פרופ' נדב דוידוביץ'
פרופ' נדב דוידוביץ' צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

סופות, שיטפונות, שריפות ונזקי טבע, אלו מקצת מהשלכות מזג האוויר קיצוני לו אנו עדים בשנים האחרונות. לנזקים אלו השפעה גם על בריאות הציבור ובשל כך אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקדישה כנס מיוחד לנושא בהשתתפות מדענים ומקבלי החלטות.

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ' ברך את הנוכחים ואמר: "שינויי אקלים זה אנחנו. כל אחד ואחת מאיתנו משפיע על הנושא ויכול לשנות.יחד יצרנו את הבעיה כאוכלוסייה ויחד נפתור אותה. לא רק אנשי אקדמיה צריך סביב לשולחן, אלא גם נציגי ציבור, מהנדסים, אנשי תעשייה, תושבים. יחד נגיע לפתרונות וניישמם".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב התריע: "מזג האוויר הקיצוני כבר הורג אנשים. זה עדיין לא נתפס כמשבר אך הנתונים מצביעים על עלייה בכ-50% בתמותה כתוצאה משינויי מזג האוויר. העלאת המודעות, מחויבות ממשלתית, קשב ניהולי ותרגום מחקרים מדעיים למדיניות , הם שיעמדו לנו אם נדע ליישם אותם באופן מיידי".

עוד באותו נושא:

ד״ר דורית ניצן, מנהלת שעת חירום באזור אירופה בארגון הבריאות העולמי שיתפה מתובנותיה לאור מגיפת הקורונה ואמרה, "יש לנו חלון הזדמנויות קצר מאוד להיערך להפתעה בריאותית נוספת שכולנו צופים אותה. אין להמעיט באיום המסכן את חיינו".

ד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית לבריאות וסביבה במשרד הבריאות הצביעה על כך שלא קיים תקצוב ממשלתי ליישום תכנית לאומית בנושא השלכות מזג האוויר על בריאות הציבור וציינה: "יש שפע של המלצות לפעולה להתמודד עם התופעה. יש צורך להיערך מבחינת תקציבים, משאבים וכוח אדם, זה אפשרי כשיש רצון".

פרופ' פול ברש מאוניברסיטת סיגמונד פרויד, אוסטריה ואוניברסיטת תומאס ג'פרסון בארה"ב, שיתף במסקנותיו לגבי הערכות בתי החולים שאינם ערוכים להשפעות מזג אוויר קיצוני וציין את הצורך בשינוי תרבותי בכדי לגרום למודעות לנושא האקלים גם בקרב צוותי הרפואה. "הטמעה של תרבות אקלימית תאפשר לזהות סכנות, לשנות צורת חשיבה ואף לשנות ארגונים".

פרופ' נטליה בילנקו, מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הדגימה תוצרי תחלואה ותמותה כתוצאה מתופעות של מזג אוויר קיצוני באמצעות טפילים, זבובים או קרציות שעלולים להתפשט ממדינות טרופיות לקטבים. "זה כבר קיים, רואים בבירור טפילים בקנדה ושוודיה או מלריה באירופה".

ד"ר סתיו שפירא, חוקרת בבי״ס לבריאות הציבור וראש התואר השני ברפואת חירום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ציינה שהתמודדות מיטבית עם אסון מחייבת זיהוי אוכלוסיות פגיעות ויצירה של רשתות בטחון סביבן. "חוסנה של קהילה מתבטא באופן בו היא דואגת לחברים החלשים ביותר בה", סיכמה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו