ח"כ עמיחי שיקלי
ח"כ עמיחי שיקלי ערוץ 7

נשאלתי השבוע מהי פרוגרסיביות. בקצרה ניתן לומר שפרוגרסיביות היא קודם כל אמונה, דתית כמעט, לפיה יש אמת אחת והיא שאין אמת אחת. הפרוגרסיביות מבקשת לערער כל יסוד של אמת במציאות. התוצאה טשטוש הבדלים שבין טוב לרע, בין מינים ובין תרבויות ברבריות ואלימות לחברות סובלניות.

נאומו הפרוגרסיבי והקלישאתי של לפיד בכנס למאבק באנטישמיות ביקש לייצר סימטריה בין סחר בעבדים ושנאת להט״בים לבין שנאת היהודים. נכון, צריך להילחם בכל סוג של שנאת זרים, אלא שההיסטוריה מוכיחה שאנטישמיות היא לא עוד שנאה אלא תופעה ייחודית בת אלפי שנה, כפי שכבר הראו היסטוריונים מלומדים כיעקב כ"ץ, סוקולוב, ויהודה באואר - ׳שנאת-עולם לעם עולם׳.

אך לפני כשמונים שנה הובילה האנטישמיות למאורע שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית - שואת יהודי אירופה. כשביקש חוקר השואה הנודע פרופ׳ יהודה באואר להשיב לתלמידיו הצעירים במה נבדלת השואה ממקרים אחרים בהיסטוריה של רצח עם, הוא אמר להם, אמנם היו לפני ואחרי השואה מקרי ג׳נוסייד מחרידים, אך אף אחד מהם לא היה פרויקט: (1) כלל-יבשתי, (2) תעשייתי ו (3) מדעי המבוסס על (4) מניעים מיתיים ותיאולוגיים אי רציונלים.

כדי להבין את המניע המיתי-תיאולוגי שווה לחזור אל כתביו של אחד מאדריכלי האנטישמיות המלחין הגרמני ריכארד ואגנר שכתב כשישים שנה לפני השואה: ״אם יביסו הארים את היהודים, יינצל העולם מנפילה אלי תהום, ותתחולל מהפכה רוחנית שלאחריה תשלוט בעולם נשמת הגזע הארי״.

1944, מכונת המלחמה הנאצית יכולה כבר להריח את התבוסה המתקרבת ובכל זאת היא מעלה הילוך ומגלה להט נחישות בעניין אחד: מימושו של פרוייקט הפתרון הסופי. גם ברגעיו האחרונים כשכוחות של בעלות הברית וטנקים של הצבא האדום מכתרים את מקום מחבואו מבקש היטלר מהעם הגרמני בצוואתו להמשיך את מלחמת השמד ביהודים וביהדות.

בשונה ממקרי רצח עם אחרים, האנטישמיות לא הותירה לשום יהודי מפלט. לא היה ניתן להמיר דת או לוותר על זהות יהודית; נשים וילדים לא זכו בהנחה; לא היה מקום שבו היהודים היו יכולים לזכות במחסה מבחינת הנאצים: באמסטרדם, בסלוניקי או בוורשה; גזר דינך היה זהה.

לאחר השואה היו שחשבו שהאנטישמיות חלפה מן העולם אלא שאט אט היא כמו עשב רע היא החלה לצמוח שוב, הפעם בלבוש מעט שונה.

ברקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העימותים הקשים של אינתיפאדת אל אקצה וגלי המחאה נגד ישראל באירופה מפרסם הפילוסוף הצרפתי, אלן פינקלקראוט מאמר חשוב ('בשם האחר') על האנטישמיות החדשה: ״במשך חמישים שנה היה הנאציזם מגנם של יהודי המערב... היטלר אכן פגע בכבודה של האנטישמיות. היו שסברו כי הפגיעה הייתה סופית... אך בדיעבד מתברר שלא הייתה זו אלא הפוגה... העבר הסתתר בנבכי הדעות הרווחות, והשים עצמו כמת בהמתינו לשעת כושר... חמישים שנה מאוחר יותר... הרוע מחלץ את עצמותיו ופורש את ידיו לאור היום.״

פינקלקראוט הסביר כיצד זיכרון אושוויץ נעשה לכלל אנושי וכיצד מכוונת אירופה את הלקחים וחיצי הביקורת של השואה דווקא כנגד היהודים. הפעם על שום שכשלו מלהפיק את הלקחים האוניברסאליים ופנו ללאומיות הגזענית - הציונות הפוגעת בקורבן הפלסטיני.

אלו הם פניה של האנטישמיות החדשה, ששר החוץ לפיד בניסיונו לטשטש את דיוקנה משחק לידיה. היה לנו שר חוץ אחר, איש מפלגת העבודה ומפקדו המיתולוגי של הפלמ״ח, יגאל אלון , שידע להיישיר מבט אל עיניה של אירופה ולקרוא לילד בשמו.

ב-30 בספטמבר 1975, שבועות ספורים לפני החלטת האו״ם שביקשה להגדיר את הציונות כגזענות הוא אמר: ״בדברי בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות אינני יכול להתעלם מהתפתחות חמורה הפוגעת בעם היהודי בכל פזוריו. כוונתי להתקפה הבזויה על הציונות, על ידי שכרכו את שמה עם תפיסות פוליטיות מעוותות. אני מבקש לקבוע במפורש ובהחלטיות, כי אנטי-ציונות אינה אלא שם נרדף לאנטישמיות ומתן הכשר לתוקפנות נגד ישראל״.

במרץ 2016 חידד בדיוק את הנקודה הזו שר המשפטים הבריטי מייקל גוב שאמר: "בימי הביניים, האנטישמיות הייתה דתית... בסוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20, הובילה האנטישמיות, תחת מסווה מבעית של גזענות מדעית לפשע הגדול ביותר שראתה האנושות מאז ומעולם, האנטישמיות השתנתה וכיום היא מוצאת את ביטוייה בהתנגדות לזהות הלאומית הקולקטיבית של העם היהודי ולקיומה של מדינת ישראל".

מי שרוצה יכול לנסות ולעצום את עיניו, להתעלם מהגחלים הלוחשות של שנאת יהודים ושנאת הציונות באירופה ובקמפוסים של ארה״ב. אך מבט מפוקח על האנרגיות העצומות שמשקיעה אירופה בקידום הדה-לגיטימציה לציונות ולמדינת ישראל, בין היתר באמצעות מימון ארגונים שנאבקים להרס בתי יהודים, תמיכה במחבלים וקידום כנסים וקמפיינים המשווים את הציונות לאפרטהייד, מלמד, לצערנו, כי האנטישמיות כאן כדי להישאר.

עמיחי שיקלי הוא חבר כנסת מטעם סיעת ימינה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו