בנט בתפילת שחרית בוושינגטון
בנט בתפילת שחרית בוושינגטון צילום: אבי אוחיון, לע"מ

1. .תמיד שאלתי את עצמי, איך זה שבנימין נתניהו, מי שהיה כאן ראש ממשלה במשך 15 שנה, והפך בתקופה זו לבן-בית – לפעמים רצוי, לפעמים דחוי – בחדר הסגלגל בבית הלבן, מעולם לא נלכד בעדשת מצלמתו של צלם לע"מ, בשעה שהוא עטור בתפילין ועטוף בטלית?

ואיך זה שראש הממשלה נפתלי בנט, 'הנוכל הזה' בפי רבים מחובשי הכיפות בישראל, רק חודשיים בתפקיד, כבר צולם בהגיעו למפגש ראשון עם נשיא המעצמה האדירה בעולם, בעת שהתפלל שחרית במלון הסמוך לבית הלבן, עם טלית ותפילין, מקבל עליו עול מלכות שמים, כמצופה מכל יהודי באשר הוא.

איך זה, תהיתי, שבנט – ראש ממששת השמאל, 'גונב המנדטים' ו'ידיד החמאס והאחים המוסלמים' – שוב עקף את נתניהו, והצטלם בפוזה כל כך יהודית, בעוד שקודמו הצטיין דווקא בתצלומי נהנתנות מופגנת בסעודות בשר פיגולים ויין נסך?

מבין שתי המונות הללו, המציגות שני מופעים בחייהם של שני ראשי ממשלה (לא, לא משווה!), איזו מהן עדיפה, בעיניים יהודיות?

2. מכובדי היקר הרב עילאי עופרן, רבו של קיבוץ יבנה, מרבני בית הלל וראש המכינה הקדם צבאית 'רוח השדה', מן המתונים בקרב רבני הדור הצעיר, פתר את התעלומה והסביר מדוע מעולם לא נתפס נתניהו בעדשה המצלמה כשהוא מתפלל לבורא עולם עם טלית ותפילין. "זה נראה יותר כמו תמונת עירום", כתב בנימה בוטה, שמזכירה את לשונו החריפה והבלתי צפויה של סבו החשוב פרופ' ישעיהו לייבוביץ. אמירתו החריפה של הרב עופרן מנומקת בכך, שצילום בני אדם מתפללים מהווה פגיעה ב"פרטיות, [ב]אינטימיות וחילול של הרגע" (את כל השאר תמצאו בפוסט עצמו).

צר לי, ידידי הרב עופרן, אבל לא הבנתי את ההגיון הזה שמשווה תמונה של יהודי עטוף טלית ועטור תפילין לתמונת פורנו.

3. לא יודע מה באמת עומד מאחורי ההשוואה הנואלת הזו, אבל היא מספקת לנו הוכחה נוספת לתחושה, שציבור המודרן אורתודוקס בישראל, אינו בשל לעכל ראש ממשלה שהוא בשר מבשרו. תמיד טען הציבור הזה, שנמאס לו להיות משגיח הכשרות ברכבת, והגיע הזמן להתקדם לתפקיד נהג הקטר. אך כאשר הגיע אל ההגאים לראשונה יהודי שומר מצוות, שבת וכשרות, שסדר יומו מתחיל בטלית ותפילין, מתגעגעים במקומותינו לקודמו האתאיסט, כופר, מחלל שבת, המתגאל במאכלות אסורות לאור הזרקורים, שספק אם הניח תפילין מאז הבר מצווה.

4. כל זה לא אומר שאסור לבקר את בנט. החודשים שעברו מאז נבחר נרשמו לחובתו מחדלים וכשלים, חלקם קשים (הכלת הפוגרומיסטים מעזה, למשל), אך גם הישגים נאים. רק השבוע הוא הצהיר בעת הביקור בבית הלבן שהוא מתנגד למדינה פלשתינית, והשמים לא נפלו.

הנשיא הדמוקרטי, חובב רעיון שתי המדינות, אפילו הוכיח סימני חיבה כלפיו והצהיר על שיתוף פעולה הדוק בין המדינות, הזהיר כי לעולם לא יהיה לאיראן נשק גרעיני והבטיח מיליארד דולר לחידוש מלאֵי כיפת הברזל. תזכורת: נשיא דמוקרטי אחר אנס את ראש הממשלה הקודם להתחייב ל'שתי מדינות' ולהקפאת הבניה: "אפילו לא קיר אחד!".

