חיפושים אחרי האסירים
חיפושים אחרי האסירים צילום: משטרת ישראל

האם החליטו הערבים לירות קליעים, רקטות וטילים באוויר בכדי לפצח את סוד "הגרביטון" ולתרום למדע ולאנושות או שמא ממשיכים הם בניסיונותיהם להרוס, לקטול ולהחזיר את האנושות לתקופת הבערות (ג'אהלייה)?

לאחר שנים של ירי חסר תכלית ממשית באוויר, למעט הפגנת עוצמה או הבעת שמחה, גילו הערבים את נפלאות כוח הכבידה והאפשרויות הגלומות בו בכדי לפגוע לא רק בעצמם אלא גם בשכניהם.

רקע מדעי ללא מדענים

התיאור הראשון של "כבידה" נוסח על ידי אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים, סר אייזק ניוטון, בחלק השלישי של ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שיצא לאור ב־5 ביולי 1687. ניוטון ניסח את "חוק הכבידה האוניברסלי" הקובע שכל שני גופים בעלי מסה נמשכים זה לזה ביחס ישר למכפלת מסותיהם, וביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם. ניוטון אף גילה שאותו חוק משפיע על כל דבר המצוי ביקום, מעלה הנושר מעץ אל הקרקע שלמרגלותיו ועד לגלקסיות שלמות, הנעות ביקום לפי חוקים מסודרים ומוגדרים היטב.

במילים אחרות - כוח הכבידה, הידוע גם ככוח המשיכה או גרביטציה, הוא הכוח הקיים בין כל שני גופים חומריים בטבע. בזכותו מתהלכים אנו על פני האדמה וכל גוף המתנתק מהקרקע חוזר בסופו של אליה, בדיוק כמו מטוס, כדור משחק או קליע של רובה.

מאות שנים חלפו מאז גילויו של ניוטון ועדיין לא התגלה כיצד בדיוק פועל כוח הכבידה. אמנם יש השערות ותאוריות שונות לכך, כמו זו המציעה שחלקיק זעיר הקרוי "גרביטון", לפי מרבית תאוריות הכבידה הקוונטית, מעביר מידע בין גופים בעלי מסות שונות ובכך יוצר למעשה את כוח המשיכה ביניהם. למרות חלוף השנים, הטכנולוגיה המתקדמת והידע האנושי שנצבר, טרם נמצא אותו חלקיק יסודי שיאושש את התאוריה.

פיצוח הראש או השיטה

תופעת הירי האוויר, המכונה גם "ירי שמחה" או "פנטזיה ערבית", מוכרת במזרח התיכון מזה שנים רבות, עת יורים הערבים מכלי נשקם לחלל האוויר באירועים, הילולות והפגנות, ללא שטורחים הם לקרוא וליישם הוראות בטיחות, לחשב זוויות ירי או להתחשב בשטחי נתירים, כפי שמוכר למי מהקוראים ששרתו כקצינים קרביים.

ירי מכלי נשק אוטומטיים הפך לתופעה שכיחה בחגיגות אירוסין או חתונה, שחרור מכליאה או הבעת אהדה ותמיכה, תהלוכה או סתם הפגנת כוח של קבוצה חמושה בחברה הערבית. כך תורמת התופעה מידי חודש ושנה לפציעתם ואף למותם של אנשים, חלקם תמימים ובלתי מעורבים, שגילו על בשרם את חוקיו של ניוטון, עת נחת הקליע שנורה ממרחקים על רכושם במקרה הטוב, או פגע בראשם וננעץ בגופם במקרה הרע.

ככל שתפוצת הנשק הפכה לשכיחה יותר בקרב הערבים, כך הפכה תופעת הירי באוויר למקובלת ושכיחה אף היא. ירי באקדח אינו מלהיב עוד כירי ברובה סער או מקלע, ירי זיקוקים אינו מלהיב עוד כירי רקטות ופצצות ממטולים, כפי שתועד לאחרונה אדם בלבנון המבצע ירי ממטול RPG נגד טנקים, כאות שמחה עם כניסת מכליות הדלק מאיראן.

כל עוד הנפגעים העיקריים היו אויבנו ובכלל זאת אוכלוסייתם התמימה ולו רק לכאורה, לא נזקקה מדינת ישראל לתגובה מצדה. אך לאחרונה ניכר כי הערבים גילו את כוח הכבידה ועמו פתחו שיטה חדשה כדי לאגבר את ניסיונות הפגיעה באזרחי ישראל.

