לפני כמה חודשים מצא את עצמו סא"ל י' בכותרות - ולא בזכות הישג כלשהו של יחידת העילית שלדג שעליה הוא מפקד. הפעם זה היה בשל חקירת מצ"ח שהתנהלה נגדו, בטענה שניפח את שכרם של לוחמים ביחידה.
"נפתחה חקירה על קבלת רמת פעילות שלכאורה לא עמדנו בה", הוא מסביר את הנסיבות. "החקירה העלתה שלוחמים ביחידה קיבלו תוספת שכר לרמת א'+, אף שהם משרתים בבסיס עורפי. הבסיס שלנו נמצא בפלמחים (ליד ראשל"צ), והתוספת הזאת אמורה להינתן ללוחמים שישנים בשטח", סיפר י' בראיון שיתפרסם במלואו בסוף השבוע בעיתון 'ישראל היום'.
י' סבור ש"הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגדי כי אין פה עבירה פלילית, ואין פה מישהו שקיבל משהו שלא הגיע לו". ובכל זאת, "בחקירה נמצא שמבחינה שלישותית, רישומית, נעשו דברים שלא היו צריכים להיעשות. זאת אחריותי, אני המפקד של הארגון הזה, ומחובתי לתקן. נמצאתי אשם באחריות הכוללת, וקיבלתי התראה".
"האם אני מרגיש נוח בתקשורת? לא. נכוויתי יותר מפעם אחת, בעיקר מהכתבה שפורסמה על החקירה נגדנו, שגם עובדתית לא היתה נכונה, וגם הכותרות שלה יצרו נזק גדול. אנשים נותנים את החיים שלהם, את הנשמה שלהם, באים עם מוטיבציית שיא, ואז השם שלהם מרוח בתקשורת ואומרים שהם גנבים", הוא מוסיף.
את הדרך שבה הדברים היו צריכים להתבצע, הוא משרטט לפי טעמו: "ברור שצה"ל חייב לבדוק את עצמו כדי לוודא שהדברים נעשים כמו שצריך. אבל היה עדיף להשתמש בכלים של תחקיר, במקום להתחיל לחפש אנשים ולעקוב אחריהם איפה הם ישנו".
"אני נמדד בעיקר על כמה אהיה אפקטיבי במלחמה", הוא מסביר. "מאחר שרוב המערך המבצעי של שלדג הוא במילואים, בתוך 48 שעות אני חייב להגיע למצב שכל היחידה נמצאת בכוננות מלאה".
לדברי י', שלדג פעלה בכל המבצעים שהיו בעזה - לרבות במבצע שומר החומות, "שבו פעלנו בצורה מאוד רחבה ואפקטיבית, בסיוע לחיל האוויר ולפיקוד הדרום".
הוא גם מרחיב. "פעלנו בשלוש דרכים. הראשונה היא פריסה של כוחות שלנו תחת האוגדה, כדי לטפל במקרה של אירוע שיעבור את הגדר. הכוונה היתה שאם יחדור מחבל, הוא יפגוש כוח איכותי, והתוצאה תהיה אבסולוטית. השנייה, שלדג תקפה בעזה יותר מ־100 משגרי רקטות, טילי נ"ט, פגענו בפעילים. והשלישית - ופה אהיה זהיר מאוד - העמקנו את העיסוק שלנו בעולם התת־קרקעי, כדי לאפשר לפצצה לפגוע בנקודה שאנחנו רוצים. זאת אופרציה מורכבת מאוד".
בחודש הבא יסיים קדנציה של שלוש שנים אינטנסיביות. כששואלים אותו בכמה מבצעים השתתף, או כמה פעמים חצה את הגבול, הוא שולף: "הפסקתי לספור מזמן".
הוא נזכר שהיה שותף בעבר למה שתיאר כ"מבצע משמעותי מאוד ביום ההולדת שלי". לפי תיאורו, "כשאתה במבצע עצמו אתה לא חושב על זה, אתה מאוד ממוקד. אתה שוכח שאתה רחוק מהבית כך וכך קילומטרים. ואז, כשאתה חוזר הביתה ומביא אבן מאיפה שהיית, אבן למורשת, אתה אומר לעצמך 'מה, כבר נגמר?'".
שלא כמו רבים מקודמיו, י' לא ממהר לעבור לתפקידים מקבילים בצבא הירוק, אם כי אינו פוסל פיקוד בעתיד על חטיבה או תפקידים נוספים בצבא. "כל החיים הבוגרים שלי, כבר 20 שנה, אני בשלדג. רק עכשיו אני מתחיל לעכל שזה נגמר. אני מרגיש שאיבר משמעותי בגוף נקטע. אני אתגעגע לכל: לפעילות האינטנסיבית, למבצעים החשאיים, אבל בעיקר לאנשים", סיכם.