5. כן הישגים, לא הישגים. מעולם לא היתה תעשיית שיטנה כזו כלפי ראש ממשלה כלשהו בישראל (ואין ספק שמקורה בדפי המסרים ממפעל החמוצים הנודע). 12 ראשי ממשלה כיהנו לפניו, ובהם נוכלים מועדים: שרון שהבטיח שדין נצרים כדין תל אביב אבל פעל בדיוק הפוך; בגין שהבטיח להתיישב בנאות סיני אבל הסגיר את כל סיני; שמיר שלא הכיר בפלשתינים אבל הסכים לשתפם במשלחת הירדנית למדריד; רבין שבחל בפתרונות אינסטנט מול אש"ף אבל נפל ברשת אוסלו, ואלה רק דוגמיות - אבל איש מהם לא ספג מיתקפות כה מאוסות דווקא מפי הבייס שלו. לראשונה יושב כאן ראש ממשלה דתי, ומי הכי בז לו? – נחשו לבד.

6. נחזור ל'תמונת העירום' המבחילה. אם כבר הידרדרנו להציג תפילת שחר כפורנוגרפיה, איך זה ששתקנו מול הפורנוגרפיה הצילומית שתיעדה פגישות עם שועי עולם במסעדות יוקרה סביב הגלובוס, תוך כדי התפטמות הדוניסטית ביוקרתיים שבבתי האוכל בעולם, במאכלות אסורות, שקצים ורמשים, נבילות וטריפות, שכולם יורדים טוב בגרון עם יינות נסך משובחים? ואיך שתקו טובי נאמניו החרדים לדבר ה', ושאר שומרי המצוות, כשכל הזילזול הזה באמונתם, נעשה ממש מהמקפצה, כאילו אין דין ואין דיין?

7. הרב עילאי עופרן בוודאי זוכר את הפסוק שקראנו רק בפרשת השבת שעברה: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" ואת דרשת רבי אליעזר הגדול: "אלו תפילין שבראש" (ברכות ו',א'). איך יראו, אלמלא הצילום הפורנוגרפי הנ"ל?

קשה לשמוע את הביקורת הבוטה, המציבה צילום אדם מתפלל וצילום עירום על מישור אחד, דווקא מפי אדם, שעל פי עדותו בספרו החדש 'דרושים', חביבה עליו ביותר מצוות ציצית מכל תרי"ג מצוות. "מצוות ציצית היא הזדמנות להנכחת הבחירה בדבקות בדבר ה'", כותב הרב עופרן (לפרשת שלח). מהי הנכחה אם לא נראות? אז איך זה שציצית כן ודווקא תפילין לא?

8. גילוי נאות: אני נמנה עם חסידיו של הרב עופרן. זכיתי לארחו בביתי, למפגש מרתק עם קבוצת חברים. את ספרו 'דרושים', המביא דרשות קצרות ומחכימות לפרשת השבוע, רכשתי במספר עותקים: אחד עבור עצמי והשאר כתשורות לחברים אהובים. אני מוקיר את יכולתו לפעול ברוח זמננו - שילוב מנצח של מסורת וקידמה.

עוד באותו נושא:

כאוהבך הרשה לי להעביר לך, מכובדי הרב, שיעור קצר בתקשורת: הקלישאה אומרת שתמונה אחת שווה אלף מלים, והיא הפעם צודקת בהחלט. זה כוחה של תמונה על פני אלף מילים.

ואם בתמונות עסקינן, תמיד עדיפה תמונה של מנהיג יהודי עם טלית ותפילין, על פני צילומי מנהיג יהודי במזללות שחיתות; או על פני צילום מבזה שבו נשיא אמריקאי יהיה מניח בבוז את רגליו על השולחן – ה' ישמור - בשעת שיחה טלפונית עם ראש ממשלת ישראל, ומזהיר אותו, כאילו היה וסל שלו, מהפרת גחמותיו הנשיאותיות המחפירות.

(הטור מתפרסם באדיבות 'מצב הרוח')

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו