת הרבנים.
הרב יאיר קרטמן, ראש ארגון 'תורת המדינה': "ההליך המשפטי בבית המשפט העליון, המכונה 'בג"ץ הבוגדת', מעמיד בסכנה ממשית, את המשפחה היהודית".
לדבריו, "הפקעת הדיבר 'לא תנאף' מהגדרת המשפחה, והפגיעה באמון בין איש לאשתו, מערערות את יסודות החברה כולה'. ניתן להשוות את הנזקים למשפחה הגלומים בבג"ץ הבוגדת, לנזקי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ההבדל הוא שכאן אנו מודעים לכך והרבנים מתריעים מראש על הסכנה".
הוא הוסיף והדגיש כי הסרטון בא "לאחוז בשיפולי גלימתם של רבותינו ולחזק את המסר של הצורך בחיזוק המשפחה, ועצמאות בתי הדין. אנחנו מקווים שבג"ץ יבין את חומרת העניין ולא ייצור קרע בעם ישראל. אנו כמובן פונים לחברי הכנסת להתמודד בחקיקה עם פסיקה הרסנית של בג"ץ".
כפי שפורסם, פרשת "דנג"ץ הבוגדת" נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.
יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.
האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.
האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.
ארגון 'תורת המדינה' ביקש להצטרף להליך המשפטי כידידי בית המשפט, וטען כי על בית המשפט העליון לפעול בהתאם לחוק ולקונצנזוס הישראלי הן ביחס למרכיב הנאמנות במשפחה, הן ביחס לחלוקת ממון והן ביחס לסמכות בתי הדין הרבניים. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה את הבקשה ללא נימוק.