מטרת חלק זה של המחקר היא לענות על שאלות שונות שקשורות למידת ההזדהות, היציבות והיתכנות השינוי של בוגרי החינוך הדתי עם הדרך שנבחרה על ידם: הדתית, המסורתית או החילונית.
בשלב הראשון נזכיר כי ממצאי המחקר מבוססים על מדגם מייצג של 600 אנשים בני 18-40, שגדלו במשפחות דתיות ולמדו במערכת החינוך הדתית בתקופת התיכון. 499 מתוכם מגדירים את עצמם כדתיים גם בהווה, ו101 כמסורתיים או כחילונים.
אין בממצאים אלו התייחסות לאנשים שגדלו מלכתחילה במשפחות מסורתיות או חילוניות. כמו כן, חשוב לציין שכמו בכל מחקר, גם במחקר זה המגמות המתוארות הן על דרך הכלל בלבד ולא מתארות את האדם הפרטי
השאלה שנתמקד בה בכתבה זו היא "האם אתה מתלבט בעניין אמונתך והגדרתך הדתית"?
שאלה זו הוצגה לאנשים שזיהו את עצמם כמשתייכים לקבוצות שונות: דתיים-ליברליים, דתיים, דתיים-תורניים, חילונים, מסורתיים-לא דתיים ומסורתיים-דתיים.
בתרשים הבא מתוארת התפלגות התשובות, בכל תת-קבוצה דתית. לאחר התרשים יובא ניתוח מילולי של הממצאים.
על הממצאים בתרשים ניתן להתבונן מזוויות שונות, והם מעלים מספר תובנות מעניינות.
מה יש יותר? בכל הקבוצות קיימת היתכנות רבה יותר להתחזקות דתית עתידית מאשר לירידה. בקרב דתיים-תורניים, דתיים-קלאסיים וחילונים הפער משמעותי, ואצל דתיים-ליברליים ומסורתיים הפער קטן. חשוב לציין שמדובר רק ב"הצהרת כוונות", שלא מעידה בהכרח על המגמה בפועל.
היכן קיימת ההיתכנות הגדולה או הנמוכה ביותר להתחזקות דתית? אדם אחד מתוך כל 4 אנשים (בערך) מסורתיים-דתיים שוקל להתחזק ברמתו הדתית, לעומת אדם אחד מכל 19 חילונים. בכל תתי הקבוצות הדתיות, וכן בקבוצה המסורתית-לא דתית, אדם אחד מכל 5-6 אנשים שוקל עלייה ברמה הדתית. שיעור ניכר זה בקרב המסורתיים, ובפרט בקרב המסורתיים-דתיים, תואם גם ממצאים קודמים שתוארו בכתבות הקודמות. לחצו כאן כדי לקרוא את התייחסותו של הרב יונה גודמן לממצאים אלו.
היכן קיימת ההיתכנות הגדולה או הנמוכה ביותר לירידה ברמה הדתית? גם ביחס להיתכנות של ירידה, הקבוצה המסורתית-דתית נמצאת בראש, ואדם אחד מתוך כל 4 אנשים מסורתיים-דתיים שוקל זאת, לעומת 0 חילונים שהשתתפו במדגם, ואדם אחד מכל 62 דתיים-תורניים. בתווך נמצאות הקבוצות האחרות: אדם אחד מכל 11 דתיים-קלסיים, אדם אחד מתוך 7 מסורתיים-לא דתיים ואדם אחד מכל 6 דתיים-ליברליים.
השאלה שמהווה תמונת ראי של השאלות הקודמות היא היכן קיימת מידת היציבות רבה ביותר מבחינה דתית? הביטוי 'יציבות' כולל יחד את אלו ששלמים עם אמונתם והגדרתם הדתית וכן את אלו שהנושא כלל לא מעסיק אותם.