אם בעבר היו נחשבות פגיעות הקליעים ברכושם של יהודים כמקרים נדירים שמקורם בעיקר בירי שמחה באחד הכפרים הסמוכים, כיום כבר לא ניתן להתעלם מהכוונה הברורה לפגוע ביהודים כחלק מהמאבק הלאומני המתחולל בשטחי ארץ ישראל או כחלק מהתגובה המדודה של ארגוני המחבלים לתקיפות חיל האוויר ברצועת עזה, במענה לירי והפרחת בלוני חבלה מתוכה. כך נוכחנו בעת האחרונה לנחיתתם של שברי טילים נגד מטוסים שנורו על ידי אויבנו נוכח מאמצי צה"ל לסיכול ההתבססות וההתחמשות שלהם בסמוך לגבולנו הצפוני.

האם מגמת הירי לעבר כלי הטיס של חיל האוויר, בידיעה שטיבעם של הקליעים והטילים לנחות בשטח ישובים ישראלים ולסכן אזרחים, נתפסת משום כך כלגיטימית מבחינת אויבנו, או חמור מכך -מבחינתנו?

לשם המחשת התפתחות מגמת ירי הקליעים לעבר ישובים ישראלים והפיכת הירי מתופעה לא מכוונת אך נפוצה, לתופעה מכוונת ומסוכנת שיש לעצרה, אציין כמה מקרים בולטים שפורסמו בשנים האחרונות:

אישה שצעדה לתומה בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים ב- 11/7/16 נפגעה מקליע בראשה שנורה ככל הנראה מכוון שועפט, במסגרת חגיגות קבלת הבגרויות במקום. שנה אחרי ב-12/7/17, נפגע תושב כוכב יעקב מפגיעת קליע שנורה גם כן לרגל חגיגות קבלת תעודות הבגרות באזור.

"ירי שמחה" לכבוד שחרור אסיר מהכפר סילוואד ב- 2/2/20, כמעט הוביל לאסון בישוב בית אל שבאזור בנימין, כשחלק מהקליעים חדרו דרך גג קרוואן וגרמו לנזק קל בלבד.

ב-25/7/20 נפצע נער בן 17 בחזהו מירי תועה של שני קליעי 9 מ"מ בחזהו ובצווארו, בעודו עומד על גג ישיבה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

ילד בן 6 המתגורר באזור שכונת מעלות דפנה שבצפון ירושלים, פונה בערב 16/9/20 לבית החולים לאחר שנפצע בכתפו מירי תועה. כחודש לפני אירוע זה נהרגה בשכונת סילוואן חנאן יאסין זלום בת ה-4 שנפגעה מכדור תועה. כחצי שנה קודם לכן נהרגה בשכונת עיסאוויה רפיף אל-קראעין, גם היא בת 4, לאחר שקליע חדר לראשה כשישבה לאכול את ארוחת האיפטר עם משפחתה.

דיירי בית בשכונת פסגת זאב שבירושלים התעוררו בליל 21/5/21 מרעש בביתם. לתדהמתם גילו קליע שחדר את חלון הסלון וגרם לנזק בלבד. לא היתה זו הפעם הראשונה בה פגעו קליעים שנורו על ידי ערבים משועפט לעבר מבנים בפסגת זאב, אירועים מעין אלו הפכו נחלתם של התושבים בשנים האחרונות כפי שהעידו תושבים בראיונות ביוני 2015.

ערב סוכות, 20/9/21 וקליע נוחת בסמוך לרגלה של תושבת  שכונת גל בקרית ארבע בעודה או את תינוקה בידיה.

לאחר ההבנה כי "ירי שמחה" מכפר או שכונה סמוכה אינו בהכרח משמח את מי שסופג את נפילת הקליעים על ראשו או בחצרו, אציין מספר אירועים בהם נורו צרורות ממקלעים רבי עוצמה וגם טילי קרקע אוויר לעבר שטח המדינה. מבחינת התוצאה- הסכנה לאזרחים הינה מוחשית, מטרידה ועלולה כמובן להיות קטלנית.

טילים מיירטים של מערכת כיפת ברזל נורו לאחר רצף של אזעקות שנשמעו ברחבי עוטף עזה מחשש למטח רקטות שנורה מעזה. לאחר זמן קצר התברר כי האזעקות הופעלו בעקבות ירי מקלעים של החמאס ברצועה ב-26/3/18.

