איתן דריימן, בן 19 התגייס במרץ 2020 לאיסוף קרבי, שירת בגדוד 636 ולפני כחודש יצא לקורס מ״כים.
הוא נולד וגדל בצרפת אך לא הרגיש שם בטוח. "היה פחד מאנטישמיות, למדתי בבית ספר יהודי שם היו חיילים ששמרו עלינו. ברחוב לא הלכתי אף פעם עם כיפה".
כשאיתן היה בכיתה י׳ הוא, ביחד עם הוריו ושני אחיו הקטנים עלו לארץ מתוך אהבה גדולה למדינה. הוא נכנס לכיתת עולים בבית ספר ברעננה כשהוא לא יודע לדבר עברית. "בשנה הראשונה הייתי יושב בכיתה כל היום ולא מבין מילה. לא מצאתי את המקום שלי, לא הבנתי איפה אני. הכל מאוד שונה פה ממה שהייתי רגיל".
עם העלייה לארץ סוף סוף הרגיש בנוח ללכת עם כיפה בפומבי, החל להקפיד על שמירת כשרות והמשיך בשמירת השבת כמו שחונך מגיל קטן.
בתחילת המיונים לצבא רצה להגיע לקורס טיס, הצליח לסיים את הגיבוש אך לא עבר. כשהגיע לתעדף לאיזו יחידה לוחמת הוא מעוניין להתגייס, בחר באיסוף קרבי. "שאלתי חברים, הבנתי שהשירות בחיל משלב גם מודיעין וכלים מיוחדים, דברים שעניינו אותי עוד לפני".
לאחר הכשרה של שמונה חודשים בבסיס סיירים, שובץ איתן בגדוד 636, גדוד האיסוף הקרבי של פיקוד המרכז וגם הגדוד הכי גדול בצה״ל. "החיילים בגדוד אחראיים על גזרה נפיצה ומשמעותית, הם אוספים מודיעין הכרחי למניעת טרור, זוכים למנוע פיגועים ובכך להגן על חייהם של האזרחים באזור", הוא מספר.
לפני כחודש יצא איתן לקורס מ״כים. "תמיד רציתי לצאת לפיקוד, אני רוצה להעביר את כל הידע שלי לבאים אחריי ולהשפיע. אני רוצה להיות מפקד טירונים, לעזור לכל החיילים החדשים כמו שהמפקדים שלי היו דמויות משמעותיות בשבילי".
למתגייסים החדשים הוא מציע שלושה טיפים: לבוא בראש פתוח, להבין שהם באמת מגנים על המדינה ולא לוותר אף פעם ותמיד ללכת עד הסוף.