מהממצאים עולה כי הקבוצה החילונית היא הקבוצה היציבה ביותר מבחינה דתית: 19 מכל 20 חילונים אינם שוקלים שינוי באמונתם והגדרתם כחילונים, 5 מכל 6 דתיים-תורניים, ו2 מכל 3 דתיים-קלאסיים, מסורתיים-לא דתיים ודתיים-ליברליים. בפער ניכר אחריהם נמצאים המסורתיים-דתיים, שמעט פחות ממחציתם אינו שוקל שינוי. במילים אחרות, בקבוצת המסורתיים-דתיים, שנמצאת בגבול בין הדתיים ללא-דתיים, קיים חוסר היציבות הרב ביותר, כאשר כפי שראינו בתחילת הכתבה – בערך מחצית המתלבטים נוטים לכיוון של התחזקות דתית והמחצית האחרת לכיוון של ירידה דתית.
הזדהות עם דתיות: בסעיף זה, התייחסנו לכל אדם דתי שדיווח שהדרך הדתית מתאימה לו או שהוא שוקל התחזקות דתית, וכן לכל אדם לא דתי ששוקל התחזקות דתית, כאדם שמזדהה עם הדתיות. נמצא כי 13 מכל 14 דתיים-תורניים מזדהים עם הדתיות, וכן 5 מכל 6 דתיים-קלסיים או דתיים-ליברליים. בפער ניכר מאוד אחריהם נמצאים הקבוצה המסורתית-דתית, שבה אדם אחד מכל 4 אנשים מזדהה עם הדתיות, אדם אחד מכל 5.5 מסורתיים-לא דתיים, ואדם אחד מכל 20 חילונים.
אדישות דתית: בכל אחת מהקבוצות הלא דתיות, ובפרט המסורתית-לא דתית, קיים שיעור גבוה הרבה יותר של אנשים שהנושא לא מעסיק אותם (אדם אחד מכל 6-9 אנשים), לעומת כל אחת מתתי הקבוצות הדתיות (אדם אחד מכל 14-21 אנשים).
מממצאים אלו, יחד עם ממצאים שתוארו בכתבות הקודמות, עולה כי הקבוצה הדתית-תורנית והקבוצה החילונית הן הקבוצות היציבות ביותר, ובהן קיימת מידת ההזדהות הגדולה ביותר עם דרכן. תובנה זו עולה בקנה אחד עם הממצא שמניעיהם של החילונים הם בעלי אופי יציב יותר, לעומת מניעיהם של המסורתיים אשר בהן קיימת דומיננטיות רבה יותר לשיקולים כמו נוחות או סקרנות לדרך הלא דתית (ממצא אשר תואר בהרחבה בכתבה קודמת), ועם הממצא שבין שלש הקבוצות הדתיות, הדתיים-תורניים הם אלו שמושפעים במידה הרבה ביותר מהאמונה שדרכם היא הדרך האמיתית, ובמידה הנמוכה ביותר משיקולי נוחות.
ממצא נוסף שתואם תובנה זו הוא שהקבוצה החילונית תופסת את דרך התורה והמצוות בצורה השלילית ביותר, והקבוצה הדתית-תורנית בצורה החיובית ביותר, כפי שתואר בכתבה קודמת.
כתבה זו חותמת סדרה של 3 כתבות, שעוסקות כולן בהיבטי עומק של הזהות הדתית: עמדות, מניעים והזדהות. בסרטון הבא מוצג מבט כולל על היבטים אלו. נציין כי יש בסרטון גם ממצאים שאינם מוזכרים בכתבות הכתובות.
בשבועות הקרובים נעבור לעסוק בקשרים שונים בין מאפיינים בילדות ובבית ההורים, לבין הזהות הדתית בבגרות. בכתבה הבאה: האם קיים קשר בין אבחונו של האדם כלקוי למידה בילדות, לבין זהותו הדתית או הלא דתית בבגרות?
יש לכם שאלה או הצעת שיפור הנוגעת לכתבה הנוכחית? רוצים להזמין מחקר ממכון רבדים? מוזמנים לפנות למכון רבדים: [email protected]