תורים ארוכים הפכו להיות ענין שגרתי בלבנון בחודשים האחרונים. תורי מכוניות משתרכים להם בדרך לתחנות הדלק, אנשים עומדים עם מיכלים ריקים בתקוה להשיג מעט גז לבישול ומשפחות שלמות עומדות בתור לעמדות של משרד הפנים הלבנוני בנסיון להנפיק דרכונים ולצאת את המדינה.
ביום חמישי האחרון דיווחו כלי התקשורת בלבנון על שיאים חסרי תקדים בביקוש לדרכונים, הרבה מעבר למה שהורגלה לבנון לראות בחודשים החולפים, וזאת למרות שגם בהם כאמור השתרכו תורים ארוכים להנפקת דרכונים.
ביום שישי, כך לפי הדיווחים, כבר החל להיות מורגש מחסור חמור בלחם ברחבי המדינה, ובמיוחד בחלקה הדרומי של לבנון.
זאת, משום שהמאפיות מתקשות לפעול באין חשמל ובאין סולר או דלק, כשהמחסור בדלק גם משבש קשות את מערך האספקה של הקמח ושל שאר מוצרי היסוד.
כמו כן, העובדה שהלירה הלבנונית שווה אך בקושי את הנייר עליו היא מודפסת, תורמת לכך שהמאפיות הלבנוניות לא מסוגלות להשיג את המוצרים הנדרשים לצורך ייצור הלחם, והאזרחים המאוכזבים שמבקשים לאפות בעצמם פיתוח ולחם, אינם יכולים לעשות זאת בגלל היעדר חשמל או גז.
האופציה היחידה שנותרה לעת עתה היא הבערת ענפים יבשים בכיריים ובתנורים מאולתרים, כשההרגשה הכללית היא שבקרוב מאוד גם עצים יבשים כבר לא יהיו בנמצא בגלל הביקוש הגובר, וגם מי שיהיו בידו עצים יתקשה להשיג קמח או מוצרים אחרים כדי לבשל ולאפות באמצעותם.
על פי הדיווחים, המאפיות בחלקן הפסיקו גם לארוז את הלחם במארזי ניילון וכן אינן מספקות שקיות ניילון ללקוחות שלהן. כל לקוח צריך להביא סל או שקית מביתו כדי לשאת את המאפים בצאתו מהמאפיה. זאת, משום שגם מלאי שקיות הניילון הולך ואוזל בקצב מהיר, ומוסיף נופך נוסף של כאב למצוקה הלבנונית.
ביום שישי אף פורסמה תמונה של צעירים תושבי שכונת אל ביסאריה שבעיר צידון, כשהם רוקדים על גג משאית סולר שאותה הצליחו לשדוד בכח הזרוע, ולגרש את הנהג כל עוד נפשו בו, בעודו משאיר להם את המטען הנוזלי והיקר כל כך בימים אלו ברחבי לבנון.