ירי מקלעים שירו מחבלים מרצועת עזה בליל 12/4/18 חדר לבית במועצה האזורית שער הנגב וגרם להפעלת אזעקות צבע אדום בעוטף עזה, בתגובה תקף צה"ל את חוליית הירי.

קליעים שנורו על ידי המחבלים מרצועת עזה ב- 28/5/18 בניסיון לפגוע בכלי טיס, נחתו בשדרות ופגעו במבנים וברכב ללא שגרמו לנפגעים. שבועיים קודם לכן, ב-16/5/18 נפגעו שישה בתים בשדרות מירי מקלעים כבדים שכוון אף הוא כנגד מטוסי חיל האוויר.

התרעת צבע אדום הופעלה בליל ה-18/6/21 במרחב המועצה האזורית שער הנגב בעוטף עזה, זמן קצר לאחר שמטוסי קרב של חיל האוויר תקפו יעדים ברצועת עזה בתגובה להפרחת בלוני התבערה משטח הרצועה. דובר צה"ל הבהיר שאין מדובר בירי רקטי, אלא בירי מקלעים של חמאס. האם נחשבת זו למעין "צפירת הרגעה" מטעמו?

ב-4/7/21 דווח כי זמן קצר לאחר תקיפת חיל האוויר בשטח רצועת עזה, בוצע ירי קליעים לשטחנו. האם היה זה אכן לאחר התקיפה או במהלכה? לדיוק בעיתוי הירי במקרה זה חשיבות רבה בכדי לקבוע את תכליתו וחומרתו.

במהלך תקיפה של חיל האוויר בתגובה לפעילות טרור ב- 22/8/21, בוצע ירי מקלעים מעזה לעבר שדרות שפגע בבניין מגורים וברכב חונה. לא חלפו יומיים ושוב זוהה ירי מקלעים לשטח ישראל במהלך תקיפות צה"ל ברצועת עזה ב-24/8/21.

דובר צה"ל הודיע כי רסיסיו של טיל קרקע - אוויר ששוגר בליל 3/9/21 מסוריה לשטח ישראל והתפוצץ מעל הים נמצאו בכמה מוקדים בתל אביב. לדברי הצבא, לא התעורר חשש שהטיל יפגע בשטח מיושב, ועל כן לא הופעלה אזעקה. לירי זה קדם ב-22 באפריל השנה טיל נ"מ מסוג SA5 ששוגר אף הוא מסוריה לעבר ישראל, זלג הרחק מאד ממטרתו ונפל ברחבי הנגב, גם כן לאחר תקיפה שיוחסה לישראל. יצוין כי מערכת הגנה אווירית הופעלה והחטיאה את הטיל. בתגובה לכך תקף חיל האוויר את הסוללה ממנה שוגר הטיל וכן סוללות טילי נ"מ נוספות במרחב הסורי. אירועים מעין אלו קרו בעבר כשהבולט בהם ארע במרץ 2017, כשמטוסי חיל האוויר תקפו בסוריה וטילי נ"מ נורו לעברם. כתוצאה מהירי נשמעו אזעקות בבקעת הירדן, ותושבים דיווחו על פיצוצים חזקים שנשמעו באזור מודיעין, ירושלים והשומרון.

בהקשר הסורי אציין כי המדיניות הישראלית בנוגע לזליגת ירי סורי מכל סוג שהוא לעבר שטחה הריבוני של מדינת ישראל, הייתה אפס סובלנות, משמע- תקיפה מהירה, מדויקת וקטלניות של האויב. לא כך הוא בהכרח הדבר כשמדובר בזליגות ירי מעזה או משטחי הרשות הפלסטינית.

מסקנות, לקחים והמלצות

מסקנה ראשונה ושאלה צינית בצדה, נוגעת לסוגיית ה"פנטזיות" המוכרות כ"ירי שמחה" במגזר הערבי באשר הוא במזרח התיכון כולו: האם יש להכריז על "כוננות ספיגה" בשכונות, בערים ובישובים הסמוכים לכפרים הערבים ולתדרך את התושבים לשהות מאחורי מחסות, בעת פרסום תוצאות הבגרויות, האירוסין והחתונות במגזר הערבי ובשטחי הרשות הפלסטינית, עד אשר תואיל מדינת ישראל לאכוף את החוק ולמנוע בנחישות את קיום תופעת "הפנטזיה" ההזויה הזו?
מכוחות הביטחון מצופה כי יבוצעו פשיטות ואיסוף נשקים לצד מעצרים וענישה מרתיעה ל"חוגגים", גם במחיר השבתת השמחות למען הצלת נפשות.

עוד באותו נושא:

מסקנה שניה נוגעת למדיניות ישראל כנגד "זליגת ירי" מקלעים וטילים לעבר כלי טיס של חיל האוויר, לכאורה.
ניכר כי זליגת הירי מהווה מעין כיסוי להתפתחותה והתרחבותה של שיטת תגובה מוגבלת כנגד ישראל, שתכליתה לומר את המילה האחרונה, לאיים בפגיעה באזרחים תוך ניצול העובדה שאין מענה הגנתי כנגד קליעים או רסיסים הנוחתים בשטח הארץ. זליגת הירי מכוונת להוות אמצעי לחץ מדוד, על סף ההסלמה, יותר מאשר מכוונת היא ליירט בהצלחה מטוס, טיל או פצצה במעופה. האם זהו מסר מסוג חדש ומסוכן, באמצעותו מנסים אויבנו להרגילנו למציאות חדשה - ישנה במסגרת מאזן האימה או ההרתעה?
משום כך בדיוק נדרשת מדינת ישראל להגיב לכל זליגה של קליע לשטחה, בין אם נורה הוא מכפר עוין ביהודה ושומרון, מעזה, סוריה או לבנון. על כוחות הביטחון לפעול בחופשיות בכל רחבי הארץ, בעיקר בישובים הערבים בהם נפוצה תופעת הירי, על מנת לעצור כל מחבל או פושע האוחז בנשק קטלני, בין אם התכוון לירות ישירות או בעקיפין לעבר תושבים באשר הם.

מסקנה שלישית נוגעת לשיח התקשורתי המתנהל מזה שנים, שיש בו כדי להעלים אירועים או לכל היותר להעביר מסר מרגיע במקום שאין כך הדבר. במרבית מקרי הירי הטועה לכאורה, התקשורת עוברת לסדר היום מהר ואינה מדווחת על האירועים בכותרות ראשיות, אם בכלל. בנוסף, הגישה המרגיעה לכאורה בהודעות דובר צה"ל, לפיהן "אזעקת צבע אדום הופעלה משום ירי המקלעים" ולא משום ירי רקטות- אינה מרגיעה או מנחמת. להיפך- היא מסוכנת. כל קליע שנורה בכוונם הכללי של ישובים ישראלים הינו מסוכן ביותר ועלול לקטול כל אדם הנמצא גם בקצה טווח מסלול מעופו של הקליע. על התקשורת לדווח דברים כהווייתם וליחס חשיבות לסוגיה, זאת מפאת החשש האמיתי והמוחשי לביטחונם האישי ולחייהם של האזרחים במדינה.

סיכום

אין להשלים עם תופעת ירי הקליעים באירועים משמחים מחד או חבלניים מאידך- הרי התוצאה עלולה להיות כואבת וקטלנית, היינו הך. 

מדינת ישראל נדרשת לפעול בנחישות להשבת משילותה במקומות המועדים לירי מסכן חיים בשטחה, כמו גם להגן באופן נחרץ ובלתי מתפשר על ריבונותה מפני ירי הנעשה לעברה מחוץ לתחומה.

ירי מכל סוג, תירוץ וסיבה לעבר אזרחי ישראל, בין אם נעשה הוא במישרין או בעקיפין, אינו מעשה נסבל שיש להכילו כלל ועיקר. חובתה של המדינה לספק הגנה ובטחון לאזרחיה בכל רחבי הארץ, בשכונות, בערים ובמרחבים הכפריים על ידי איסוף כלי נשק לא חוקיים, מעצר או חיסול היורים ובכך הרתעתם של אחרים מירי לעבר אזרחים וישובים ישראלים.

ירי כלפי שטח ישראל, באצטלה של הגנה עצמית לכאורה, מפני תקיפת מטוסי חיל האוויר בתגובה לפעולות טרור ואיום על בטחונה מרצועת עזה, סוריה או לבנון- אסור שיהווה תירוץ וכסות לאויבנו או מניעה מתקיפתם מנה אחת אפיים.

מוזמנים הערבים המעוניינים לחקור את פלאי חוק המשיכה ולמצוא הוכחה להימצאות הגרביטון, לעשות זאת במעבדות ולא בירי בחתונות, במחקרים מבוקרים ולא בירי קליעים ושיגור טילים. כך אולי יצליחו הם להתקדם בחיים, לתרום לאנושות ולהשיג פרס נובל על פני תמיכה בעוד פושע, נוכל או מחבל.

 

 

 

 

 

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו