חנן בתשובה מחויכת לשאלה למה הוא בא
חנן בתשובה מחויכת לשאלה למה הוא בא צילום מסך מתוך הכוכב הבא

באחד המערכונים הראשונים של אנדרדוס רואים בחור חרדי שמשוחח עם שני מזרוחניקים על כדורגל, ובסיום השיחה הוא שואל אותם איך בדיוק הם רואים את הזבל הזה שהרי אין להם טלוויזיה. כשהם שואלים אותו למה זה משנה לו בדיוק, הוא משיב "כדי שאני אדע להימנע כמובן...".

צחוק בצד, הימים בהם מונחים כמו 'תכניות ריאליטי' ו'פריים-טיים' היו נחלתם הבלעדית של בעלי הטלוויזיות חלפו מזמן, ויעיד על כך הבאזז סביב הסדרות שטיסל ושבאבניקים בחברה החרדית שם המכשיר המשוקץ הוא ממש בגדר בל יראה ובל ימצא, וכך מצאתי את עצמי הבוקר "נמנע" כדבעי משני פרקי הספיישל שהקדישו ב'כוכב הבא' לשיריו של חנן בן ארי.

פעמיים, באותו שבוע, באחת התכניות הנצפות ביותר בישראל, דמותו של חנן כיכבה על המסך. נכון, הוא לא היה הנושא שם. היה את המתמודדים, והביצועים שלהם, והתחרות וההדחות. הכל נכון, ועדיין, הכל מתגמד מול ההישג האישי הענק של חנן.

כשהוא הופיע בקיסריה במשך שבוע היו מלא כותרות על איך שזמר דתי "כבש את קיסריה", אבל השבוע הוא כבש את הפריימ-טיים וזה פשוט עבר מתחת לרדאר. וזה חבל משתי סיבות, אחת טכנית ואחת מהותית.

מבחינה טכנית, בעיניי מדובר בהישג הרבה יותר גדול. נכון, במקרה הזה הצופים לא קנו כרטיס באופן אקטיבי אלא רק פתחו מחשב/טלוויזיה, אבל מדובר בסדר גודל שונה לחלוטין של קהל. במופעים בקיסריה צפו כמו אלפי אנשים, בתכנית של הכוכב הבא צפו ויצפו עשרות ואולי אפילו מאות אלפי אנשים. בקיסריה הצופים נחשפו לחנן הפרפורמר, השבוע הם קיבלו שעתיים של חנן האדם, הרגיש, שמוכן לשמוע ולקבל ועוד יותר מזה מוכן לתת ולפרגן.

מעבר לזה, מדובר בהבעת אמון עצומה מצד עולם התקשורת והבידור. הזמרים המפורסמים שמשמשים כשופטים ומפיקי התכנית יכלו לבחור כל זמר שהם רוצים והוא היה מגיע בשמחה, אבל הם בחרו בחנן, הם הימרו שדווקא הוא יהיה זה שהכי ידבר לקהל ולמתמודדים. זו אמירה משמעותית.

אבל האמירה היותר משמעותית שיוצאת מהפרקים האלו, וזו הסיבה המהותית שהזכרתי, היא האמירה של חנן עצמו. כשהאחים גת (עוד זוכרים אותם?) התמודדו בתכנית היה צריך להבריח אותם פנימה והחוצה אחרי כל שיר שביצעו כדי שחס וחלילה לא ישמעו שירת נשים, חנן בן ארי לעומת זאת פשוט נכנס מהדלת הראשית והתיישב בשולחן השופטים.

האחים גת
האחים גת יוני קמפינסקי

יכול להיות שהיה שם איזה עניין טכני, אני לא יודע אם זה מקרי או לא אבל בשני הפעמים שהוא ממש ישב בשולחן השופטים היו כשבנים שרו אבל גם בשאר הזמן הוא היה שם, פשוט על כסא בצד ליד המשפחות. בכל מקרה, ההסכמה של חנן להשתתף בתכנית שירה כמו הכוכב הבא, אפילו אם רק כאורח, היא אמירה חזקה שאני בטוח שהוא היה מודע להשלכות שלה על תדמיתו הציבורית.

למה אני כל כך בטוח שהוא מודע? כי הנושא לא עלה. בכלל. נושא כל כך מתבקש לשיחה פשוט לא הוזכר, אפילו לא בשתי מילים. בשביל להגיד משהו בדרך אגב לא צריך יותר מדי כוונה, אבל בשביל להתעלם באופן כל כך ברור ממשהו שכנראה רק היה מביא להם יותר רייטינג צריך כוונת מכוון וכנראה גם בקשה אישית של האורח (מתנצל חנניה שאני הורס את זה).

אתם יכולים להסכים או לא להסכים איתו (אני בכוונה לא נכנס פה לעניין ההלכתי למרות שבטח ישחטו אותי בתגובות), אבל ההחלטה שלו היא אמיצה בעיניי. אחוז ניכר מהציבור שלנו שומע שירת נשים בצורה כזו או אחרת, אבל זה קורה בבית, באישי. המוכנות של חנן כדמות ציבורית שאהודה גם בציבור החרד"לי להיחשף ככה בטלוויזיה ולהגיד זה מי שאני, מתוך מודעות שהוא כנראה גם ישלם על זה מחיר ציבורי, מציגה חנן אחר, כנה יותר, חשוף יותר. חנן הבן אדם, לא הסימבול.

באופן סמלי נוצרה איזו סגירת מעגל כשאחת המתמודדות בחרה לשיר את 'ויקפדיה', וביקשה מחנן אישור להוריד את הבית האישי שכתב על עצמו ולהוסיף בית שכתבה על עצמה. חנן הסכים, וכך הבית שמדבר על התסכול שחנן חש כזמר דתי נגנז, כמו סיים את תפקידו.

שש שנים אחרי הפריצה שלו, התסכול של חנן מתחילת הקריירה סוף סוף יכול לנוח על משכבו בשלום. אחרי תצוגת התכלית שנתן השבוע בפריימ-טיים אף אחד כבר לא יכול אפילו לחשוב שהוא "הדוס שמדיר נשים", למעשה, הוא כבר אפילו לא "הדוס". הסמל.

הוא פשוט חנן.