בית ספר
בית ספר צילום: ISTOCK

הנה, למשל, יום ראשון לפני שלשה שבועות, זוג מהשומרון מתיישב בחדר של דוד, אחד היועצים הפיננסיים שלנו, להסבר על חסכונות פנסיוניים ועל תכנון לעתיד.

אחרי משהו כמו שלושים וחמש דקות אומר האיש - "וואי, תאמין לי, חבל שלא לימדו אותנו את זה בבית ספר".

זו לא המצאה שלו. אנחנו שומעים את המשפט הזה שוב ושוב בפגישות, פוגשים אותו בשרשורים בפייסבוק של 'מה אתם מצטערים שלא לימדו אתכם בבית הספר', מקום ראשון: חינוך פיננסי.

מחר שנת הלימודים מתחילה באופן רשמי, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לחשוב רגע על המשפט הזה. לא על 'מה מכלכלת הבית צריך ללמד בבית ספר' אלא צעד אחד אחורה - האם בכלל אפשר ללמד חינוך פיננסי בבית הספר?

אנחנו מציבים את זה כשאלה כי משנת 2011 יש צוות מיוחד במשרד החינוך שעוסק בניסיון להקנות ידע פיננסי בבית הספר. למרבה התדהמה, זה לא עובד. לא רק בישראל, גם בארצות הברית נוסה פיילוט ארוך טווח - בפועל, אין שום הבדל בהתנהגות הפיננסית הביתית בין הקבוצה שלימדו אותה את הדברים האלה בבית הספר ובין הקבוצה שלא לימדו אותה. הסטטיסטיקה זהה לחלוטין.

עוד באותו נושא:

רגע, אבל למה? למה זה לא עובד?

אחת הבלוגריות הכלכליות בישראל, 'הסולידית', כתבה על זה פוסט מאלף פעם. הנה תמציתו:

א. ידע ≠ חינוך

אנחנו רגילים לחשוב שאם אדם יודע משהו הוא גם מיישם אותו, וממילא - שדי בלמידת מושגי יסוד כמו אינפלציה וריבית כדי שהתלמידים יישמו את הידע הזה בחיים שלהם כשהם באים לקחת החלטות שקולות עם השלכות פיננסיות. בפועל, כמו שאנחנו יודעים היטב, לא די בידע - הלא אם היינו מיישמים כך דבר שאנחנו יודעים, איש לא היה מעשן. ידע נצבר אצלנו מתרגול ויישום, לא די בשינון ובלמידה של מושגים. יותר מזה, כדי להתחנך פיננסית צריך לתרגל וליישם בפועל, בחיים עצמם, על הכסף האמיתי שלנו. כסף שאם אנחנו פועלים נכון הוא גדל וצומח, ואם אנחנו פועלים באופן שגוי, הוא הולך ונעלם.

ב. מוטיבציה

כולנו זוכרים את הפלא הזה שבו שיעורי ספרות הם דבר משעמם, בעוד כולנו קוראים ומרותקים לספרים (או לפחות לספרים מסויימים). זה לא סתם: כשמקצוע נכנס לבית הספר, התלמיד מאבד את המוטיבציה ללמוד אותו. למעשה, המוטיבציה שלו הופכת להיות מסגרתית: אם לא ילמד, יקבל ציונים נמוכים ותעודה לא טובה. להפוך 'חינוך פיננסי' למקצוע, משמעותו להוריד את המוטיבציה שיש לתלמיד ללמוד פיננסים מלכתחילה; כדי לשפר את מצבו הכלכלי.

ג. קונפורמיזם

בית הספר התיכון, בטח זה השייך לזרם הממלכתי או הממלכתי דתי, הוא מקום שתפקידו, בין היתר, לחנך אותך להיות ׳אזרח טוב׳. ללכת בתלם, לציית למרות ולא לערער יותר מדי על המערכת. מעבר לזה גיל התיכון הוא גיל שבו אנחנו הולכים אחרי העדר. אם אתם לא מאמינים, לכו לבדוק איזה נעליים ואיזה סנדלים יש למתבגר או למתבגרת שלכם. בלנסטון? סנדלי שורש? ג'ינס? יפה.

בקיצור, מערכת החינוך היא מקום קונפורמיסטי וגיל ההתבגרות הוא גיל של תנועה בתוך העדר, אבל חלק מהותי מחינוך פיננסי הוא היכולת לעשות דברים שלא כחלק מהעדר ולערער על המוסכמות: לחסוך במקום לבזבז, לחשוב לטווח רחוק, לקבל החלטות על סמך העתיד שלי, לא של החבר שלי. בקיצור, זה לא שחינוך פיננסי הוא לא רעיון מוצלח, אלא שבית הספר התיכון לא מקום מתאים בשביל זה.

הפתרון שלנו הוא ההורים.

אנחנו יודעים היטב שחינוך מתחיל בבית ומסתיים בבית. ככה אנחנו מחנכים לאהבת תורה, לקיום מצוות וליראת ה', וככה אנחנו מעבירים עקרונות, נימוסים, תפישות על זוגיות ועל משפחה - כל הערכים האלה אמנם מוזכרים בבית ספר, אבל כולנו יודעים שהם נלמדים למעשה בבית. זה חלק מתפקידם של ההורים בחינוך של ילדיהם. אנחנו אמנם שולחים ילדים לבית הספר כדי שילמדו, אבל אין לנו ציפיה שבית הספר יהיה האחראי על החינוך שלהם - בשביל זה אנחנו ההורים שלהם!

גם חינוך פיננסי עובר דרך ההורים. היו אתם המורים של ילדיכם:

שתפו אותם בהחלטות אמיתיות מהחיים. אתם מתלבטים איזה רכב לקנות ? חושבים איך לתכנן נכון את הוצאות בחופש הגדול? ניהול התקציב לא חייב להיות מעל הראש של הילדים. כמובן בהתאם לגיל, אבל ספרו להם ושתפו אותם במחשבות ובהתלבטויות, ושאלו אותם מה לדעתם צריך לעשות.

לא לכל ההורים מתאים לשתף בסוגיות הקשורות לתקציב המשפחתי. אבל תמיד אפשר לעניין את הילדים בשאלות הקשורות לתקציב הלאומי. כמעט בכל יום עולות בתקשורת סוגיות הקשורות למיסים, לתקציבים ולמדיניות כלכלית שאפשר לדון עליהם עם הילדים (כמובן, בהתאם לגיל).

גם אם אין לכם טלוויזיה או אינטרנט פתוח בבית, כמעט בכל מקום אפשר לראות פרסומות שיווקיות. דונו עם הילדים על הדברים, שאלו אותם לדעתם - מה לדעתכם מפרסמים כאן? איזה רגש או מסר הפרסומת מעבירה? עשו להם בית ספר בחיים האמיתיים.

הראו להם את החשבון שלהם בתוכנית 'חיסכון לכל ילד'. שיראו שיש כסף על שמם בבנק או בבית ההשקעות. הראו להם איפה הוא מושקע ואיך הוא גדל, כמה כסף נכנס כל חודש ומה המשמעות של התשואה לאורך זמן - כך הם יוכלו ללמוד על השקעות וחסכונות. (אם אתם לא יודעים היכן מושקע הכסף של ילדיכם, זה הזמן לברר..)

למתקדמים: פתחו ׳קופת גמל להשקעה׳ על שם הילד. לקופה יהיה ניתן להעביר מתנות מבר או בת המצווה ואליה הילד יכול להפקיד חסכונות אישיים מעבודות חופש. בשונה מחיסכון בבנק המיועד לילדים, כאן הקופה ממש רשומה על שמו ושייכת לו.

והכי חשוב לזכור: שנת הלימודים האמיתית התחילה ברגע שהילד שלכם נולד, ותמשיך לאורך כל חייו. ישנם אין ספור צמתים והזדמנויות לחנך את ילדיכם להבין ולבחור נכון. אנחנו מאמינים בכם וביכולות שלכם! בהצלחה!

הכותב: אלישיב רבינוביץ, ברק יעוץ השקעות

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו