התירוצים של שרי החוץ והאוצר להיעדרותם מישיבות הקבינט מעוררים תמיהה. ישיבות הקבינט אינן מפגשים טכניים שבהן השרים מהווים חותמת גומי להמלצות הדרג המקצועי.
השתתפתי במאות שעות דיונים בממשלה בעניין הקורונה ואני יכול להעיד שיש חשיבות עצומה לכל דיון כזה.
ברוב המקרים אין אחידות בקרב המומחים. יש עמדות שונות ואף סותרות. אנשי המקצוע עצמם מעידים על כך שמדובר במגפה שבה מרכיב חוסר הוודאות הוא גבוה. לפיכך, האחריות לקבלת ההחלטות מוטלת על המנהיגים הנבחרים. הם אלה שצריכים לאמץ גישה מסוימת על פני גישה אחרת.
הם אלה שאמורים לשקלל לתוך ההחלטה נתונים שאינם בתחום המומחיות של אנשי הרפואה, כמו נושאים כלכליים ומדיניים. הם אלה שאמורים להפגין מנהיגות ואומץ בימים של משבר מאתגר ותובעני.
לא יתכן ששניים מן השרים הבכירים בממשלה, שאחד קובע את גורלה של כלכלת ישראל והשני אמור לכהן כראש הממשלה, יתחמקו מישיבות הפורום הממשלתי החשוב ביותר כיום. אלא אם כן הם מבינים שלקבינט הקורונה מובטח כישלון ידוע מראש, והם מבקשים לברוח ממנו הכי רחוק שאפשר.
צחי הנגבי הוא חבר כנסת בסיעת הליכוד