כיום יש תחרות, אבל היא מוגבלת

'בנקאות פתוחה' הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר שמציע חוק ההסדרים הנוכחי, ובכל זאת, סביר להניח שעד לרגע הזה לא שמעתם עליו.

הכלי החזק ביותר שמחזיק כל צרכן בידיו הוא פשוט להפסיק לצרוך את המוצר, כלומר, במקרה שמדובר במוצר הכרחי שלא ניתן לוותר עליו הוא יכול פשוט לעבור למתחרים, בעלי העסקים מודעים לזה והדבר מביא לירידת מחיר ובשיפור השירות לצרכן. אבל, יש כמה וכמה שווקים, ושוק הבנקאות ביניהם, שהכלי הזה לא כל כך אפקטיבי.

מספר השחקנים בשוק הזה הוא מצומצם, ואני כלקוח של מזרחי טפחות יכול לאיים עד מחר שאני אעבור ללאומי או דיסקונט וההשפעה של זה תהיה מינורית. הבנקים הגדולים יודעים בדיוק כמה ומה מציעים המתחרים המועטים שלהם, ובנוסף, הם מחזיקים את כל הקלפים בידיים שלהם.

נניח שאני אדם אמין שתמיד מחזיר את ההלוואות שלו בזמן ואף פעם לא נכנס למינוס, הגיוני שהעמלות שאצטרך לשלם לבנק יהיו קטנות יותר שכן הבנק לא מסתכן כשהוא מביא לי כסף. הבעיה היא שהמידע הזה, המידע האישי שלי בעצם, כיום נמצא בידי הבנק שלי והוא מסרב לחלוק בו איתי או עם בנקים אחרים.

הבנקים האחרים היו רוצים למשוך אותי אליהם על ידי הצעת עמלות נמוכות, אך בהיעדר מידע על עברי הפיננסי הם מפחדים לקחת את הסיכון ולא מוכנים להציע לי הצעה אטרקטיבית, וכך בעצם אנחנו נותרים שבויים בידיו של הבנק שלנו.

כדי לפתור את הבעיה הזו "החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם".

למעשה, מדובר במעין "ZAP בנקאי" שנועד לחזק את יכולת המיקוח שלנו מול הגופים הפיננסים השונים, להגביר את התחרות במערכת הבנקאית ולהפחית את הוצאות שלנו, משקי הבית והעסקים הקטנים, על המערכת הבנקאית.