מה עושים בשבת?

במשך שנים רבות טענו אנטישמים כלפי יהודים שהם עם של עצלנים. במקום לעבוד שבעה ימים בשבוע ולתת תפוקה מליאה, הם מבזבזים שביעית מהחיים שלהם בבטלה. 'שבת'.

היום כבר מקובל בכל העולם שיש יום מנוחה שבועי לכל העובדים, והרעיון היהודי של 'שבת' הפך לנכס אוניברסאלי. אבל שימו לב שכשהתורה מסבירה למה לנוח בשבת היא אומרת: "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות".

מה פירוש לעשות? הרי כל העניין של שבת הוא שלא עושים, לא? התשובה היא שיש כאן עשיה, אבל מסוג אחר: אם במשך שישה ימים אנו עוסקים ביצירת הגוף של העולם, בשבת אנחנו נופחים בו נשמה. אנחנו לא עוסקים ב'מה' אלא ב'למה?' לא שוקעים ב-Doing (=העשיה) אלא מעמיקים את ה- Being (=ההוויה) לא רצים בין פגישות עם כל העולם, אלא נפגשים עם עצמנו ועם הקרובים אלינו ביותר.

יש אנשים שקשה להם עם זה שאסור לעשות בשבת כל מיני דברים שהתרגלנו אליהם. לנסוע, לדבר בטלפון, להיות מחוברים לרשתות החברתיות. אבל כל ה'לא' הזה נועד לברוא אצלנו מרחב חדש ומופלא של 'כן'. להתנתק לזמן מה מהחוץ כדי להתחבר אל הפנים. כשנחזור ביום ראשון שוב אל עולם המעשה, לא נשוב לאותה נקודה שהיינו קודם. נחזור למקום גבוה יותר כשיש בנו 'נשמה יתירה'.