הרב יוני לביא
הרב יוני לביא סיגל בדלוב

שאלה: שמי יעל ואני אמא לארבעה ילדים. יש לי דילמה גדולה לגבי רוני, הבת הבכורה.

לפני חצי שנה היא חגגה בת מצווה ומאז אנחנו כל הזמן במאבקים על גבולות כשהשיא הוא התביעה שלה לקבל סמארטפון. לרוני יש כבר שנתיים טלפון 'טיפש' והיא משגעת אותנו שהיא ח-י-ב-ת ווטסאפ.

היא טוענת שלכל החברות שלה יש ובלי זה היא מחוץ לעניינים: לא יודעת מתי הבנות נפגשות, האם המבחן נדחה ומתי הפעולה בסניף. כל עוד היא הייתה ביסודי התעקשנו לא לקנות לה מכשיר עם חיבור לאינטרנט, אבל עכשיו כשהיא בכיתה ז' אני תוהה אולי הגיע הזמן לאפשר לה טלפון חכם.

מצד שני, אנו רואים שכמה מהחברות שלה ממש מכורות וחוששים שגם היא תשקע בזה לגמרי. היא מפעילה עלינו לחץ כבד ואנחנו חייבים לקבל החלטה בקרוב. מה עושים?!

תשובה: שלום יעל.

ההתלבטות שלכם בהחלט במקום. הבת שלכם לוחצת מאוד, אבל גם החשש מהיסחפות לשימוש מוגזם ומזיק גבוהה מאוד. אנו רגילים לכך שיש מגבלות שימוש באביזרים מסוימים: רכיבה על אופניים חשמליים מותרת בחוק מגיל 16 ורכישת סיגריות ואלכוהול מגיל 18. אך לגבי סמארטפון באופן מפתיע החוק שותק ולא מטיל שום הגבלות. וזה מוזר. אם לחצות כביש לבד, גם כשהדרך פנויה לגמרי, אסור לפני גיל תשע, איך ייתכן שאת הכלי העוצמתי והמסוכן הזה אפשר לתת לילד כבר בגיל חמש?

מה שקורה הוא שהמוני הורים אינם עומדים בלחצי הילדים ומציידים אותם במכשיר חכם בעוד שאין לילדים את הבגרות המנטאלית והכלים להשתמש בו בצורה נבונה.

כל המחקרים מראים שהנזק של שימוש מוגזם (כפי שקורה אצל הרוב המוחלט של הילדים) הוא עצום – מבחינה לימודית, חברתית, נפשית, משפחתית ורוחנית.

המומחים קובעים שהמסך הוא גורם ההתמכרות מספר אחת היום, ודי לחלוף בגן הציבורי, בתחנות האוטובוס ובמסדרונות בתי הספר התיכוניים, כדי לגלות ערמות צעירים יושבים כמו זומבים ובוהים במסכים מהבהבים במקום לדבר, לשחק, לקרוא, לצחוק או בקיצור, לחיות.

בעולם נורמאלי החוק היה מגביל את השימוש בטלפונים חכמים מגיל 18 ואולי אפילו 21. בעולם המטורף שלנו אין כללים ואין גבולות, מה שאומר שהאחריות להגן על הילדים מוטלת עלינו ההורים. אנחנו חייבים להיות חזקים למענם, גם אם זה יגרום להם לכעוס עלינו כרגע.

לכן, יעל, ההתעקשות שלכם לא לקנות לילדה ביסודי טלפון חכם, הייתה מוצדקת מאוד. להיכנע לכך זו מעילה בתפקידנו ההורי.

כשמגיעים לגיל החטיבה במקומות רבים הצורך האובייקטיבי של הילדים במכשיר כזה עולה כי רוב הסובבים אותם מחזיקים טלפון חכם ומְתַקְשֶרִים דרך הווטסאפ, והדבר עלול להקשות על מי שנמצא בכיתה בה הוא בין היחידים שאין להם.

אז מה נכון לעשות?

הנה כמה כללי זהב שיעזרו לכם לקבל החלטה מתאימה לבת שלכם:

1. בירור המציאות - אל תמהרו להאמין למשפט 'לכולם בכיתה שלי כבר יש...'. בדקו בעצמכם ישירות מול שאר ההורים (דרך קבוצת ווטסאפ/מייל של הורי הכיתה) מה המצב. בדרך כלל מתגלה שיש פער משמעותי בין התמונה שהילדים מציירים לבין המציאות.

2. החלטות קבוצתיות של ההורים - הטוב ביותר הוא להקדים רפואה למכה ולקבוע מראש יחד עם כלל הורי הכיתה מאיזה גיל אנחנו ההורים מאפשרים לילדים טלפון חכם, ווטסאפ וכו'. החלטות קבוצתיות כאלו מקלות על הלחץ החברתי המופעל על הילדים וגורם להם להיגרר אחד אחרי השני לעבור למכשירים חכמים גם כאשר הדבר מזיק להם.

3. הערכת מצב - אם מתברר שהילד שלנו נעשה חריג בחברה בגלל שאין לו מכשיר חכם – יש לשקול את הרווח מול ההפסד. עד כמה הצורך באמת גדול לעומת ההשלכות והמחירים אם נקנה לו מכשיר כזה.

4. הדרגתיות - לא קופצים ישר מקומה ראשונה לעשירית. לרוב מתעורר ראשון הצורך בווטסאפ וכדו' בגלל היותו כלי לתקשורת חברתית. ניתן להשיג מכשירים פשוטים שיש בהם רק ווטאספ ללא שאר האופציות שמציעים מכשירים חכמים. לחילופין, לקחת מכשיר חכם אך להתקין בו אפליקציה שנועלת את שאר האפשרויות מלבד הווטסאפ.

5. חגורת בטיחות - גם כשמגיעים לגיל ולשלב שהולכים בו על טלפון חכם – חיוני להתקין בו אפליקצייה לסינון תוכן (כדוגמת רימון בסלולארי/נטספארק וכדו'). אין לוותר עליה בשום מצב, גם לא מול טענות כמו "חבר שלי התקין אפליקציה כזו והיא הרסה לו את המכשיר" / "זה גומר בצ'יק את הסוללה" / "המכשיר נהיה איטי בגללה" וכו'.
ההתקנה אורכת כ- 3 דק' ומוטב איכותית בתשלום מאשר בינונית בחינם. יש לבחור בתוכה דרגת סינון מתאימה כשהסיסמא לשינוי שמורה ביד ההורים.
6. גבולות זמן – חיוני שתהיה גם אפליקציה השולטת על זמני השימוש וקובעת אילו האפליקציות אפשר להתקין במכשיר ואילו לא. יש לקצוב בעזרתה משך זמן גלישה ביום ושעת סיום גלישה בלילה, וכן הגבלה מהתקנת אפליקציות מסוימות (האם אנו רוצים שהמכשיר יהפוך לתחנת קולנוע ובידור ניידת וערוץ לצפייה בסרטים, סדרות וקליפים? האם זה מתאים לחינוך הערכי שאנו מתאמצים כל כך להעניק לילדנו?). מומלץ להשאיר מחוץ לתחום רשתות חברתיות כמו: טיקטוק, אינסטגרם והדומות להן.

7. גישה להורים - לפחות בגיל החטיבה יש לעמוד על כך שלהורים תהיה גישה למכשיר של הילד והוא לא יוכל לנעול אותו בסיסמא סודית. הידיעה שלהורים יש אפשרות לראות מה נעשה במכשיר שלו שומרת על הילד משימושים לא טובים.

8. סיכום בכתב - כאשר נותנים לילד מכשיר חכם כדאי לעשות איתו חוזה כתוב (כן, ממש כך) בחתימת שני הצדדים. אפשר לכלול בו סעיפים כמו:
- הטלפון שייך לנו ונמצא אצלך בהשאלה המותנית בכך שאתה מקפיד על כללי השימוש בו.
- הטלפון לא הולך איתך למיטה בלילה, אלא מתחבר להטענה בסלון ולא שותף בארוחות הערב או באירועים משפחתיים. כשאנחנו ביחד המסך נמצא בצד.
- אינך חייב לענות לטלפון תמיד כשהוא מצלצל ולא מכובד לעשות זאת כשאתה באמצע שיחה עם אדם העומד מולך. מי שמחפש אותך יוכל להשיג אותך גם בעוד 10 דקות. ככלות הכול, כרגע אתה לא בתפקיד בכיר בשב"כ ולא מנהל בית חולים שזקוקים למענה שלו בדחיפות מיידית.
- אין מצווה לצלם כל דבר ובוודאי שאין לשתף או לפרסם דברים שעלולים לפגוע במישהו אחר.

9. להיות שם עבורו - המשיכו לעקוב ולוודא שילדכם מיישם את הכללים, ועל הדרך הראו לו דוגמא אישית חיובית כיצד אתם משתמשים באופן בריא ומאוזן במכשיר החכם שלכם.

בהצלחה!

עוד באותו נושא:

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו