הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל צילום: עופר עמרם

"זה בכלל לא עניין פוליטי אלא עניין עקרוני", פותח הרב יעקב אריאל את דבריו בראיון לעלון "עולם קטן" כשאנחנו שואלים אותו על דעתו על הממשלה הנוכחית.

"ממשלת ישראל חייבת להתבסס על רוב יהודי. ממשלה שאין לה רוב יהודי היא לצערי הרב לא ממשלת ישראל אלא ממשלה של אזרחי המדינה. המציאות היום היא שהמדינה היהודית הפכה בינתיים לממשלת אזרחיה.

"זו אומנם ממשלה חוקית", מבקש הרב לחדד, "ממשלה כמו ועד בית. בית משותף שיש בו יהודים וערבים שממנים לעצמם ועד. מבחינה הזאת זאת הממשלה בעלת תוקף, אבל זו לא ממשלת ישראל. 'ממשלת ישראל' היא ביטוי למצב שבו ישראל הם השולטים, כלומר ממשלה שמורכבת לכל הפחות מ-61 יהודים. אם נוסף על 61 יש גם ערבים, זה בסדר, אבל במצב הנוכחי יש לנו ממשלת שיתוף ולא ממשלת ישראל".

יש לזה השלכות?

"בוודאי. אתה יכול להילחם בעזה עכשיו? אתה יכול להילחם באיראן? הממשלה הזאת יכולה להגיד מה כשר ומה לא כשר במדינה? האם בהרכב הלא יהודי שלה יש לה סמכות להגיד מיהו יהודי ומי לא? האם יש תוקף להחלטות שלה על מה יעלה בגורל הרבנות הראשית? בכל הדברים היהודיים אין לה סמכות לקבוע שום דבר".

לצד הבעת רצונו שהממשלה הנוכחית תתחלף הרב אריאל מבקר את התנהלות האופוזיציה נכון לעכשיו. "אני לא יודע איך תתחלף הממשלה הזאת, אבל אין לעשות זאת בליבוי האווירה העכורה ובהכפשות אישיות. יש מספיק דרכים משפטיות ופרלמנטריות להחליף ממשלה בלי כל הדיבורים האישיים הלא טובים שיש היום. האווירה הנוכחית לא נותנת כבוד לאף אחד. ההתלהמות לא טובה וגם לדעתי לא מועילה. יהיו מספיק הזדמנויות שבהן האופוזיציה יכולה להתנגד לקואליציה וכך להחליף את הממשלה בצורה דמוקרטית ולא מתלהמת".

אילו היו בממשלה הזאת 61 חברי כנסת יהודים, היא יכלה עקרונית לצרף אליה ערבים?

"לערבים יש זכויות אזרח כתושבי מדינת ישראל. אחרי שאנחנו מדינה יהודית נכון וצריך להעניק להם זכויות אזרח פרטיות. יכול להיות חבר כנסת ערבי שלא חותר נגד המדינה היהודית. יותר מכך, ערבי אף יכול להיות חבר ממשלה, אבל אך ורק בתחומים שאינם לאומיים ויהודיים. הוא לא יכול להיות שר הדתות. לא שר החינוך. לא שר הביטחון ולא שר החוץ. הוא כן יכול להיות לדוגמה שר הרווחה או שר הבריאות.

"על פי המושג של התורה גר תושב, יש בהחלט מקום לתת לערבים שעונים על ההגדרה זכויות אזרח. הרמב"ם פוסק להלכה שמפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל, ולכן דווקא בתחום הזה של הרווחה אני רואה פחות בעיה. בשאלות הכלכליות והחברתיות הם יכולים להיות איתנו יחד וגם להיות במקבלי ההחלטות. הרמב"ם אומר אומנם שאסור למנות מהם שררה, אבל לדעתי המושג שררה אינו תקף בחברה דמוקרטית, שבה המנהיגים הם נבחרי ציבור. בדמוקרטיה אין שררה אלא מינוי זמני".

הרב אריאל מסביר שלדעתו כל המצב הזה נועד כדי שבישראל יתחדדו ההבחנות האלה. "המצב היום שבו לא מבחינים בגלוי בין נושאים יהודיים ולאומיים לבין נושאים אזרחיים טעון תיקון. גם בחלק ממדינות העולם יש הבחנה בין בית עליון לבית תחתון. יש נושאים לאומיים, ביטחוניים ויהודיים, ויש נושאים אזרחיים. מאחר שאין הבחנה כזאת נוצרים היום עיוותים ושקרים.

"לדוגמה, בוועדת החוץ והביטחון משתפים ערבים, אבל מאחר שמבינים שזה לא הגיוני יוצרים ועדת משנה שבה מתקבלות ההחלטות באמת ושם נחשפים לנתונים האמיתיים. למה לא להגיד את הדברים בגלוי? יש שיתוף מלא בנושאים אזרחיים, אך בנושאים יהודיים ולאומיים היהודים מכריעים לבד.

"אנחנו רוצים להתעלם מכך, אבל כיום עקרונית נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון יכול להיות ערבי. לכן חשוב כל כך לתקן את הדברים בחוק. אפילו חוק הלאום היה התפתלות מיותרת. מה שצריך הוא להכניס את מגילת העצמאות כחוק יסוד. הדברים כתובים שם בבירור".

יש מי שיאמרו שיש כאן גזענות.

"אדרבה, רק הבחנות יוצרות דו-קיום וכבוד הדדי. טשטוש וערבוב מרחיקים כבוד הדדי. אין כאן שום דבר גזעני. אני מכבד את חברתם ואת תרבותם ואת החינוך שלהם. במקביל אנו מתנגדים לאלימות שיש באסלאם. הריגת כופרים וגאולת דם והריגת אישה על מה שמכונה 'כבוד המשפחה' הן מצוות עשה דתיות באסלאם שצריך להתנגד להן.

"מעבר לזה אין מה להתערב בענייני החינוך שלהם. ודאי שאין לאפשר חינוך לשנאה ואנטישמיות. צריך לטפח אצלם מנהיגות דתית טובה, ויש בתוך המוסלמים כאן כזאת. טיפוח אסלאם מתון הוא חלק מההשפעה שהיהודים צריכים להשפיע".

האם ערבים צריכים לגור עם יהודים או שיש לשאוף שהערים יהיו נפרדות?

"השכונות ודאי צריכות להיות נפרדות. החינוך צריך להיות נפרד. נושאי התרבות, הדת והחברה חייבים להיות נפרדים כדי שהם לא יחליטו בעבורנו וגם אנו לא בעבורם. ויש למנוע נישואי תערובת, גם הם מעוניינים בכך. הלכתית אפשר להשכיר להם בתים, כי האיסור הוא למכור, ובכל זאת אני חושב שההחלטה המקומית שהחליט הרב שמואל אליהו בעירו כדי למנוע השתלטות של ערביי ישראל על צפת הייתה נכונה. מי שמתעלם ממגמת ההשתלטות הערבית הממומנת והמתוכננת על הגליל ועל הנגב וגם על חיפה מתעלם מהמציאות".

הרב הזכיר קודם את נושא הכשרות. מה דעת הרב על רפורמת הכשרות?

"בעיניי מדובר באסון. זוהי החלטה שתיצור אנרכיה בתחום הכשרות במדינת ישראל. אנחנו נאבד את המצב שיש כיום שבו כל אדם יכול לסמוך על כשרות בבתי חולים, בצבא, בבתי הכלא, במוסדות ציבור, כי יש מערכת כשרות אחת מרוכזת. כיום כל אדם שנכנס למרכול בישראל, 100% מהמוצרים שהוא יקנה יהיו כשרים גם אם הוא איננו מקפיד על כשרות. הגענו לכך רק בזכות הרבנות הראשית. אינני טוען שאין בעיות או תקלות ברבנות הראשית, אבל המצב שאנו הולכים אליו, שבו יהיו גופי כשרות רבים, יעמיד את כולנו במבוכה בנוגע למה באמת כשר.

"מצב שבו כל שלושה רבנים יכולים להתאגד ולהקים גוף כשרות עצמאי לא יכול לעלות על הדעת. האם רב ממטולה יכול לתת כשרות לדוכן פלאפל באילת? חייל שנכנס מחר בבוקר לחדר אוכל בבסיס שלו ורואה תעודת כשרות של גוף שהוא איננו מכיר, האם הוא יכול לסמוך על התעודה?

"מרגע שתוחל הרפורמה יצטרך כל רב חטיבה להתחיל לבדוק מי עומד מאחורי כל גוף כשרות שמספק אוכל לכל אחד מהבסיסים בחטיבה שלו. אינני מבין איך ינהלו ככה צבא או בתי חולים".

דווקא הרפורמה מדברת על הפיכת הרבנות לגוף רגולטורי שיעמיד סטנדרט כשרות לגופי הכשרות וגם יאכוף אותו.

"אם יש להם תקציב לכך, שייקחו עכשיו מאה משגיחים, ייתנו להם מאה מכוניות וישלחו אותם לפקח על הרבנויות המקומיות שנותנות כעת את הכשרות. למה לפרק משהו שעובד וליצור אנרכיה, ואז לנסות לפקח עליה?"

מהשיח הציבורי עולה שיש גם רבנים שתומכים ברפורמה.

"הדיבורים הללו כביכול יש רבנים רבים שתומכים במהלך הזה הם תוצאה של כותרות שהתקשורת יוצרת. דיבורים של אנשים שאינם מבינים בכשרות. אל מול כמה רבנים שמצדיקים את הרפורמה עומדים רוב מניין ורוב בניין של רבנים גדולים שמכירים באמת את מערך הכשרות כבר ארבעים וחמישים שנה".

איך הרב מסביר את תמיכת רבני צהר ברפורמה?

"באמת שאינני מבין אותם. הייתי נשיא צהר במשך שנים. שימשתי בתפקיד כל עוד התמקדה צהר ברצון לתקן בעיות, בעיקר בתחום עריכת החופות, ועשתה זאת בשמירה על כבודה של הרבנות הראשית. הרגישות הזו אפשרה מציאת פתרונות והסדרים ואפשרה לתקן בצורה מכובדת. לצערי בשלב מסוים החלה צהר לתקוף חזיתית את הרבנות עד כדי קמפיינים מאורגנים שהשחירו את פניה של הרבנות הראשית בכללותה. שוב, אינני מכחיש שהיו בעיות בתפקוד של חלק מהרבנים או בחלק מהרבנויות המקומיות. אבל מכאן ועד להאשים את הרבנות בכללותה, את כל הרבנים שפועלים תחת הרבנות הראשית?! זה דבר שלא יעלה על הדעת.

"במבט רחב יש פה חזרה לגלות, למצב שבו אסור בעיר אחת לאכול בשר שבא מעיר אחרת. הרב קוק זצ"ל, שהשבוע בג' אלול היה יום פטירתו, הקים את הרבנות הראשית כמערכת אחת לאומית, ישראלית, כדי שכולנו נוכל לאכול על שולחן אחד. הרעיון הנפלא הזה עומד להתמוטט כעת.

"זה מתחבר לדברים שבהם פתחנו על הממשלה. רפורמה כזאת יכול לעבור רק בממשלה שאיננה יהודית. יש בממשלה כמה אנשים שיש להם מוטיבציה להעביר את הרפורמה הזאת. לו הממשלה הייתה יהודית, הם לא היו מצליחים לגייס את התמיכה הדרושה. נמצא שבקולות הערבים מחליטים כאן עכשיו מה כשר ומה לא".

האם נוצר שינוי בממלכתיות שאנחנו צריכים לחוש כלפי הממשלה הנוכחית?

"צריך לזכור שמדובר במצב זמני, ולכן לא צריך להיות שינוי. הממשלה הזו היא אפיזודה חולפת. מה שצריך לעשות עכשיו הוא לנצל את ההזדמנות להבהיר לעצמנו מה זה מדינת ישראל".

ואם הממשלה הזאת תחזיק מעמד עשר שנים?

"מה הן עשר שנים בחיי עם? השבוע חזרו מאות אלפי לומדי תורה לישיבות בארץ. מתוכם עשרים אלף לומדי תורה בישיבות הציוניות. נערים, נערות, אברכים חרדים וציוניים. כמעט חצי מיליון לומדי תורה! ברוך ה' יש התקדמות, ואותה אי אפשר לעצור.

"עוד יהיו בעיות, אבל תהליך ההתחזקות וההתקדמות של עם ישראל לא ייפסק. הרב צבי יהודה היה אומר שהשביל שעולה לפסגה תמיד מתפתל כמו נחש. פעם לכאן ופעם לכאן. אבל ההתקדמות בצמיחת המדינה ברורה לעין כול. יש סכנות ויש ירידות כמו המציאות הנוכחית. תמיד היה כך. תמיד היו תקלות, אבל הטוב ימשיך לצמוח ולגדול".

(באדיבות השבועון "עולם קטן", המוציא לאור את מגזין הנוער "מקום בעולם")

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו