לאחרונה שבים ועולים הקולות שמשווים בין קורונה לבין תאונות דרכים. הטיעון הנפוץ הוא "אפשר למנוע לגמרי את הקטל בדרכים, אם פשוט נטיל סגר ונאסור תנועה בכבישים".
ההשוואה חדרה בימים האחרונים גם למסרים של הממשלה, שבחרה שלא להטיל מגבלות חמורות, ומתכוונת שלא להגיע לידי סגר - צעד שלדברי מומחים רבים אנו עשויים להגיע אליו אם לא יוטלו כעת הגבלות משמעותיות.
אז הבה נרחיב קמעה על הפעילות של הממשלות בעולם כדי למנוע תאונות דרכים, להקטין את מספר ההרוגים, ולהקל מאוד את רמת הפגיעה בתאונות.
ונתחיל בהתחלה: בשביל שרכב יוכל לעלות לכביש הוא צריך לעבור טסט כדי לוודא שהוא לא מסוכן, אם הוא רכב חדש מהיצרן, אז טסט אחד עד גיל 3, ואז טסט כל שנה, וכשהוא זקן - כל חצי שנה. רכב זקן מועד יותר לתקלות מסכנות חיים.
טסט זה כמו בדיקת קורונה, רק שזה שורף לך יום עבודה שלם, אתה משלם עליו בערך מאה ש"ח, וגם לפעמים בלי שום סיבה נראית לעין מחייבים בהחלפת לוחית רישוי.
בשביל שנהג יוכל לנהוג ברכב, הוא צריך לעשות בדיקת ראיה, מבחן עיוני (שהיום נלמד בבית הספר), לשלם על עשרות שיעורים מעשיים עם מורה מנוסה, לעבור מבחן מעשי. וזה רישיון לדרגה אחת בלבד. רוצה לנהוג בסמי טריילר או אופנוע כבד? תתכבד ותמתין מספר שנים, ואז תעבור את כל הסיפור מההתחלה. מעוניינת להתפרנס כנהגת אוטובוס? אז מעבר לרישיון המיוחד, את חייבת גם הכשרה בהגשת עזרה ראשונה.
לנהג חדש וצעיר יש מגבלות שונות: הוא חייב מלווה מנוסה למספר חודשים; מחויב לנסוע עם שלט צהוב בשמשה האחורית שמעיד כי הוא נהג חדש ולא מנוסה - ולכן מסוכן, במשתמע; וכן אסור לנהג צעיר להסיע רכב מלא. אם נהג צעיר משתולל בכביש הוא מקבל שלילת רישיון. זה כמו בידוד - רק גרוע יותר. שאלו כל מי שחווה את זה.
בשביל שהנהיגה לא תהיה מסוכנת, משקיעים בתשתיות הכבישים עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה. בכסף הזה מתקינים רמזורים, מעגלי תנועה, הפרדות מפלסיות במפגשי רכבת-כביש, תאורת דרכים, מעברי חציה מוגבהים ומוארים, סוללים כבישים שמותאמים לנהיגה במהירות גבוהה יותר, מתקינים גדרות הפרדה יקרות שמצילות אותנו מנהגים שלא שומרים על חוקי התנועה, מתקינים באמפרים, מחליפים מעברי חציה בכבישים סואנים בגשרים בטוחים להולכי רגל, ועוד ועוד.
בשביל שהנהיגה תהיה בטוחה, הממשלה מטילה סט הגבלות חמור ביותר על חירות הנהגים:
שילוט ותמרור מורים כמה מהר מותר לנהוג, האם ואיפה מותר לעצור, איסור נהיגה בכיוון מסוים או נתיב מסוים, איסור נסיעה על המדרכה, איסור נסיעה כשאדם חוצה מעבר חציה עד שהוא השלים את המעבר, חובת שמירת מרחק בין רכבים, חובת רכישת ביטוח ואף פיקוח על המחיר שלו.
רמזור? זה כמו בידוד כפוי. הגבלת חירות-תנועה קשה. וכידוע - בארצות נחשלות מסתדרים בלי רמזורים. אולי כדאי ללמוד מהם.
הגבלת החירויות של הנהגים היא לא רק ברשות הרבים, אלא גם בתוך ד' אמות:
רוכב אופנוע חייב לחבוש קסדה תקנית ותקינה, גם אם היא לא נוחה לו. נהג ונוסע ברכב חייבים לחגור חגורת בטיחות, אפילו מאחור, אפילו בהריון כשזה מציק ומעיק. לנהג גם אסור להשתמש בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה.
אגב החובה של חגירת חגורות בטיחות:
הידעתם כי בתאונות רבות אנשים שחגרו חגורות בטיחות נהרגו בגלל שלא חגרו את הילד, וכשהרכב התהפך הוא עף לכל עבר וגרם לפגיעות פנימיות חמורות אצל המבוגרים החגורים, ולעיתים גם נהרגו כך ההורים או הסבתא? זו לא אגדה, לחגורת הבטיחות יש ערך נמוך אם אחד הנוסעים אינו חגור, ולא משנה איפה הוא נמצא ברכב. ואולי יפתיע אתכם לגלות שיש אנשים שנהרגים מחגורת הבטיחות, ובכל זאת מחייבים לחגור אותן - בגלל שבמספרים הגדולים, הרבה יותר חיים ניצלים בזכותן.
הסיבה להגבלות הללו היא הממשלה לא רוצה לשלם על הוצאות האשפוז, הטיפול, הקבורה, קצבאות השארים ואפילו עלויות ביטוח. ככל שמתרבות תאונות הדרכים, כך מוצפים יותר ויותר חדרי המיון והמחלקות האורתופדיות. זה עולה הון תועפות למשלמי המיסים - הנהג הפוגע לא ישלם יותר מס בריאות בגלל זה.
כלי הרכב שאנחנו רוכשים יקרים גם בגלל תקינה עולמית, אירופית ואמריקאית שמחייבת את יצרני הרכב להתקין בהם מערכות בטיחות שונות - ABS לדוגמה - או לשנות עיצוב וחומרים של רכיבים - הפגוש, לדוגמה, צריך להיות מסוגל לספוג פגיעה של הולך רגל במהירות נמוכה בלי שהולך הרגל ייפגע. בישראל גם מחויבים להתקין מערכות התראה על סטיה מנתיב, ויותר ויותר רכבים מגיעים מצוידים גם במערכות בלימה אוטונומית למניעת התנגשות.
זה כמו חובת חיסונים ובדיקות קורונה, רק יקר לאין שיעור לכיס שלנו.
מעל כל זה, המדינה משקיעה מאות מיליונים בקמפיינים לבטיחות בדרכים, מקצה הון עתק לניידות שיטור מיוחדות עם אופנוענים ורחפנים, מבצעת בדיקות מדגמיות לבטיחות משאיות, מציבה מצלמות מהירות ושולחת נהגים סוררים לשלם קנסות גבוהים ואפילו לשבת כמה ימים בעונש בכיתה בלי טלפון כדי לשנן את חוקי התעבורה.
וכמובן, יש נהגים שהולכים לכלא על עבירות תנועה חמורות, לעיתים אפילו מבלי שפגעו באדם ואף לא סיכנו זולת ספציפי.
אבל הכי חשוב?
מרבית תאונות הדרכים הן לא תאונות שרשרת. חרף ההשקעה והמגבלות החמורות, עדיין יש תאונת דרכים. הרבה תאונות דרכים. לרוב מדובר ברכב אחד שפגע בשני, במקרה הטוב זה נגמר בכאב גב ורכב מעוך, במקרה הגרוע משפחה שלמה נמחקת ברגע אחד. אבל אם כל שני רכבים שהתנגשו היו מובילים לעוד שני רכבים מתנגשים... אז היתה פה מגיפה.
ובמגיפה הכללים משתנים.