מתבייש. דב הלברטל
מתבייש. דב הלברטל ערוץ 7

"זו בושה בימים אלה להיות חלק ממחנה המרכז שמאל. זו אפילו בעיה מוסרית. שתיקתם העלובה של הפוליטיקאים והוגי דעות אנשי שמאל למיניהם, נוכח הפרעות של הערבים, ערביי ארץ ישראל ואזרחיה, מעידה על שפלות הרוח ונמיכות הקומה מאין כמותם", קובע המשפטן דב הלברטל.

לטעמו "זוהי שעת המבחן לנאמנותם של השמאלנים למדינה ולערכיה, אלא שכנראה הפוסט ציונות של אנשי המרכז והשמאל, שקולה להמרת דת".

הלברטל מדגיש כי דברי מקבלים משנה תוקף דווקא משום שהוא רואה את עצמו כאיש מרכז שמאל, וככזה הוא אומר: "אני לא מצפה מהם לגאווה יהודית. זה מכבר הם מתנכרים ליהדותם ואפילו מתביישים בה, אבל איפה הגאווה הלאומית? היכן עמוד השדרה הלאומי? בן גוריון ומקימי המדינה האקטיביסטים, היו משליכים אותם מהמפלגה בבושת פנים", משוכנע הלברטל.

"למה לא שומעים אותם? את מיכאלי, את עומר בר לב? ואולי גם את הערביה שבמקום השביעי (איבתיסאם מראענה)? מעניין מה יש לה להגיד על הפרעות של בני מינה כנציגת מפלגת מקימי המדינה? למה לא שומעים את זנדברג? את יאיר גולן שמדבר רק על כך שיש סיכוי לממשלת שינוי? ומה עם חברי כנסת מיש עתיד?", שואל הלברטל.

"זו בושה שאין כדוגמתה. יהודים נרצחים. עושים בהם לינץ' במדינתם. אם הערבים היו יכולים, היו מבצעים ביהודים טבח כבפרעות תרפ"ט בחברון. גם אז היה דו קיום "נפלא" עם השכנים הערבים", הוא מזכיר ושואל: "למה המרכז והשמאל לא קם על הערבים האלה. למה הם לא אומרים שצריך לקחת פיזית את איימן עודה ולסלק אותו מהמשכן כתומך טרור, ואולי יותר מכך. הרי עודה כותב בגלוי בפוסטים שצריך לעודד את הנוער הערבי הנפלא. ועודה, תומך הטרור יודע מה הנוער הזה עושה. עודה מעודד אינתיפאדה חמושה".

לטעמו של הלברטל על השמאל היה להיות הראשון שקם ותובע מהממשלה "הרופסת", כהגדרתו, לשטח את עזה, לנתק את החשמל מהרצועה שכן "לא יתכן שפורעים ומחבלים ערבים שורפים בתי כנסת. צריך לפתוח נגדם באש חיה. לא יתכן שחוסמים כבישים ועושים לינץ'. איפה הם אנשי השמאל, שוחרי הצדק ושוויון הזכויות?".

אלא שלטעמו אנשי השמאל אינם אלא "פחדנים, מוגי לב, אנטי מוסרים שמתאכזרים לאחיהם ומרחמים על הערבים. הרי כשירו טילים מעזה לירושלים, וגם לפני כן, היה צריך לפתוח במתקפה בכל הכוח, כולל השטחת כל הבניינים, ולא להיגרר אחרי ההתפתחויות של חמאס. לכך היה צריך השמאל לעודד, להבין מהי גאווה לאומית, להחזיר את זקיפות הקומה של מייסדי המדינה".

מוסיף הלברטל ומחריף את דבריו: "עם אנשי המרכז והשמאל הנוכחים, אין בכלל ספק שהמדינה לא הייתה קמה. אין להם מה להגיד על השלכת אבנים ובקבוקי תבערה על אזרחים ישראלים? אין להם מה להגיד על שליחת טילים ללא הבחנה?".

"אם כאן נמצאים מיליון אנשים תחת איום מתמיד של טילים, ואם עוד מיליון תלמידים לא הולכים לבית ספרם, אז כל עזה צריכה לבעור, וכל מיליוני תושביה צריכים לחוש תחת מצור כבד. כך צריך היה לדבר איש שמאל מוסרי. אין להפסיק את המערכה עד שהיא תוכרע. שלא יעזו לעשות דבר במשך שנים. ועל כל בלון אחד ויחיד יש לשטח את עזה ולבצע סיכולים ממוקדים. כך נוהגת מדינה ריבונית שאכפת לה מאזרחי, וזה מוסר יהודי שחס על כל צער של יהודי".

באשר לערביי ישראל אומר הלברטל כי "צריך לומר את האמת העגומה, החמאס שוכן בליבותיהם של רוב הערבים הצעירים אזרחי מדינת ישראל. זה לדורות. ואולי לכן גם צריך להפריד בין האוכלוסיות המעורבות בערים כמו לוד, יפו, עכו ורמלה. שיהיו שם שתי עיריות, כי בליבם הערבים הצעירים שונאים את היהודים, אבל השמאל מאשים את היהודים בפרעות של הערבים. בעיניהם המתפרעים הערבים הם שיות תמימות. רק אנחנו אשמים. אשמים שלא טיפלנו באלימות של הצעירים הפרימיטיביים הערבים, אשמים שלא נתנו להם להתפרע, אשמים שיהודים עלו להר הבית, אשמים שלא כרענו בפניהם ברך, רק היהודים אשמים. אני איש מרכז שמאל, שבימים אלה מתבייש בכך. עם פוסט ציונים ועלובי נפש ומוסר כשמאל והמרכז הישראלי בזמן פרעות הערבים הנוכחי, מי כבר צריך אויבים", חותם דב הלברטל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו