בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: Yonatan Sindel/Flash90

משפט נתניהו מתנהל מזה כשנה וחצי, וכל מי שהתנסה במשפטים פליליים יכול לקבוע בוודאות – כך לא מתנהל משפט פלילי. וטוב שכך.

שרשרת התקלות בפרקליטות ובמשטרה שהתגלתה במשפט נתניהו עד עתה הייתה שולחת כל כתב אישום אחר לפח האשפה כבר לפחות שלוש פעמים.  רק שהכללים במשפט נתניהו שונים לבלתי הכר עד שניתן להטיל ספק רב בחוקיותם. הרשעה בתיק פסול כזה לא תהיה החלטה שיפוטית...

נתחיל בעובדה כי התברר שחקירת המשטרה נוהלה ללא אישור היועמ"ש, קרי: בניגוד לחוק.  משמע, כל כתב האישום המבוסס על החקירה שלא אושרה כדין, היה אמור להתבטל על הסף, שהרי הוא נוצר מעבירה על החוק.  השופטים עברו על העניין לסדר היום.

נדגים את העניין: נניח שוטר מכוון אקדח אל חשוד בסחר סמים ואומר לו – תודה שמכרת סמים או שאני יורה בך.  החשוד כמובן "מודה", כי הוא רוצה לחיות.  האם כתב אישום שיוגש בגין "הודאה" זו בסחר סמים הוא חוקי? מובן מאליו שלא. כל בית משפט המכבד את עצמו היה זורק את כתב האישום לפח האשפה.

ולא, אין מדובר בהשגת ראיה שלא כדין.  מדובר בקיום חקירה בלתי חוקית בעליל. במשפט נתניהו שכחו מה"חוק".

לאחר הקראת כתב האישום התברר כי מייחסים לנתניהו עבירת שוחד שניתנה ל"סביבתו" ואין כל פירוט בכתב האישום של ה"מתת" התקשורתי שעליו מבוססת עבירת ה"שוחד תקשורתי" חסרת התקדים בהיסטוריה.

השופטים שאישרו כי כתב האישום אינו מגלה עבירה, שלחו את הפרקליטות לתקן את כתב האישום.  אין לכך כל בסיס חוקי.  כאשר כתב האישום אינו מגלה עבירה ואינו מכיל את כל יסודותיה, יש לבטלו ולזכות את הנאשם.  לא קיימת כלל סמכות חוקית לבית המשפט לשלוח את הפרקליטות לתקן כתב אישום פסול.

לאחר מכן ביקשו פרקליטי נתניהו גילוי חומרי חקירה שלא נמסרו להם או שנמסרו במרמה – כגון תמלולי חקירות חסרים מהותית. נדיר שבמשפט פלילי מאשרים בקשה אחת כזו. חומרי החקירה אמורים להיות תקינים ולהימסר להגנה מראש. 

במשפט נתניהו אישרו בקשה כזו ועוד בקשה ועוד בקשה ואפילו ערכאת הערעור בבית המשפט העליון אישרה בקשה כזו בערעור. בארה"ב היו מכריזים במקרה כזה על – mistrial ומבטלים את המשפט. בישראל, במרבית המקרים, היו השופטים רומזים לתביעה ברמז "עבה" שמוטב שיבטלו את כתב האישום – דבר המוביל לביטולו (או לחילופין לפסק דין מזכה).

השבוע התברר כי כל האישום בשוחד המבוסס על "היענות חריגה" של אתר וואלה לנתניהו בכלל לא נחקר.  שהרי טענת "היענות חריגה" צריכה להוכיח כי קיימת "היענות סטנדרטית" וכלפי נתניהו היתה "היענות חריגה".  ראשית, התברר כי המשטרה והפרקליטות בכלל לא בדקו את ה"סטנדרט", למרות שפרקליט בכיר אחד (עו"ד רז נזרי, המשנה לעניינים פליליים) לפחות התריע כי חייבים לבדוק זאת. 

ואולם, כעת התגלה כי המשטרה והפרקליטות (לטענתם) בכלל לא בדקו את הטלפון של ישועה אליו נשלחו כל הבקשות לכיסוי, למעט אלה הנוגעות לנתניהו. 

החוקרים והפרקליטים עטו על עצמן את "מסכת האהבל" וטענו כי הם "לא ראו" את התכתובות האחרות.  קל יותר להאמין שהירח הוא ורוד מאשר לטענה הזויה זו, שהיא הודאה של עשרות חוקרי להב 433 ופרקליטים בכירים שהם רשלנים ו"עוצמי עיניים" מראיות שנמצאות ממש בידיים שלהם.  

מה עשו השופטים? הם שלחו את הפרקליטות ל"בחון שוב את חומרי החקירה" בטלפון של ישועה. ממה נפשך? אם הפרקליטות לא בחנה את החומרים בטלפון שהיה בידה, על מה היא ביססה את כתב האישום? על מה היא דחתה את טענות השימוע? ממתי בית המשפט שולח את המדינה להשלים חקירות באמצע משפט פלילי? לא חקרו - בטלו את כתב האישום.

משפט נתניהו יצא מזמן מעולם המשפט והוא משייט בחלל החיצון של עולמות התקשורת והפוליטיקה. אבוי לכולנו אם כך היתה מתנהלת מערכת המשפט הפלילי בישראל. היא היתה הופכת את פרקליטות המדינה ובתי המשפט בישראל למשל ושנינה בעולם.

איפה האמת? איך נתן להסביר את הטרפת? במקום אחר לגמרי. "משפט נתניהו" הוא אינו משפט כי פארסה פוליטית. בלון נפוח פוליטי מלא אויר וחסר כל תוכן.  המשטרה והפרקליטות בכלל לא חקרו את התיק.  הם ביימו תיק ראיות "בכאילו" כדי להגיש כתב אישום בומבסטי שהם מעולם לא התכוונו לנהל בבית המשפט. 

שי ניצן, פקיד הדיפ-סטייט האולטימטיבי, רצה להאשים את נתניהו בשלושה אישומי שוחד מופרכים כדי שהסנגורים שלו ייעצו לנתניהו "לעשות עיסקה" ולהודות בעבירה פלילית ובכך לסיים את הקריירה הפוליטית שלו. זו היתה המטרה והיעד של הפרקליטות עליהם ניבנה כתב האישום המופרך – פוליטיקת רל"ב בגרוש.

אף אחד בפרקליטות לא הכין את התיק למשפט ולא חלם שנתניהו יכריח אותם לנהל הוכחות בבית המשפט.  זה בדיוק מסביר איך הפרקליטות נתפסת "עם המכנסיים למטה" כמעט מידי שבוע. הם לא טיפשים, הם מושחתים!

הטענה כי תכלית כתב האישום היתה פוליטית במובהק ולא משפטית, גם מסבירה היטב את מלחמת החורמה של הפרקליטות במימון ההגנה של נתניהו.  באיזה עולם הזוי שוללים מנאשם את הזכות לממן את ההגנה שלו? רק בעולם המופרך של אלה המשתמשים בסמכויות התביעה הפלילית כדי להגשים את חלומותיהם הפוליטיים של פקידי הדיפ-סטייט.  אין כל קשר בין תיק נתניהו לעולם המשפט.

הכשלים המהותיים והסדרתיים בתיק נתניהו היו צריכים מזמן להוביל את בית המשפט לביטול כתב האישום, לפחות שלוש פעמים. ואולם, בעולם הפוליטי, השופטים לא רוצים להביך את הפרקליטות, ובמיוחד את היועץ המשפטי לממשלה.  מנדלבליט הרי הודה כבר כי הוא נסחט על ידי "המנייאק הזה". 

עכשיו נחכה לסוף כהונתו (פברואר 2022). היועץ שיבוא אחריו יצטרך לתת נימוקים הרבה יותר טובים לכתב האישום והמשפט הפוליטי השערורייתי של נתניהו, שלא היה ולא יהיה כמוהו בעולם המשפט. למזלנו כולנו.