שר האוצר אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משוכה נוספת לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת: הבוקר (חמישי) יחל דיון שצפוי להיות טעון ויצרי, בקריאה הראשונה ובהצבעה על הצעות החוק לתקציב 2022-2021.

בעיתון 'ישראל היום' דווח כי הדיון צפוי להימשך לתוך הלילה, ואם לא יעלה בידי משרד האוצר לאשר את התקציב היום, הוא יצטרך לעשות את זה כבר בימים הקרובים.

גם אם יעלה בידו להעביר את החוק בקריאה ראשונה, המתח יישאר באוויר עד 10 בנובמבר - המועד האחרון שקבע האוצר להעברת חוק התקציב וחוק ההסדרים. זאת לאחר שהמועד הוקדם מזה הקבוע בחוק - 14 בנובמבר, שנופל ביום ראשון, שבו מליאת הכנסת אינה מתכנסת.

בין הסעיפים בתקציב החדש: הקמת רשות רגולציה, העלאת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בחקלאות, אגרת גודש, מס על משקאות מתוקים ומס על כלים חד־פעמיים. כמו כן יובאו לדיון ולהצבעה הצעת חוק התוכנית הכלכלית - אוסף תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית בתקופת התקציב; הצעת חוק התייעלות כלכלית ותיקון להצעת חוק רכבת תחתית (מטרו).

לצד הדיונים האלה, תדון הכנסת בשלוש הצעות לסדר היום, שתיים מהן בענייני כלכלה: "התעלמות הממשלה מהצורך במתן מענקים לעסקים הנפגעים מהגל הנוכחי של משבר הקורונה", ו"הרפורמה ההרסנית בחקלאות".

אחרי ששר האוצר אביגדור ליברמן הבטיח כמה פעמים שהתקציב לא יכלול העלאת מסים, למעשה לפי הצעתו מסגרת התקציב תיפרץ ותוטל שורה של מסים.

ליברמן התעקש בתדרוך עיתונאים לקראת פרסום הצעת התקציב, ש"לא מדובר במסים. האגרות וההיטלים האלה הם לא מיסים בהגדרה, ותפקידם שונה מתפקיד המסים".

אלא שהאוצר רואה בהם מקורות מימון לתקציב, כפי שאמר ליברמן השבוע: "לא אאפשר את אישור התקציב ללא אישור חוק ההסדרים, מכיוון שחלק ממקורות המימון של התקציב מצוי בחוק ההסדרים".

התקציב כולל כרסום משמעותי בתקציבי החרדים: מ־1.24 מיליארדי שקלים לתקציב הישיבות ל־805 מיליון בלבד. תקציב המשרד לשירותי דת יקוצץ מ־889 מיליוני שקלים ל־762 מיליון שקל, ותקציבי התרבות היהודית יקוצצו דרמטית מ־229 מיליוני שקלים ל־23 מיליון בלבד.

תקציב המשרד הגדול ביותר הוא החינוך, עם 67 מיליארד שקל; קצבאות הביטוח הלאומי עם 65.14 מיליארד שקלים; הביטחון עם 62 מיליארד שקל; הבריאות - 55.3 מיליארד שקל, ותקציב ביטחון הפנים עם 19.4 מיליארד שקל.